כלל אצבע לאינטימיות ולסקס מהנה – נינוחות מקסימלית, רגיעה מהנה, שחרור מעול ומלחץ. אבל התקופה האחרונה ממש לא עונה על ההגדרה. כולם במתח. שלוש שנים קורונה ועכשו המצב הפוליטי. ניתן לזהות זאת היטב בעליה החדה במספר הפניות לייעוץ פסיכולוגי וזוגי. אז מה עושים? איך צולחים את הזוגיות?
| גילה ברונר |
"אני בסטרס", "אני בלחץ" זה לא חדש, אלה משפטים הנשמעים מסביבנו. ביום-יום יש לחצים אינסופיים: אלה הקשורים למערכת היחסים שלנו, לגידול ילדים, לניהול הבית ומטלות יומיות, עומס כלכלי, סטרס בעבודה ובלימודים, לחץ משפחתי, שכחה (הנייד נשאר בבית), פספוס (וואטסאפ נשלח למספר לא נכון) ועוד טעויות שקורות לכולנו.
לאחרונה זה מתעצם. החרדה סביב חוסר הוודאות שמעוררת המציאות הפוליטית בישראל מתגברת, ללא קשר למקום מגוריכם או לבחירה הפוליטית. כולם במתח. שלוש שנים קורונה ועכשו המצב הפוליטי. ניתן לזהות זאת בעליה במספר הפניות ליעוץ במוקדים טלפוניים (כמו ער"ן) ולטיפול פסיכולוגי וזוגי. גם במרפאות הסקסולוגיות כמות הפונים לעזרה בבעיות אינטימיות רבה מאד.
נתחיל מהתחלה. על מנת שנבין מה קורה לתפקוד המיני, נצטרך להבין את התהליכים המתרחשים בגוף בזמן סטרס.
אצל האדם, כמו בבעלי חיים, חווית הסטרס נתפסת במוח כסכנה לחיים, כאילו שאנחנו איילה ביער הפוגשת טיגריס רעב.
בין אם הסטרס נובע מאיום אמיתי לחיים או מבעיה אחרת (עבודה, מחלה או חשש לעתיד), המוח מגדיר את כל אלה כסכנה לקיום ומגיב במהירות ובעוצמה על ידי שינויים פיזיולוגיים שיכינו את הגוף להתגוננות.
זה מתחיל עם פקודות המופעלות מהמוח אל בלוטת יותרת הכליה: להפריש מייד למחזור הדם כמויות גדולות של הורמוני סטרס: קורטיזול ואדרנלין. הגוף זקוק להרבה אנרגיה על מנת לפעול ביעילות להגנתו בתוך זמן קצר. ביער, האיילה תשתמש באנרגיה הזו לברוח (FLIGHT) או להילחם (FIGHT).
בשלב השני כל הגוף נכנס לפעולה: המערכות הנדרשות לפעילות מיידית מתגייסות ואילו המערכות העובדות לטווח ארוך מושבתות.
שרירים מתכווצים (מוכנים לזינוק), זרם הדם גובר ולחץ הדם עולה, קצב אספקת החמצן עולה והנשימה נעשית מהירה.
במקביל חלה האטה ואפילו עצירה של המערכות הגוזלות אנרגיה מיותרת: מערכת העיכול מאיטה, מערכת החיסון מדוכאת, הריריות בגוף מתייבשות, ייצור העצם נפסק ומערכת המין מושבתת. בשעת סכנה אין בזבוז אנרגיה הכרוכה בייצור תאים, יצור חומרים מיותרים או בעיכול מזון. זו הסיבה שבמצבי סטרס כרוני אנו בסיכון למחלות.
נעבור למערכת המין, בעצם נתחיל מהמוח שהוא השחקן הראשי ההכרחי לתגובה מינית טובה.
במצבי סטרס המוח עסוק במשימות אחרות. הוא לא מתפנה לייצר מחשבות מגרות ומעוררות, או להתמקד במגע מגרה.
השחקן הזה עסוק בשמירה על קיומנו. ולכן, מטופלים בסטרס מדווחים על ירידה בתפקוד המיני.
זה מתחיל מירידה בחשק המיני אצל גברים ונשים וממשיך להבטים אחרים של התפקוד המיני. למשל, עוררות מינית תקינה דורשת הרפייה של שרירים בכלי הדם המספקים דם ליצירת זקפה בגבר, ליצירת זקפת דגדגן ולהתמלאות הנרתיק. אלה הן תופעות חיוניות בתפקוד המיני. אבל, במצבי סטרס הגוף עסוק באספקת דם לאזורים חיוניים לפעולה: המוח, הלב, הריאות, החשק המיני יורד והעוררות נפגעת.
התוצאה: אצל גברים ירידה בזקפה וקושי לקיים יחסי מין פנימיים (עם ביקור פין בנרתיק), מה שמגביר את הסטרס שלהם.
אצל נשים, הירידה בחשק ובעוררות מתבטאת ביובש בנרתיק, וכאבים בעת קיום יחסי מין פנימיים, מה שמעלה את רמת החרדה שלהן ותורם לירידה נוספת בחשק המיני. מעבר ליובש בנרתיק, התייבשות הריריות שקורית בסטרס, עלולה לגרום ליותר זיהומים (פטרות, דלקות), שכן תפקידן לשמור על בריאות הנרתיק ודרכי השתן. כך שבמצבי סטרס נשים סובלות יותר מזיהומים באזור.
חשוב לציין שסטרס גם משבש את המאזן ההורמונלי, ומחקרים בשנים האחרונות מראים על ירידה ברמת הטסטוסטרון, הורמון חיוני לשמירה על החשק והתפקוד המיני אצל גברים בעיקר, וגם בנשים.
ואם לא די בזה, הרי שמצבי סטרס עלולים ליצור מתחים זוגיים חדשים או להחמיר מתח שהיה קיים. אלה מתווספים לנזק שנוצר בגלל שיבוש בתפקוד המיני.
אז מה עושים?
להלן 5 טיפים לשמירת אינטימיות ומיניות בימים סוערים של סטרס ממושך
- לשוחח שיחה יומית קצרה (10-15 דקות)
נסו לשוחח עם בן/בת הזוג שלכם, שתפו מה עבר עליכם, הקשיבו באמפטיה, ללא פתרונות ועיצות.
מתברר ששיתוף מקטין את עוצמת הבעיה, גם אם אינו פותר אותה. אם אין בן/בת זוג תוכלו לבחור חבר/ה או להתחבר לקבוצה חיובית ותומכת במדיה החברתית. - לגעת (ליטוף, חיבוק)
מחקרים מראים שחיבוק, ליטוף, התכרבלות, שכיבה קרוב גוף אל גוף גורמת להרפיה, ירידה בלחץ הדם, ירידה ברמת הורמוני הסטרס, שינה רגועה ותחושת WELLBEING יותר טובה. אפשר לחבק ילדים, בני זוג, בני משפחה, חברים, כלב וחתול. אפשר גם ללכת לעיסוי, מסאג' או טיפול פנים.
תמיכה בתרומת המגע מגיעה גם ממחקרים בטבע. תצפיות שנעשו על אווזים אפורי הרגל, בשמורת טבע באוסטריה, הראו שבכל פעם כשאחד מבני הזוג מותקף, בן הזוג השני ממתין לו, מתקרב ומלטף כנף בכנף. בבדיקות דם שנערכו לאווזים נמצא שרמת הורמוני הסטרס (קורטיזול ואדרנלין) ירדו באופן משמעותי.
אז אם זה עובד אצל האווזים, כדאי לאמץ את הרעיון: חיבוק, קירבה, שיחה אינטימית- וכך נוריד מתחים מיותרים. - לצאת לפעילות פיזית
הליכה של 30 דקות או כל פעילות אחרת שמתאימה (ריקוד, שחיה, משחקי כדור ועוד). הפעילות הפיזית פורקת את המתח שנוצר, ומאפשרת הפרשה של הרומונים מרגיעים (כמו אנדורפין).
גם על זה למדנו מהטבע. מחקר שנעשה ע"י פרופ' רוברט ספולסקי (ביולוג ונוירולוג) הראה שזברה המצליחה להינצל מטורף חוזרת לעדר שלה. בשלב ראשון היא מנענעת חזק את הגוף שלה (פורקת אנרגיה מיותרת) ואז מתקרבת לזברות אחרות ומלקקת אותן (מגע מרגיע). על כל אלה הוא כותב בספרו
"Why Zebras Don't Get Ulcers (and why humans do) " - לתכנן זמן בילוי
ביחד עם בן/בת זוג או חבר/ה, בבית קפה, בקולנוע, בטיול טבע, במוזיאון. פסק זמן, להתנתק, לנשום ולהיות עם אדם שנעים עבורנו. - ומה עושים עם הסקס?
במקום להתאכזב ולהיבהל כאילו משהו התקלקל, אפשר לדחות את יחסי המין. במקומם עדיף להתכרבל, לגעת, ללטף, להתקלח ביחד, או לקיים OUTERCOURSE (יחסי מין חיצוניים ללא ביקור של פין בנרתיק), ואז נרוויח עונג ממשי, מבלי להיכנס לסטרס בגלל עוררות חלשה.
גילה ברונר – סקסולוגית בכירה, יועצת ומנטורית ראשית במרפאה לטיפול מיני, ליס,
יועצת למותג הנשי Secret de joie
https://www.secretdejoie.co.il
אילוסטרציה: Freepik
