בְּלֶפָרִיטִיס – דלקת שפת העפעף – נחשבת לבעיה שכיחה שגורמת לאי נוחות ולמראה לא אסתטי. והטיפול? בעייתי, ארוך ומתסכל.
ד"ר מירי ללוש
תסמינים שונים בעיניים מעידים על בעיה הדורשת בדיקה ו/או טיפול רפואי. מאחר והעיניים שלנו הן איבר רגיש ביותר, הזנחה או דחייה של בדיקת העיניים, בייחוד כאשר מופיעים תסמינים שונים, עלולה להיות קריטית ולא רק להשפיע על המראה האסתטי של העיניים אלא אף לגרום לנזק רפואי.
דלקת שפת העפעף – בְּלֶפָרִיטִיס (Blepharitis)
בְּלֶפָרִיטִיס זו דלקת שפת העפעף, מחלה כרונית, הנחשבת לאחת המחלות השכיחות באוכלוסייה עם שכיחות העולה עם הגיל. בְּלֶפָרִיטִיס גורמת לאי נוחות ולמראה לא אסתטי אבל לרוב אינה גורמת לנזק קבוע לראייה ואינה מדבקת.
המאפיינים הקליניים
בשלבים הראשונים, דלקת העפעפיים מתבטאת בעיקר בתחושת גירוי חזקה, באדמומיות המופיעה בשולי העפעפיים ובהפרשות מוגברות. בנוסף, הדלקת עשויה להיות מלווה גם בתחושת צריבה ויובש בעיניים.
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה ניתן להבחין בתסמינים נוספים, כגון:
• טלנגיאקטזיות על שפת העפעף
• קשקשים והפרשות על הריסים (כולל קולרטים)
• בועיות שומן על שולי העפעף
• ריסים שבורים
• ריסים לבנים (Poliosis)
בגלל הדמיון הגדול הקיים בין התסמינים של דלקת העפעף לתסמינים של אלרגית עיניים עונתית, בהרבה מקרים מתרחשת טעות באבחנה של המחלה והמטופלים מאובחנים בצורה כללית כסובלים מיובש ו/או אלרגיה.
אטיולוגיה – גורמים
קיימים מספר גורמים שונים המשפיעים על התפתחות דלקת באזור העפעף, כגון:
• זיהום בקטריאלי של חיידק הסטפילוקוקי
• זיהום פטרייתי של פטריית השמר (malassezia) הגורמת בין היתר לסבוריאה דרמטיטיס (Seborrhoeic dermatitis)
• רוזצאה עינית (Ocular rosacea): מחלה דלקתית המתבטאת בסומק ובאדמומיות בפנים.
• זיהום של טפיל הדמודקס (DEMODEX) – טפיל זעיר החי בתוך זקיקי הריסים ונחשב היום לאחת מהסיבות העיקריות לדלקת עפעפיים כרוניות.
• פתוגנזה של מחלת בלוטות המיבומיאן (בלוטות המפרישות חומר שומני שתפקידו לשמור מפני אידוי הדמעות)
כיצד מטפלים בדלקת עפעפיים?
למרבה הצער, נוסף לכך שדלקת בעפעפיים הינה מחלה כרונית, הטיפול במחלה בעייתי, ארוך ומתסכל עבור החולה. ולכן, חשוב מאוד להקדיש במהלך הטיפול הקוסמטי מספר דקות אבחון רק לאזור העיניים, ולהנחות את המטופל כיצד ניתן להקל על הסבל.
הנחיות טיפוליות
היגיינה: שמירה על היגיינת העפעפיים מהווה את הטיפול הראשוני, הבסיסי, והחשוב ביותר. יש לנקות את הפרשות השומן באופן יומיומי, באמצעות תכשירים עדינים ולא מגרים על מנת לאפשר זרימה תקינה של הפרשת השומן מבלוטות המיבומיאן.
חימום: מומלץ להניח רטיות חמות של בד או שקיות תה קמומיל (הנחשב לבעל תכונות אנטי-דלקיות) על שולי העפעפיים כדי לרכך את ההפרשה מהעיניים, וכך להקל על ניקוי העפעפיים.
שמן עץ התה: מחקרים מדעיים מצאו כי שמן עץ התה יעיל בסילוק טפיל הדמודקס (טפיל הנחשב לאחד הגורמים להתפתחות המחלה).
תחליפי דמעות: במידה וקיים יובש בעיניים ניתן להשתמש בתחליפי דמעות במשך כל שעות היום ובהתאם לצורך.
טיפול רפואי
אנטיביוטיקה: כאשר יש חשד לזיהום בשולי העפעפיים, לרוב רופא העיניים ימליץ על שימוש באנטיביוטיקה.
– במקרים קלים יחסית יומלץ על שימוש בג'ל או משחה אנטיביוטית לפרק זמן קצוב.
– במקרים חמורים יותר, ייתכן ויומלץ על ידי רופא עיניים על שימוש בכדורי אנטיביוטיקה ממשפחת הדוקסיציקלין.
סטרואידים: במקרים קיצוניים, ייתכן ויומלץ על ידי רופא עיניים לעשות שימוש בסטרואידים.
ד"ר מירי ללוש (Ph.D., MBA) מומחית לבריאות העור, מנהלת האקדמיה לבריאות העור
אילוסטרציה: Stockunlimited
