בית המשפט המחוזי מרכז, דחה באמצעות השופטת אסתר שטמר, את הטענות ואת הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד המומחה לכירורגיה פלסטית ד"ר דב קליין
ד"ר דב קליין. צילום: יח"צ
בית המשפט המחוזי מרכז, דחה באמצעות השופטת אסתר שטמר את הטענות ואת הבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד המומחה לכירורגיה פלסטית ד"ר דב קליין.
כזכור, הטענה של התובעת הייתה שד"ר קליין לא ביצע בעצמו את כל הניתוחים בה ובמטופלות אחרות שלו.
בית המשפט קבע שהבקשה נדחית ולא הוצגה תשתית ראייתית להגשת תביעה שכזאת.
התובעת החליטה למשוך את הבקשה לתביעה ייצוגית, הסתלקה בהסכמה מהבקשה ובכך באה לידי סיום פרשה שפורסמה בהבלטה בתקשורת וגרמה לד"ר קליין ולמרכז הרפואי שלו נזק רב.
ד"ר דב קליין, באמצעות עורכי דינו איתן האזרחי, מורן פרוחי ועמית קרמר: "ידענו לכל אורך הדרך שהצדק אתנו. למרות שעם פרסום התביעה רבים שמחו לקפוץ על העלילה והיינו צריכים להוכיח בפני בית המשפט ש"אין לנו אחות".
לדבריו: "אנחנו שמחים שהצלחנו לעשות את זה בדרך משפטית וברורה, ששמו של ד"ר דב קליין ממשיך להישאר נקי ללא רבב ופניו אל ההצלחות הבאות".
וזהו פסק הדין של השופטת אסתר שטמר:
1. לפני בקשה לאשר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הטענה המרכזית בבקשת האישור היא, כי המשיב מס' 1, מנתח פלסטי, אִפשר למר גבי מלול, אח במקצועו, לבצע ניתוחים ופרוצדורות רפואיות שהתחייב לבצע בעצמו, ואשר רק רופאים מורשים לבצע. המשיבים הכחישו את הנטען.
2. ביום 6.10.2016 דחיתי בקשה שהגישה המבקשת להוספת ראיות לבקשת האישור. הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה היה כי לא הועמדה תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
3. עתה עותרים הצדדים לאשר למבקשת להסתלק מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית. הגם שנטען כאילו ההסתלקות היא ללא קבלת טובת הנאה כלשהיא, הרי נטען מפורשות כי בעקבות התנצלותה של המבקשת הסכים המשיב 1 למחוק תביעה בעילת לשון הרע שהגיש נגד בת"א (שלום ת"א) 7914-12-15 קליין נ' יוסטר).
4. אכן, במקום שנקבע כי הבקשה חסרה תשתית ראייתית ראשונית, ראוי להסתלק הימנה.
ברי כי המבקשת קבלה גם קבלה טובת הנאה מאת המשיב, בדמות מחיקת תביעה שהגיש נגדה. ואולם, טובת הנאה זו קשורה בתביעה אזרחית, שעליה רשאי המשיב לוותר גם ללא אישור של בית משפט זה. משום כך, אין מקום להתערב בהסכמה זו (בניגוד למצב ששרר בת"צ 22407-11-14 רונית גולן נ' פלאפון תקשורת בע"מ (26.1.2017)). בנסיבות עניננו גם אין חשש כי ה"תשלום" הכרוך בויתור על תביעת לשון הרע מהווה "קניה" של עילת התביעה הייצוגית ע"י המשיבים, שכן מראש נקבע כי בקשת האישור, כפי שהוגשה, חסרה מאוד.
6. המשיב ויתר על דרישת הוצאות בבקשה זו, וממילא ויתר גם על ההוצאות שניתן היה לפסוק בגין הבקשה להוספת ראיות, שהותרתי לסיום ההליך.
7. אם כן, כבקשת הצדדים, אני מורה על דחיית בקשת האישור, ועל מחיקת התביעה. בנסיבות הענין לא ראיתי מקום להורות על פרסום מיוחד של ההחלטה או לחפש מבקש חליף.
קראתם ונהניתם? פרגנו לנו בשיתוף או בלייק!
