מסתבר שלא רק השמש מזיקה לעורנו, אלא גם התכשירים הקוסמטיים שנועדו להגן מפניה. אסבסט, בנזן ושאר חומרים מזיקים ומסרטנים נכללים בחלק מהקרמים והתכשירים הקוסמטיים
ד"ר קובי שמיר
כבר שנים מתריעים בפנינו על סכנות הקרינה של השמש. תעשיה שלמה של מסנני קרינה וקרמי הגנה התפתחה בעשורים האחרונים, והם נמכרים כלחמניות טריות בארץ ובעולם. בשנים האחרונות נוספו לקרמים גם תכשירי טיפוח וקוסמטיקה רבים המתגאים בהכללת מסנן הגנה בתוכם, וביניהם מייק אפים, תכשירי איפור, שפתונים, משחות טיפוח ועוד. מעטים מהצרכנים מודעים לכך שמוצרים רבים המבטיחים סינון קרינה, מכילים בתוכם חומרים הידועים כמסרטנים, או חומרים המפריעים לפעילותו התקינה של העור – ומפעילים תהליכים העלולים לגרום נזקים משמעותיים לבריאות.
איך פועל מסנן קרינה?
על מנת לדעת מהו מסנן איכותי, שווה להבין קודם לכן איך בכלל פועל מסנן קרינה.
קרם הגנה טוב אמור לעמוד בארבעה תנאים עיקריים:
א. לסנן קרינה מסוג UVA וUVB
ב. להישאר על העור לאורך זמן גם בתנאים משתנים של אקלים, זיעה, או רטיבות.
ג. לאפשר לעור להמשיך ולבצע את פעולותיו הפיזיולוגיות השונות.
ד. רצוי מאד שהקרם לא יכיל חומרים המזיקים לבריאות כשהם באים במגע העור.
על אף השוני בהרכבים בין מסנני הקרינה השונים, מתחלקים קרמים להגנה מפני השמש לשתי קבוצות עיקריות: אלה המבוססים על שמן, ואלה המבוססים על מים. לסוג השומני אחיזה טובה יותר בעור עקב צמיגות גבוהה והוא מתאים לעור רגיל עד יבש, אינו מתמוסס במים ולפיכך אפקטיבי יותר כמסנן קרינה בים או בבריכה. הסוג המימי זקוק לעומתו לתוספות של חומר מצמיג לצורך אחיזה טובה יותר בעור ועל כן הוא מתאים יותר לעור שמן ובעייתי.
מהי אמולסיה ומדוע היא חשובה?
קרם ההגנה הקוסמטי מכיל אמולסיה. אמולסיה הינה תערובת של חומרים המצליחים לחבר את המרכיבים השומניים יחד עם המרכיבים המימיים שבקרם ההגנה – חומרים שכידוע קשה מאד לחברם. סוג האמולסיה חשוב מאד, מפני שהוא מאפשר לקרם (או לא מאפשר לו) להכיל מרכיבים טבעיים, מרכיבים שמאפשרים לעור לבצע את פעולותיו החיוניות תוך כדי תהליך מיסוך העור מפני הקרינה.
האמולסיה מאפשרת ליצור מצד אחד שכבת הגנה מפני השמש, ומצד שני אחיזה בעור, אחיזה שתקשה על החומרים המגנים להימחות מהעור בקלות.
הבעיה מתחילה כשהיצרנים משתמשים באמולסיה לא איכותית, הפועלת בכפיפה אחת עם חומרים מזיקים. קרמים שאינם איכותיים מכילים חומרים אשר אינם מאפשרים לעור לנשום, להזיע כיאות, ולהפריש רעלים מהגוף. יתרה מזאת, מרכיבים מסוימים בקרמים ובתכשירים קוסמטיים נוספים, לא רק שחונקים את העור אלא אף מגבירים את נזקי השמש ומכילים חומרים הידועים כמסרטנים.
בנזן למשל, המסומן כ-benzenphenon, נמצא במשחות למניעת שיזוף, והאירוניה היא שמשחות המכילות נגזרות של בנזין עלולות דווקא להגביר את הסיכון לסרטן העור, ולא להפחיתו.
תכשירים קוסמטיים נוספים המייחסים לעצמם יכולת של סינון קרינה כמו שפתונים, צבעי צלליות לעיניים, וקרמים לפנים עלולים להכיל טלק המכיל סיבי אזבסט המסומן כ-coal-tar. אזבסט הוא אחד החומרים הידועים כמסרטנים, ועדיף שלא לרכוש כלל תכשירים המכילים אותו.
גם חלק מהצבעים המלאכותיים המופיעים בתכשירים קוסמטיים מכילים ארסניק ועופרת שגם הם ידועים כמסרטנים. סמל החומר האמור הוא As, אך היצרנים אינם מציינים על פי רוב את הימצאותם של מרכיבים אלה בתכשיר, ועל כן כל צבע מלאכותי מעלה חשש לשימוש בחומרים מסוכנים.
החומרים החיוניים
יש להדגיש כי אמולסיה איכותית היא אמולסיה המבוססת על חומרים טבעיים, איננה חודרת לעור ואיננה פוגמת או בפלורה הטבעית שלו. אמולסיה זו ניחנת בכושר ספיגה טוב, היא יעילה בריכוך העור ובהגנתו, תורמת להגמשת העור ולבלימת איבוד המים מהשכבות העליונות של העור.
חומרים טבעיים תורמים לקרם ההגנה, מפני שכאשר נעשה בהם שימוש יעיל, ניתן לעודד בעזרתם צמיחת עור חדשה, וכן ליצור שכבת מגן נוספת מפני הקרינה. כמו כן יכולים חומרים אלה לסייע במלחמה בדלקות עור ובמניעת התפתחות והתפשטות של חיידקים ובקטריות בעור. עשרות תכשירי מגן קיימים כיום בשוק המכילים חומרים טבעיים. על מנת לגלות את האיכותיים ביניהם שווה להסתכל ברשימות המרכיבים.
המרכיבים אותם יש לחפש על האריזות הינם טריגליצרידים של חומצות שומניות כגון: שמן זית, שמן קוקוס, שמן תירס ,שמן חמניות, שמן אבוקדו, שמן נבט חיטה, שמן זרעי ענבים, שמן שומשום, שמן קצח, שמן מקדמיה, שמן שקדים, שמן זרעי משמש, שמן גלעיני אפרסק, שמן נר הלילה, שמן בוראז, שמן גלנולין, שמן דמדמניות, שמן המפ, שמן אובלפיכה, שמן רוז היפ ושמן פשתן. קיים גם שימוש איכותי בשמנים מוקשים בעלי אפקט חיוני לעור כמו שמן דקלים, שמן קוקוס ושמן חוחובה.
השימוש בחומרים טבעיים אינו פוסח גם על החומרים המשמרים. משמרים טבעיים חיוניים שיש לחפש בקרמים הנם: ויטמין E, ויטמין C, תערובות של זרעי אשכוליות, בנזואין ותערובות צמחי מרפא.
כמו כן, יש לחפש חומרי לחות טבעיים כמו אוריאה, חומצה הילארונית, חומצה פירוגלוטמית, מינרלים כמו אשלגן, נתרן סידן וזרחן, וחומרים מתחלבים כגון ליציטין, מלח נתרן, גואר וגם נגזרות של סוכר תירס.
קובי שמיר – ד"ר לרפואה סינית ונטורופתיה קוסמטית, משמש כטכנולוג הראשי במעבדות 'תפוח טכנולוגיות טבעיות'.