הכול החל בטלפון של יונית, שאמרה בקול רועד "שזה לא החזיק". "מה לא החזיק?" שאלתי אותה. "ההחלקה, ההחלקה לא החזיקה, אני שוב מתולתלת"…
סיפורו של ספר.
ארז ישראלי
הדשא של השכן ירוק יותר?!.
תמיד תהיתי אם המשפט הכל כך מפורסם, תקף בין שכנה אחת לאחרת או שרק בשכנים גברים עסקינן. ובכן ידידי, מניסיוני רב השנים, כנראה שכן. שאם לא כן, כיצד ניתן להסביר שכמעט כל אחת מלקוחותיי המתולתלות עורגת לשיער חלק ובעלות השיער החלק מתלהבות עד אין קץ משיער מתולתל?
נשים לאורך כל ההיסטוריה נקטו בשיטות שונות ומשונות להחלקת שיערן. החל באבו-עגלה המפורסמת דרך גיהוץ השיער, החלקת גבס ועוד-ועוד… אין כמעט אף מתולתלת שלא חלמה בצעירותה על השיער הארוך החלק, המכונה במקומותינו "מקלות" של חלי, שלי, או גלי. באותו אופן בדיוק אומרות בעלות המקלות הנ"ל למתולתלות: "איזה תלתלים יפים, רכים, ענוגים", ושואלות בקול אפוף קדושה – "אפשר לגעת?"…
מאז שאני זוכר את עצמי אני מחליק ומתלתל שיער לשני המחנות באותה מידה. לשמחת כל הצדדים המעורבים, השיטות התקדמו, החומרים השתכללו וכל התהליך היום הרבה, הרבה יותר פשוט. דבר אחד לא השתנה, זיכרונה של המתולתלת, במיוחד זו שחוותה את אחת מהשיטות "של פעם". הניסיונות שננטשו לפני שנים, לטובת הפן הקבוע, הותירו אותה חסרת אמון ביכולת השיער לשרוד לאורך זמן בצורתו החדשה.
* * *
מבחינתי התהליך, כאמור, מאד שיגרתי, קוצר שבחים, הנשים מאד שבעות רצון ובמילה אחת "הצלחה". משום כך הייתי כל כך מופתע כאשר יונית התקשרה בשעת בוקר מוקדמת ואמרה בקול רועד "שזה לא החזיק". ברגע הראשון לא הבנתי על מה היא מדברת.
"מה לא החזיק?" שאלתי אותה, מנסה להבין. "ההחלקה, ההחלקה לא החזיקה, אני שוב מתולתלת". לא האמנתי למשמע אזני! "מה זאת אומרת מתולתלת? שאלתי אותה לא מאמין?". "מה יש פה להבין?" היא כמעט צווחה לתוך השפופרת. "אני כבשה, ליפה, חסה מסולסלת, סוודר פרום נראה יותר יפה ממני…".
לא הצלחתי לזכור מתי בוצעה ההחלקה, אבל גם לא הצלחתי לשאול. יונית הייתה מאד נסערת וכל מה שיכולתי זה לנסות להרגיע אותה ולבקש ממנה להגיע אלי בהקדם כדי שאוכל לראות את גודל הטרגדיה במו עיני. כמובן שהבטחתי לה שכל הנדרש יתוקן, שלא אחסוך באמצעים וכן הלאה, וכן הלאה.
אבל יונית לא באה. היא לא באה באותו היום, וגם לא ביום שאחריו ולא ביום שאחריו… אחרי יומיים, ניסיתי ליצור איתה קשר, אבל לא היה כל מענה. אחרי שבוע לחשה לי סיוון – "יונית פה". קלטתי אותה בזווית העין מתחבאת מאחרי עיתון בפטיו. מרחוק לא יכולתי לראות לא את הפנים ולא את השיער, ולכן ניגשתי אליה ללא דיחוי נוסף, הסקרנות וחוסר ההיגיון של הדברים לא נתנו לי מנוח. בגישה נעימה ומפייסת פניתי אל העמוד הראשי של "לאישה", אבל יונית התאמצה להסתיר את עצמה עוד יותר. "תראי, אני מבין שאת כועסת…" ניסיתי שוב, "אבל בואי, יונית, אין דבר שאי אפשר לתקן…". לאט, לאט העיתון ירד קצת רעמת השיער המתולתלת התגלתה בתפארתה לנגד עיני הנדהמות ואחריה התגלו לאט זוג עיניים עגולות, מזוגגות. במבט של חרטה, כמו ילד שנתפס בקלקלתו היא הביטה אלי ואחר כך לעיתון והתחילה לדבר בשקט.
* * *
"תראה, ארז" לקחה נשימה ארוכה. "אני מקווה שתבין ואם גם לא אני לא אכעס אם לא תרצה שאחזור לפה יותר".
"למה יונית?, אמרתי לך כבר בשיחתנו שאתקן את כל הדורש תיקון, גם אמרתי לך שתבואי מיד, למה לא באת?".
"אתה לא תאמין לי", ורק אז הבחנתי שהיא אדומה כמו עגבנייה שעמדה שעות בשמש. "אני ממש מתביישת… זה אף פעם לא קרה לי. אני ממש לא יודעת איך להתחיל להגיד לך את זה…".
"פשוט תתחילי מההתחלה", הצעתי, "אני אומר לך, יונית, זה אף פעם לא קרה לי".
"זה מה שעושה את זה כל כך קשה…" העגבנייה נהפכה לגמבה. "אני באמת האמנתי בכל ליבי שהחלקת לי את השיער". שתקתי, המום. "אתה מבין, חלמתי את זה, וזה היה כל כך אמיתי שהדבר הראשון שעשיתי כשהתעוררתי היה לרוץ למראה לראות שזה לא התקלקל. הייתי כל כך המומה ומאוכזבת שמיד התקשרתי אליך ו…. ו… אתה יודע, אמרתי לך את מה שאמרתי. שנייה אחרי שסגרתי את הטלפון, הבנתי את גודל הטעות. לא ידעתי את עצמי מרוב בושה ולא יכולתי להביא את עצמי להתמודד איתך. עד לרגע זה אני רוצה לקבור את עצמי".
התאפקתי שלא לפרוץ בצחוק פרוע, זה באמת עוד לא קרה לי מעולם.
עוד באותו היום עברה יונית את ההחלקה שאליה כל כך נכספה.
* * *
ליונית שיער מקורזל בעובי רגיל עד עבה. הבדיקה הראתה ששערה של יונית עומד בתנאי הסף לבצוע החלקה יפנית. פתחתי בבדיקת אלרגיה ולאחר שלא התגלתה כל בעיה, ביצעתי מריחה יסודית של חומרים המגנים על הקרקפת ועור הפנים.
כיוון שקצוות השיער היו די יבשים, ביצעתי ראשית מריחה מהירה ומדויקת של חומר ההחלקה לאורך כ-6 ס"מ משורשי השיער ולאחר כרבע שעה מרחתי גם את הקצוות. ביצעתי בדיקת גמישות ולאחר שטיפת השיער במים פושרים, חפיפתו וייבושו ביצעתי גיהוץ עם מחליק קרמי ב-180 מעלות. את קצוות השיער עיגלתי מעט על מנת למנוע את "אפקט המטאטא". בסיום התהליך מרחתי ביסודיות את השיער בחומר המנטרל ולאחר כ-10 דקות שטפתי את השיער. להשלמת הפעולה ולהשגת מראה מושלם, מרחתי את כל השיער בשטיפה ללא חמצן וללא אמוניה בגוון 3-0.
קינחנו במסכה המתאימה במיוחד לשיער לאחר טיפול החלקה, וייבשנו את השיער בפן.
התוצאה הייתה מדהימה ויונית התבקשה לא לחפוף את השיער לפחות 5 ימים על מנת לאפשר לחומר לסיים את פעולתו.
* * *
יונית הייתה מאד מבוישת ושתקה כמעט לאורך כל התהליך.
אבל דבר אחד היא לא שכחה לשאול לפני שהלכה "זה יחזיק, נכון?"…
ארז ישראלי, מעצב שיער, רמת-גן
הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם
