מתיחה והרמה של הפנים – כירורגיה של המראה
ד"ר דן אברהם
הפנים הם המקור העיקרי של ההבעה האנושית. הם שיוצרים משיכה, או להיפך – דחייה. הם גם אלו המסגירים את הגיל שלנו ונדמה שהיום לא רצוי להיות זקן מכל הבחינות: רגשית, מקצועית ואפילו פוליטית.
אנו חיים בעידן שבו אנו פשוט מסרבים להזדקן, עד שיום אחד בעומדנו מול המראָה היא מחזירה לנו דמות אחרת ולא מוכרת. דמות שלפעמים לא ניתן לזהותה. הסביבה החיצונית גם היא, וללא שום התחשבות, ובאכזריות, מסבה את לבנו לשינויים החלים במראה פנינו: פנים חרושי קמטים עמוקים של העור שאיבד את גמישותו ונהפך לרפוי, מדולדל נפול וממורטט – עדויות לתהליכי זיקנה הממשיכים ותופסים גם את השכבות העמוקות יותר שמתחת לעור והן מעטפות השרירים והשרירים עצמם שפעם היו מתוחים ואלסטיים והם שהעניקו את הדיוקן העגול האופייני האובאלי, הזוהר, החלק והמתוח של הפנים. אלא שעכשיו הם נהפכים למדולדלים רפויים וצנוחים מטה, גם מכובד כוח הכובד שלהם וגורמים בכך להתמוטטות וקריסה כללית ולמראה פנים יותר מרובעים, ממש כמו שאוסק וויילד היטיב לתאר את הדיוקן של דוריאן גריי במילים: "החיים שמעצבים ומגבשים את נפשו יהרסוּ את גופו".
לפני
אחרי
מדוע אנשים מבקשים ניתוח?
הדרך לתקן ולשפר את הדמות המרוסקת שהופיעה פתאום מהווה את המוטיבציה האישית והאמיתית שמביאה אנשים לניתוח מתיחה והרמת פנים בכדי לקבל דמות צעירה ורעננה יותר, בחזרה למראה האובאלי (בצורת ביצה הפוכה) העגול, הטבעי, הצעיר והנוצץ – ולא איזה חלום מזוייף ומוגזם או מהלך נרקסיסטי טהור.
פעם, הזיקנה והמצח הגבוה והמקומט היו לסמל החוכמה, התבונה, חשיבה ושיקול דעת.
היום הם מקור לדאגה וסימן לעייפות והזדקנות. עקבות הזמן נרשמים ונחקקים גם על העפעפיים שפעם העידו על מבט עירני, חי מלא תשוקה וחַיוּת ועכשיו הם כבדים, צנוחים עם שקיות השומן המושכות אותם מטה בכבדות והמבט נהפך לעייף, דהוי כבד ודחוי ולכן מנתחים ומרימים גם אותם (אותו הניתוח עם הפנים).
הלחיים, מהות האלוהות האלילית שנוטלות חלק במערכת ההערכה שבין אדם לחברו בחיבוקי לחי (Joue) ביניהם, עכשיו הם משנים את צורתם החלקה והמתוחה ונהפכים ללסתות (Jowls – bajoues) נפולות ללא צורה, מטשטות את עצמות הלסת, איבוד הזויות היפות הקדמיות והאחוריות שבין הצוואר והפנים, איבוד הצורה האובאלית וצורת פנים מרובעת יותר מתקבלת וההפרדה היפה המודגשת בין הפנים לצוואר, אובדת והפנים והצוואר נהפכים ליחידה אחת, דבר שצריך לתקן בניתוח.
האגדה שהאלוקים עיצב את הגומות שמעל לעצמות הלחיים ("גומות החן") המעידות על גנדרנות, התחַנְחֶנוּת למצוא חן, ועכשיו הן מתמוססות ושוקעות לתוך החריצים והכפלים שבין זוויות הפה והאף, מעין תעלות עמוקות ובכך אובד מראה הנעורים האופייני לפנים צעירים ובמקומם מתקבלים פנים זקנים, זועפים ועייפים.
כמה דברים חשובים שיש לקחת בחשבון
המנתח מחוייב לבדוק יסודית את פני הלקוחה ולהתייחס לכל מרכיבי הפנים בהם הזיקנה הותירה את עקבותיה ולתקן כל פגם ופגם בכל חלקי הפנים שנפגמו.
אין שיטה אחת של מתיחה והרמה המתאימה לכל הנשים, כזו שמתקנת כל הליקויים, אלא קיימות מספר שיטות ביחד או לחוד המותאמות לכל מנותחת, כי הרי אנו לא מזדקנים באותו קצב ובאותה דרך.
כל ניתוח מביא איתו ללא עוררין מראה הרבה יותר צעיר – לפחות עשר שנים לפחות – למרות שמספר שנים לאחר מכן תהליך ההזדקנות חוזר לחוקים האכזריים שלו וללא רחמים. בשום אופן הניתוח לא עוצר ולא מפסיק את ההשפעות ומהלכי הזקנה. לעומת זאת אנו מחזירים מעט את מחוגי השעון ובכךְ מאפשרים התחלה חדשה של פנים צעירים, יפים יותר וזוהרים, חלקים ומתוחים. תמיד המנותחת תיראה צעירה, רעננה וזוהרת מהאשה האחרת שלא עברה כלל ניתוח. יותר מכך, מתברר שהרקמות שנמתחו והורמו בניתוח נהיות רפות בהמשך בצורה הרבה יותר איטית והחזות הצעירה נותרת בעינה שנים רבות לאחר הניתוח.
הניתוח עצמו
הניתוח עצמו והטיפול מורכבים מכמה עקרונות בסיסיים: בהתחלה מפרידים כל עור הפנים והצוואר מהרקמות העמוקות יותר שהן מעטפות ושרירים שהולכים מהצדדים ברכות בתוך שערות הקרקפת (אין צלקות בפנים), יורדים מטה ממש סמוך ובתוך הכפלים ליד האוזניים ומשם מטה מסביב לתנוך האוזניים ו"בורחים" אחורנית מאחורי האוזניים בתוך השערות, כך שהפנים חופשיים מצלקות שנמצאות כולן מכוסות עם השערות ובתוכן. לאחר שחרור העור פנים אנו מגלים את מעטפות ושרירי הפנים העמוקים, מותחים אותם והעודף שלהם נכרת. אח"כ מרימים אותם בווקטורים מאוד מוגדרים ומוכרים היטב למנתח ומקבעים אותם גבוה מאוד לסטרוקטורות קשות (עצמות) למקומות שהיו מקובעים וקשורים כשהאישה היתה צעירה. כךְ אנו מקבלים פנים צעירים בהרבה, מתוחים וזוהרים והכי חשוב עם מראה טבעי זורם ומאוד דינמי חי מלא אנרגיה ומשדֵר יופי טבעי אירופאי, טיפוסי המאוד אופייני. לא מראה מומייתי מתוח בצורה מוגזמת לצדדים כפי שמקובל בארצות שמעבר לאוקיינוס, מראה וצורה שעלולה לשנות לגמרי את פני האישה.
בסוף התהליך, את העור ששחררנו בתחילת הניתוח, אנו מותחים, מרימים אותו גם לכיוונים ידועים ומוגדרים היטב, כורתים את העודפים המדולדלים וסוגרים הפנים עם חוטים עדינים ודקים שיתרמו לצלקות עדינות ודקות שכאמור כולן נמצאות בתוך שערות הקרקפת ומשאירות פנים ללא צלקת.
מה שתיארתי לעיל הוא ניצחון הכירורגיה הפלסטית בת זמננוּ: פנים אובאלים עגולים לכל ההיקפים רחבים במצח והולכים וצרים לכיוון הסנטר עם לחיים חלקים, עצמות הלסת מאוד מוגדרות ומופרדות מהצוואר שלתורו הוא יותר ארוך, חלק, עם כל הזוויות הקדמיות והאחוריות היפות שלו המפרידות בינו לבין הפנים. זוהי הצורה הטבעית היפה והנוצצת של הפנים והצוואר.
ומילה לסיום – אסור שהשיטה הניתוחית שנבחרה ע"י המנתח תגרום לעיוותים, עם איבוד הצורה והתדמית החיצונית בה הפציינט/ית לא יכירו את עצמם. לכן חשוב שהפציינט/ית ישבו זמן רב טרם הניתוח עם המנתח, יקבלו הסברים מפורטים אודות הליקויים והפגמים הקיימים והדרך הטיפולית בה הוא חושב לעשות את הניתוח.
ד"ר דן אברהם הוא רופא בכיר ומומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית
צילום: ד"ר דן אברהם
פרסם כאן מודעת לוח חינם!
