אבולוציית הסרת שיער – כל השיטות מאז ועד היום
שלמה שרון
אם נביט לאורך תקופות רחוקות בהיסטוריה, נגלה שמאבקן של נשים בשיער מיותר על גופן והניסיונות להסירו, נמשך כבר עשרות, אם לא מאות שנים. מסתבר שהסרת שיער אינו צורך אסתטי שנוצר רק בתקופה המודרנית, אלא היה קיים מאז ועד היום. חוקרים גילו שנשים בכל התקופות לא בחלו בשום פיתרון והיו מוכנות לנסות כל אמצעי שעמד לרשותן, כולל שיטות שונות ומשונות לשם השגת המראה החלק והנקי. נשים החלו להבין כי שיעור יתר גורם לאי נוחות, למראה שאינו אסתטי ושאינו נאה. לעומתן היו הגברים, שעבורם ריבוי שיער בכל חלקי גופם היווה דווקא סמל לגבריותם.
תחילתו של המסע בתולדות הסרת השיער
את אחד הסימנים הראשונים לניסיונות להסרת שיער גילו כבר אצל הנשים האינדיאניות, שחיו שביבשת אמריקה הדרומית. הנשים הבוגרות נהגו לשלוח את בנותיהן הצעירות לשבת מסביב למדורות, קרוב ככל שניתן אל האש ואל החום הנפלט ממנה, וזאת בכדי לגרום לדילול השיער ולעיכוב בצמיחתו. הנשים רצו שבנותיהן יראו נקיות וחלקות הרבה יותר וימצאו חן בעיני גברי הכפר בזמן תקופת החיזורים.
שרף עץ אורן
במקום אחר, ובתקופה מאוחרת יותר, החלו להשתמש בהפרשות עץ האורן, בשרף, כחומר להסרת שיער. את השרף השיגו על ידי גילוף פיסות מגזע העץ שתוך שעות ספורות היה מפריש נוזל שהיה סמיך ודביק במרקמו מעט יותר מדבש. לאחר שאספו אותו מהגזע, היו מצמידים את השרף בעזרת האצבעות לאזורים השונים בגוף מהם רצו להסיר את השיער, מושכים, וחוזר חלילה. בעת המשיכה היה השיער נתלש עם השורש.
היתרון בשיטת השרף היה מראה חלק באופן מיידי, כבר לאחר טיפול אחד. ומכיוון שהשערה נתלשה עם השורש, היה האיזור המטופל חלק לתקופה ממושכת יותר יחסית, עד לצמיחה מחודשת. אבל לא "הכל הלך חלק" עם השרף. השימוש בו היה משאיר סימני צריבה על העור, ולא אחת סבלו המטופלות מפצעים, רגישויות ודלקות על העור עקב אי סיטרול השרף מבקטריות. זה גם הכאיב. מאוד. כאשר השתמשו בשרף מיד לאחר שהופרש מהגזע, הוא היה גמיש וקל יותר לעבודה. אך אם היה עיכוב בשימוש בשרף ובתנאי טמפרטורה סבירים, השרף התקרר והתקשה וגרם לכאבים חזקים יותר בזמן התלישה ולאי נוחות בעבודה עמו.
אגב, אם הטיפול בשרף מזכיר לכם את שיטת הסרת השיער באמצעות שעווה, אתם צודקים. עד היום משתמשים בשיטת התלישה, אך בחומרים סינטטיים ומסוטרלים בכדי למנוע את תופעות הלוואי. התוצאות החלקות בשיטה זו נראות למשך תקופה של בין 14 ל-28 יום עד לצמיחתו המחודשת של השיער.
הסרת שיער בחוט
הנשים הבינו שזה הזמן לעבור לשלב נעים יותר באבולוציית הסרת השיער והמציאו את השימוש בחוט. שיטה לפיה, כפי שאתם יודעים, המטפל מגלגל חוט בין אצבעות שתי ידיו בצורה מתוחה ומקבילה, מצמיד את החוט המתוח לבסיס השיערה, ובתנועות חדות מניע את החוט כך שיתגלגל במהירות, ותוך כדי כך יתלוש את השיער.
יתרונה הגדול של שיטת החוט היה כמובן מעצם העובדה שהשיער הוסר ללא שימוש בחומרים הגורמים לזיהומים ולסימנים על גבי רקמת העור. מצד שני, התברר שהשימוש בחוט יעיל בעיקר באיזורים הקטנים של הגוף, כמו למשל בחלקי הפנים השונים: שפם, סנטר ותחתיו, עצם הלחי, האף, בין הגבות ובאוזניים.
את הסרת השיער בעזרת החוט, טיפול הנחשב כמעט אמנות בפני עצמה, ניתן לבצע עד היום אצל מטפלים מועטים שלמדו ורכשו מיומנות בשיטה ובטכניקה.
הסרת שיער במחט חשמלית (טרמוליזה)
הסרת שיער במחט חשמלית נחשבת הסרת שיער לזמן ארוך (מה שמכונה בעגה המקצועית 'לצמיתות'). בשיטה זו משתמשים במכשיר המשדר גלי רדיו (RF) למכשיר מחובר מוליך, ובקצה המוליך מחט מתכתית שבמגע עם הרקמה סוגרת מעגל חשמלי היוצר חום גבוה. המטפל היה משחיל את המחט לתוך זקיק השערה עד לבסיס השורש וגורם להקרשת החלבונים וכל ערוצי הזנה של שורש השערה.
היום, אנו כבר יודעים שאין דבר כזה הסרת שיער לצמיתות, ולמרות ששיטת הטרמוליזה מכונה כך, היו צריכים לחזור על טיפול זה בין 4 ל-5 פעמים. הסיבה לכך היא שלושת שלבי הצמיחה של השערה:
1. שלב הצמיחה (ANAGEN) שבו השערות גדלות בבסיס הזקיקים.
2. שלב המנוחה (CATAJEN) שבו השערה אינה צומחת.
3. שלב הנשירה והצמיחה מחדש הנקראת TEOLOGE.
השלב הטוב ביותר בו מומלץ "לתקוף" את השערה לצורך השמדתה המוחלטת היא בשלב המנוחה (CATAJEN). הבעיה היא שזיהויו של שלב זה הוא כמעט בלתי אפשרי, כך שלמעשה הטיפול נעשה בצורה עיוורת על כל השיער הנראה לעין. לכן בטיפול להסרת בשיטה זו אנו חייבים לעבור את כל שלבי הצמיחה הנ"ל.
מחטים המשמשות להולכת חום
מחט מפלדת אל-חלד
זוהי המחט השימושית ביותר. כמחט חד-פעמית, היא מושמדת לאחר הטיפול ולא מועברת למטופל הבא. היא מגיעה בארבע דרגות עובי שונות, מדק לעבה, לטיפולים בדרגות העובי של השערות השונות. בדרך כלל היו משתמשים במחט דקה לטיפולים בנשים באיזורי הפנים, להסרת שיער פלומתי דקיק, ובמחט עבה לטיפולים בגברים באזורי החזה, הבטן והגב. זאת משום שמסת המתכת במחט העבה יוצרת חום לפרק זמן ממושך יותר המתאים לטיפול בשיער גברי שהוא עבה וחזק יותר.
מחט מצופה בזהב
במחט זו משתמשים לטיפול באנשים הרגישים למתכת, המהווים כ-10% מאוכלוסיה, הזהב מונע מהמטופלים אלרגיות ודלקות ואפילו זיהומים חריפים. מעבר לכך אין למחט זו כל יתרון באיכות התוצאות על פני מחט פלדת האל-חלד הזולה יותר. גם מחט זו היא חד-פעמית ואינה מועברת ממטופל למטופל.
מחט מבודדת
מחט זו מבודדת את מעבר זרם החשמל ורק קצה המחט גלוי על מנת לא לפגוע ולצרוב את זקיקי השיער. בדרך כלל משתמשים במחט זו באיזורי הפנים על מנת שלא יווצרו סימני צריבה וגלדים לאחר הטיפול, וגם כדי למנוע כתמי פיגמנט על פני העור. השימוש במחט זו דורש מיומנות גבוהה מצד המטפלת על מנת לפגוע עם קצה המחט הגלויה הישר בבסיס שורש השערה בצורה עיוורת לחלוטין. לעומת זאת עם המחטים שציינתי קודם ניתן היה לחצות את בסיס השורש מכיוון שהן מעבירות את הזרם החשמלי לכל אורכן.
הסרת שיער במחט בשיטת הבלנד
שיטת הבלנד (BLEND) דומה לשיטת הולכת החום, רק שבמקרה זה הוסיפו לפעולת ההקרשה זרם נוסף הנקרא זרם ישיר (DC), כלומר ערבוב של שני אלמנטים ומכאן שמה. בשיטה זו שני הזרמים היו פועלים במקביל לצורך השמדת השערה. גלי הרדיו מועברים לזקיק וגורמים להקרשה תוך כ-4 שניות. במקביל, הזרם הישיר פועל בזקיק השערה במשך פרק זמן ארוך יותר מגלי הרדיו, ופעולת ההשמדה של השערה מתבצעת בטווח של בין 10 ל-15 שניות. כך שבעצם גלי הרדיו ביצעו את ההשמדה ותוספת הזרם הישיר הייתה מועילה במידה והמטפלת הייתה שוהה לפחות כ-15 שניות בתוך הזקיק על מנת ליצור אלקטרוליזה וטרמוליזה.
חשבתם שהשרף היה כואב? כנראה שלא ניסיתם את שיטת הבלנד. טיפול זה היה בלתי נסבל ברמת הכאב. וגם התוצאה לא הייתה טובה יותר מהשיטות הקודמות.
הסרת שיער בפינצטה חשמלית
שיטה זו פותחה לפני כ-20 שנה וחודשה שוב בשנת 2008. השיטה באה להסיר שיער לצמיתות ללא כאב שערה אחרי שערה ע"י פינצטה המוליכה גלי רדיו (RF) לעומק זקיק השערה, כך שהחום היה מועבר דרך השערה עצמה. הפעולה היתה נעשית ע"י הצמדת שתי צלעות הפינצטה לשערה. הצמדת הצלעות זו לזו היתה סוגרת את מעגל גלי הרדיו שהוליך את החום לתוך שורש השערה והוא זה שהיה אמור לנתקה ללא כל כאב או סימני גירוי על העור.
תהליך ניתוק השערה היה הליך ארוך מאוד והיה לוקח לא פחות מ-60 עד 75 שניות על מנת לבצע תהליך הקרשה בכל שערה. דמיינו לעצמכם שבתהליך זה היו צריכים לבצע הסרת שיער מכל חלקי הגוף. ממש בלתי אפשרי, וזאת בלשון המעטה. והרשו לי להזכיר לכם גם את שלושת מחזורי צמיחת השיער… בקיצור, זה היה סיפור שלא נגמר. לכן לא פלא ששיטה זו נכשלה כישלון חרוץ מן היסוד. למרות זאת, לאחרונה יצרו שיטה דומה, אך הפעם בשילוב של אולטרסאונד, ולכן אינני מוכן לתת את חוות דעתי במאמרי על מוצר חדש זה. ימים יגידו.
הסרת שיער באנרגיית אור
לפני קצת יותר מעשור, נחשבה שיטה זו כחדשנית, מהירה ומהפכנית, בעיקר בזכות מילת הקסם "לייזר". קרן הלייזר הופקה מגז שהיה מוצת בשפופרת והועברה דרך מערכת של עדשות אופטיות כקרן אור מרוכזת ויזואלית או לא ויזואלית, תלוי באורך הגל של אותו לייזר. בזמן הפיכת האור לחום היה הלייזר מתביית על הפיגמנט הכהה של השיער, מקריש את מקורות הזנתו (כמו דם, חלבונים, שומנים ועוד) ומשמידה. במקרה זה השערה הייתה משמשת כמוליך.
בהליך זה היו חייבים לקצר את השיער למינימום וזאת על מנת לא לבזבז אנרגיה על שיער ארוך ולמנוע ריחות שהיו נודפים משיער שרוף. סיבה נוספת לכך היתה קוצר ההבזק שנע בין 2 ל-9 אלפיות השנייה. בשיטה זו צריך היה לבצע מספר רב יותר של טיפולים עקב עוצמת החום הנמוכה שהיתה מצליחה להגיע לשורש.
בדרך כלל אנו שואפים להגיע לשורש השיער בלייזר בעוצמת חום של לא פחות מ-70 מעלות צלסיוס על מנת להשיג תוצאה אופטימלית לאחר לא פחות מ-10 טיפולים במרווח של 45 יום בין טיפול לטיפול. כך שהתוצאה נראית לעין רק לאחר 10 חודשים. כאשר עוצמת החום שמגיע לשורש השערה נמוכה מ-60 מעלות, עלולה להיגרם תופעה הפוכה המעודדת צמיחה של שיער פלומתי בעיקר. כמו כן, במכשיר הלייזר היו חייבים למרוח ג'ל לפני הטיפול בכדי לבלום את הצריבה החזקה ולמנוע כוויות או צריבות קשות.
חיסרון נוסף של שיטה זו הוא ההגבלה לטיפול רק בעור בהיר ושיער כהה, כאשר בנתונים שונים השיטה פשוט לא עבדה. וכמובן שהטיפול בשיטה זו היה מותר רק למוסמך רפואי, או לטכנאי בהשגחת רופא. הוסיפו על כך את העלות היקרה של המכשיר והתחזוקה היקרה לא פחות ויהיה ברור לכם מדוע שיטה זו אינה אטרקטיבית. לדעתי, השימוש בלייזר היום בתחום הסרת השיער הולך ונעלם.
הסרת שיער באנרגיית אור טרמית (IPL)
שיטה זו פותחה למעשה לאחר עידן הלייזר היקר, ובאה להפחית משמעותית את עלויות הטיפול ולהגביר לאין שיעור את מודעות כלל הציבור לטיפול הסרת השיער. שיטה זו פועלת כיום בשיא עוצמתה בהצלחות לא מועטות.
המכשירים הפועלים בשיטת אנרגיית האור הטרמית מתחלקים לשתי קבוצות. הראשונה, מכשירים הפועלים ע"י מגע בעור באמצעות זכוכית הפילטר תוך מריחת איזור הטיפול בג'ל סמיך. השנייה, מכשירים ללא מגע של זכוכית הפילטר בעור על איזור טיפול נקי ומגולח וללא מריחת ג'ל או כל חומר נלווה אחר. כמובן שבדרך השנייה, ללא מגע וללא ג'ל, הכאב מופחת, הטיפול בטיחותי ונוח יותר ללקוחה מאשר מריחת תכשירים בלתי נעימה (ואף מביכה לעיתים כמו במקרה של איזורים אינטימיים).
להבדיל מהלייזר, מכשירים אלו מעניקים תוצאות טובות יותר. אורך גל ה-IPL רחב הרבה יותר מאורך גל הלייזר. הגל הפולי כרומטי נע בין 480 או 530 עד 1,200 ננומטר ובהבזק אחד מכסה שטחי טיפול גדולים בהרבה מהלייזר, מ-40 עד 190 ממ"ר. זהו טיפול יעיל מאוד, מהיר מאוד וכואב פחות.
לאחרונה, בזכות הצלחת ה-IPL, החלו יצרנים מסוימים בייצור של מכשירים ביתיים לשימוש עצמי. ברור שהאנרגיות במכשירים אלו נמוכות יותר ויעילות ואיכות התוצאות של הטיפול במכשירים אלו עדיין לא ידועות. למיטב הבנתי, לא הייתי תולה תקוות רבות מכשירים ביתיים שייתנו את אותו מענה שמעניקים המכשירים הגדולים והמקצועיים המופעלים ע"י קוסמטיקאית או מוסמך רפואי.
שלמה שרון הוא מייסד ונשיא מד-אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ
צילום: אימג' בנק ישראל