שיחה עם מייק שיין, אמן ומי שנחשב לפורץ דרך וחלוץ האקשן
בודי-פיינטינג(Action Bodypainting). מיוחד ליופי!
דובי פריגר
בשנים האחרונות החלו מאפרים העוסקים בציורי גוף להשליך, תרתי משמע, את סגנון הציור הזה אל הקנבס האנושי. הרי בסופו של דבר, ציור גוף דומה בכל לציור דומם – למעט העובדה שהוא חי, נושם ומסוגל לנוע ולרקוד. ואם אפשר לראות על דוגמניות מבחר סגנונות כמו ציורי קומיקס, ריאליזם וקוביזם, אז למה שלא נראה גם קצת אקשן?
מייק שיין (41) אמן יליד לוקסמבורג החי ופועל באוסטריה, נחשב לפורץ דרך וחלוץ האקשן בודי-פיינטינג(Action Bodypainting) . עבודתו הייחודית משלבת את כל האלמנטים הנחוצים לכדי יצירה מושלמת: הופעותיו על הבמה כוללות תנועה, כוריאוגרפיה, מוסיקה, רקע וכמובן צבעים המותזים ביד חופשית ויוצרים אפקטים מרהיבים. מייק מקפיד לעבוד עם דוגמניות נאות ואלגנטיות איתן הוא יכול להפיק את המיטב מעבודתו. בחירת הצבעים שלו תמיד מסקרנת שכן הוא נוטה למזוג צבעים המנוגדים זה לזה שיוצרים שכבות ונזילות אינסופיות המשתנות ללא הרף בהתאם לתנועותיה של הדוגמנית, ובכך הם מדגישים את קימורי גופה ומבטאים היטב את השפעת כוח המשיכה על קצב זרימתם.
איך התחלת עם האומנות הזו?
התחלתי עם אקשן בודיפיינטינג בשנת 2001. מזה שנתיים שציירתי על גוף והתחלתי לחקור אפשרויות חדשות. מאז שהתחלתי את הקריירה שלי כאמן הייתי מוקסם מהמראה המרהיב של צבעים בשפע, בין אם מדובר במיכל גדול של צבע שפתחתי, או תהליך הכנת הצבעים בפלטה שלי לצביעה על קנבס רחב. באותה עת שכר אחד מחבריי סטודיו נטוש ובו "בלו בוקס", חדר מרווח שקירותיו צבועים בכחול, אותו הציע להעמיד לרשותי אם אי פעם אמצא לו שימוש ספציפי.
הקירות הכחולים עוררו בי עניין ובעת שחשבתי כיצד אוכל להשתמש בהם, דמיינתי כיצד הדוגמניות שלי ייעלמו אל תוך הרקע, פשוטו כמשמעו, אם אכסה אותן באותו צבע. אבל לא התלהבתי מהרעיון של צביעה גרידא. רציתי שהן יופיעו בפתאומיות מתוך הרקע וזה היה הרגע שבו חשבתי שהתזה מאסיבית של צבע לבן תגרום להן להופיע לפתע ברגע הפגיעה של הצבע בגוף.
הצלם שלי, תומאס קארנר, היה ספקן מאחר ומצב התאורה בפנים לא היה מספק והוא לא האמין שיוכל לתפוס בעדשת המצלמה את הצבע בעת מעופו. אבל אני שכנעתי אותו לתת לזה הזדמנות ופשוט לנסות.
במהלך הניסוי היתה לי תחושה שמשהו מופלא מתרחש… היתה אנרגיה אדירה על הסט, ללא לחץ של זמן, הבנות השתוקקו לחטוף השפרצות ואני הרגשתי נהדר.
התוצאות היו מרהיבות.
לא רק שהצלם "תפס" את הצבע במעופו, אני עצמי הבנתי לראשונה את עוצמת המחזה המרתק של נוזל בוהק וצבעוני מרחף באוויר, חובט בדוגמניות ונוזל במורד גופן המכוסה מראש בצבע אחיד.
הייתי בגן עדן!
איזה אמן היווה עבורך מקור השראה?
תמיד ספגתי השראה עמוקה מפבלו פיקאסו, ג'קסון פולוק, אייבס קליין, ג'ורג' מתאו, סלבדור דאלי, גו'אן מירו, וואסילי קנדינסקי, ז'ורז' בראק ועוד רבים.
מה צריך להביא בחשבון כשעוסקים באקשן פיינטינג?
הדבר הראשון לו אני דואג בעת תכנון מופע של צביעת גוף בתנועה הוא שלומן ובטיחותן של הדוגמניות. זה עלול להיות מסוכן לעמוד או לטופף על עקבים גבוהים כשאת נוטפת צבע חלקלק, ולפיכך אני דואג לרפד את הבמה בשטיח כלשהו שיספוג את הצבעים עד כמה שאפשר. בנוסף אני עושה את כל המאמצים להמנע ממגע ישיר של הצבע בעיניים.
כמו כן, במידה ואני עובד על במה, אני חייב לשמור על סביבה סטרילית, אני חייב לוודא ששום ציוד טכני או ציוד במה יימצא בטווחפגיעה. וכמובן שהקהל לא יחטוף. גם אחרי סיום המופע יש נושאים לדאוג להם: אני חייב לוודא שהדוגמניות יכולות לעזוב את הבמה בבטחה וגם לוודא שהדרך למקלחות פנויה. והשאלה העיקרית: מי ינקה את הבלגן?
ישנם צבעים מיוחדים בהם אתה משתמש?
לרוב אני משתמש בצבעים נוזליים של חברת קריולן, אולם במידה ואני זקוק לכמות גדולה של צבע אני מעדיף לעבור לצבעי המים של טמפרה (Tempera). בגדול, זה לא הצבע עצמו (כמובן שהוא צריך להיות ידידותי לגוף), זה יותר עניין של צמיגות ודביקות. הצבע צריך להיות סמיך דיו ובעל במרקם דבשי, אבל מספיק נוזלי על מנת לזרום מטה בקלות.
האם קרה לך מקרה משעשע או יוצא דופן?
יש לי זיכרון נהדר ממופע בעת מסע עם חברת הצילום קאנון. הם הזמינו אותי לשש הופעות רצופות ברחבי אוסטריה ובמהלך מסע ההופעות התיידדתי עם איש השיווק של החברה. יום אחד, לקראת סיום המסע, הוא שאל א
מהו אקשן פיינטינג(Action Painting) ?
אקשן פיינטינג(Action Painting) הוא מונח המתייחס לאמנות הנוצרת ע"י התזה, השלכה או מריחה ספונטנית של צבע על בד, כשפעולת המריחה משתקפת בתוצאה האבסטרקטית שהתקבלה, וזאת בניגוד לצביעה מחושבת ומכוונת הנעשית באמצעות מכחולים. סגנון אומנותי זה היה נפוץ משנות ה-40 עד תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת ושויך לזרם האבסטרקט האימפרסיוניסטי שנחשב מרדני, יחודי, אנרכיסטי ויש אומרים אף ניהיליסטי.
ם תהיה אפשרות לערוך איזה מופע קטן לעובדי חברת קאנון שהתאספו לארוע חברתי. לא משהו גדול… רק בשביל הכיף. הסכמתי, ומצאתי עצמי מתיז צבעים על חמישה גברים שלכאורה התנדבו אך הלכה למעשה "נודבו" ע"י עמיתיהם הנבזיים! ההנאה היתה אדירה בעיקר בגלל שהם הציגו את גופם ממש כמו דוגמניות-על עם כל הפוזות הנכונות.
האם יש משהו שהיית רוצה לבצע וטרם ניסית?
רוב הדברים שרציתי לעשות כבר עשיתי, הרבה ממה שרציתי לעשות אפשרי רק בשיתוף עם אמנים אחרים. זו הסיבה שייסדתי את CREACHIEFS, איגוד בינלאומי לציורי גוף ואמנות.
הרעיון עלה בראשי בעת שחשבתי על העובדה שלאירועים בקנה מידה עצום כמו מופעי הפתיחה של אליפות העולם בכדורגל של פיפא או טקסי פתיחה של המשחקים האולימפיים אמנם משתמשים בציורי גוף אבל במידה כה מינימליסטית ששאלת ה"למה-לא-יותר" היתה חייבת להשאל.
התשובה שלי היא: בגלל שלעמוד במשימה כזו צריך לגייס "צבא" של ציירי גוף, למשל לצורך צביעת 50 איש בתוך זמן קצר.
עם צוות בסיסי של שישה ציירי גוף מוכשרים במיוחד (ארבעה מאיתנו זכו בעבר בתואר אלופי העולם או סגנים), ועם רשת הקשרים של כל אחד מאיתנו אנחנו יכולים עכשיו לספק את ה"צבא" הדרוש. אחרי כמעט שנתיים של הכנות וניהול זמנים מדוקדק אנחנו מוכנים כיום לאתגרים מסוג זה.
התאספויות אלה הן חוויה נהדרת בפני עצמה: מאחר וכולנו חולקים את אותו נתח שוק, היינו בעבר מתחרים, אולם כעת אנו פועלים כתף אל כתף תוך שיתוף פעולה וחברות אמיצה שנוצרה בעקבות זאת. אמנות מחברת בין אנשים.
צילומים: תומאס קארנר
