כל העובדות והבדיות על שתלי הסיליקון בניתוחי חזה
ד"ר טל נחליאלי
בשבועיים האחרונים געשה הארץ בנושא שתלי הסיליקון לחזה של חברת PIP. עשרות כתבות בכל ערוצי המדיה עסקו בבטיחותם של השתלים בכללותם ושל אלו של חברת PIP בפרט. בשוך הסערה ואם כניסת משרד הבריאות לתמונה התבררו שלש העובדות הבאות: 1. שתלי הסיליקון בטוחים לשימוש 2. אין קשר בין שתלי הסיליקון לסרטן השד 3. גם במקרה של פגיעה במעטפת השתלים נוכחות סיליקון בגוף אינה גורמת לפגיעה כלשהיא.
מבנה החזה הנשי העסיק את העולם עוד מקדמה דנא. משיר השירים דרך משוררי יוון העתיקה עבור בפסלי רומי העתיקה, תקופת הרנסנס ועד ימינו. גודל השד הנשי, קטן או גדול וצורתו בין אם עגולה או אגסית היוו תמיד נושא לדיון. ההתערבות האסתטית הראשונה בשד הנשי היתה בנושא הקטנת השד בנשים עם שדיים גדולים אשר היו למעמסה פיזית ונפשית.
בשנת 1964 היו אלו ד"ר גירו וד"ר קרונין אשר ביצעו את הניתוחים הראשונים של הגדלת שד בנשים. השתל הראשון היה בצורת טיפה ובא לרצות מראה טבעי של השד. מענינת העובדה כי בכדי ליצב את השתלים בגוף המטופלות ולמנוע את התהפכותם היו מדביקים את השתלים באמעות מדבקת דקרון בתוך החזה. יש לציין כי בשלש העשורים הראשונים רב המקרים של ניתוחים בהם היה שימוש בשתלי הסיליקון היו של שיחזורי שד לאחר ניתוחי כריתת שד עקב גידולים ממאירים ורק מיעוטם היו קוסמטים. כמו כן השתלים היו בנויים ממעטפת דקה והסיליקון בתוך השתלים היה סיליקון נוזלי. בשנות ה-80' הופיעו לראשונה שתלי מי המלח. שתלים אילו היו בנויים מחלל פנימי אשר לתוכו הוזרקה תמיסה פיזיולוגית. הרעיון הראשוני היה ביצירת מותחן רקמות שניתן לניפוח לשם שיחזור שד וכן לשימוש באיזורי חסר עור. חסרונם העיקרי של שתלי מי המלח היה בתחושת המגע הפלסטית . כמו כן אחוז השתלים אשר איבדו מנפחם וגרמו לאי נוחות למטופלות היה גדול.
בתחילת שנות ה-90' הוצאו שתלי הסיליקון מהמדפים בארה"ב עקב חשש כי קיים קשר בין דליפת הסיליקון לנוכחות מחלות רקמת חיבור. יצוין מראש כי בשאר העולם נמשך השימוש בשתלי הסיליקון הן לשחזורי שד והן לשימוש קוסמטי. כיום שתלי הסיליקון בנויים מג'ל קוהסיבי אשר גם במקרה של שסע במעטפת אין נגרמת כל פגיעה.
באמצע שנות ה-90' החלה עליה גדולה בדרישה לניתוחי הגדלת שדיים קוסמטית. אחת הסיבות העיקריות היתה סדרת הטלביזיה "משמר המפרץ" בכיכובה של פמלה אנדרסון. מאז קיימת עליה דרמטית בדרישה לניתוחים אילו. לפני 3 שנים הודיעה רשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA, כי יש אישור לשימוש בשתלי הסיליקון בניתוחי הגדלת שדיים. הודעה זו הביאה לעליה משמעותית בדרישה לניתוחים אילו וניתוח הגדלת שדיים נחשב ב-3 השנים האחרונות לניתוח הפופולארי בעולם. כיום מבוצעים כמיליון ניתוחי הגדלת שדיים בעולם. גם בישראל נחשב ניתוח זה לניתוח המבוקש ביותר ומהווה כ-35% מסך כל הניתוחים האסתטיים בישראל.
קיימות מספר עובדות חשובות בהקשר לניתוחי הגדלת שדיים:
– על המנתח לשתף את המטופלת בבחירת גודל וסוג השתל תוך הסבר על משמעות הבחירה. יש לקחת בחשבון את מבנה החזה , גודל השד הנוכחי, עובי רקמת השד, גיל המנותחת, הרצון להריונות וכו". כל אחד מהפרמטרים הללו יכול לגרום לשינוי בבחירת השתל. במרפאתי אני נוהג לשאול את המטופלות את השאלה הבאה: מה הגורם אשר מפריע לך ביותר בחזה ? יש לציין כי התשובות מגוונות ביותר וההחלטה לגבי הגודל וצורת השתל נבנית רבות משאלה זו.
– נושא ההדמיה הוא אחד הנושאים החשובים. רבות מהמטופלות באות עם ידע אשר מקורו בניסיונן של חברותיהן או מקריאת כתבות בעיתונים ושוטטות ברחבי רשת האינטרנט. יש לציין שלמרות המידע נגיש וזמין, לא תמיד הוא רלוונטי לגבי מטופלת זו או אחרת. לדוגמא, שתל בגודל מסוים יכול להראות קטן על אישה X וגדול מאד על אישה Y. לכן , בזמן ההדמיה אסור למנתח לשים שתלי דמה אלא לשים מדמי בלט ולומר למטופלת מיד את גודלם אלא לשאול האם הינך מעונינת לבצע הדמיה עם מדמה גדול או קטן יותר.רק אם הגיע המטופלת למסקנה אז מומלץ להסביר על הגודל שנבחר ולשתף את המטופלת בידע המקצועי ובניסיונו. קיימת גישה טיפולית ישנה אשר טוענת כי למנתח יש את הידע והניסיון ועליו להכתיב למטופלת את גודל וצורת השתל. מבחינתי גישה זו משוללת כל יסוד רפואי ופסיכולוגי ומונעת מהמטופלת את חווית השיתוף.
– הנושא אשר לטעמי בו אין לערב את המטופלות הוא מיקום השתל בבית החזה. בעיקרון קיימים שני מיקומים עיקריים, מעל או מתחת לשריר הפקטורלי של החזה. נשיםרבות באות בדרישה לשים את השתל באחד מהמיקומים עקב "ידע" מוקדם על טיב הניתוח, טווח ההשפעה וכדומה. יש לציין כי מיקום השתל נובע משילוב של מבנה החזה, עובי המעטפת, מבנה רקמת השד וגודל השתל. בעבודה שביצעתי במרפאה אחוז הניתוחים אשר בוצעו מעל או מתחת לשריר היה כמעט זהה.
– אחד הנושאים החשובים בנושא הגדלות שד הוא סיבוכים בעקבות הניתוח. חובה לציין כי אחוז הסיבוכים בניתוחים אילו קטן. בעבודה שביצעתי במרפאתי ואשר כללה 1482 ניתוחים בשנים 2004-2008 ואשר זכתה השנה בפרס האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסטתית והוצגה עד היום בכינוסים מובילים בכל העולם, מצאתי כי אחוז הניתוחים אשר היה צורך בניתוח מתקן היה כ-2% לערך. יש לציין כי סטטיסטיקה זו הינה טובה משמעותית מסטטיסטיקות אחרות אשר בוצעו בעולם.
אחד הנושאים המענינים בהקשר לניתוח הגדלת שדיים הוא ההשפעה הפסיכולוגית של הניתוח על חיי המנותחות. עבודה מענינת אשר פורסמה בשיתוף של מספר מנתחים פלסטים ופסיכולוגים אשר פורסמה במקביל בעיתונות הרפואית מצאה קשר מובהק בין הניתוח לעליה באושר, שיפור הביטחון העצמי של המנותחות ושיפור בחווית יחסי המין של המנותחות. שיעור שביעות הרצון הכוללת מהניתוח היתה 85-90 אחוזים שנחשבת לגבוהה ביותר מבין הניתוחים האסתטים. מענין לציין כי מעל ל85% מהמנותחות היו ממליצות בפני חברותיהן לבצע את הניתוח.
אז בואו נסיר כמה אמונות תפלות בקשר לשתלי הסיליקון: ניתן לטוס ולצלול ללא שום פגיעה בשתלים. ניתן להניק ללא שום חשש והעובדה החשובה ביותר אחוז הקרעים במעטפת השתלים נמוך מאחוז אחד מה שגורם לרב חברות השתלים להעניק אחריות גורפת על איכות השתלים לכל החיים.
לסיכום: ניתוח הגדלת שדיים הוא ניתוח בטוח ובעל אחוז סיבוכים קטן. חובה לציין כי למרות הנאמר חובה על המנותחות להקפיד על מעקב שנתי אצל המנתח וביצוע של בדיקת אולטראסאונד אחת לשנתיים.
ד"ר טל נחליאלי, מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית, חבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית
צילום אילוסטרציה: אימג' בנק ישראל
