הם חזרו והסתפרו כל אחד בתורו, העיפו מבטים רבי משמעות, בעיקר זה לזו, ולא אמרו מילה אחת נוספת… הזוג הזה, כנראה, לא היה צריך להיפרד מעולם
ארז ישראלי
בקיץ של 2006 הייתה מלחמה. כל היום שמעתי דעות של בעד ונגד ורק שולי היפה, עם השיער הערמוני הארוך-ארוך, לא התערבה בשיחות. בכלל שמתי לב שכבר זמן רב היא שקועה במשהו. "מה קורה שולינקה?" הייתי מדובב אותה, יש משהו חדש?"
"ארז, בחייך" – הייתה מחייכת ומשפילה עיניים גדולות, מדהימות, "גם אצלי מלחמה, אבל בקטנה, יעבור… תעשה לי פן ואזוז. תומר הבן שלי צריך לחזור לשבת ויש לי המון מה לעשות…".
"תשמע, ארז", אמרה כשהחמסינים קצת עברו והחיילים קצת חזרו וגם תומר שלה כבר היה בבית – "בוא נסתפר. כבר עברו 3 שנים מאז שאני לא עם דודו, והאובססיות שלו לשיער הארוך שלי גם הן עזבו השבוע את הבית בשעה טובה. אני מרגישה, שלקראת השנה החדשה צריך להעיף את כל הרעמה הזאת ולהתחיל משהו חדש".
"זה בסגנון של להעיף לגמרי?, All the way?, ביי ביי שיער ארוך? הלו שיער קצר?", שולי היפה חייכה בזוויות, עפעפה עם הריסים הארוכים ואני השחזתי מספריים. לבחורות יפות, כמו שולי, הכול מתאים – קצר, ארוך, באמצע, מתולתל, חלק, קוצים, ובעצם מה לא. ידעתי שלא תתאכזב מהתוצאה, להיפך, ובכל זאת היה לי קשה לעזור לה להיפטר מהעבר.
היו דמעות. אלא שהיו אלה דמעות של אושר, של התחלה, של אביב ושל פריחה ושולי השאירה את השיער והדמעות על רצפת הסטודיו שלי ויצאה אל העולם חדשה.
* * *
אחרי שכבר התחיל החורף ושגרת התחזוקה של התספורת החדשה של שולי תפסה תאוצה, גם השיער הארוך לגברים יצא לפגרה. עשרות גברים התייצבו אצלי וביקשו להיפטר מהשטיח, לעיתים הפאטתי, עלי לציין, שגידלו בגאווה רבה. וכך קרה שבין כל אותם מתייצבים לצבא ההגנה לשיער הקצר, היה גם עמי. "באתי להוריד את הדבלול", צחק, "בפעם הבאה שזה יהיה באופנה אני כבר בטח אהיה מאד גאה בשתי השערות שעוד יהיו לי על הראש. ו… אה, כמעט שכחתי", תפס אותי שנייה לפני שהלך, "הבטחתי לשרית שאשאל אותך". עמי ירה מהמותן "חבר ילדות של אחיה, רווק, בחור מקסים, מסודר… אבל מה? צריך למצוא לו מישהי".
"תן כיוון, מה הוא מחפש? אוהב?", "נו באמת, ארז, נראה לך שאני מבין משהו בשידוכים האלה, אם שרית לא הייתה עושה לי את המוות כבר כמה חודשים, בטח גם עכשיו לא הייתי אומר לך כלום". "עמי, עמי, זה לא לחבר גזר עם עגבנייה ושייצא לך מרק, אני חייב איזה רמז…". עמי העביר מבט חטוף על הנשים בסטודיו, התלבט קצת, ובסוף התביית על שולי שהמתינה בסבלנות לתורה ואמר, נראה לי משהו כמו זאת, אבל באמת ארז, מה אני יודע…"
התור של שולי הגיע, ואני ניגשתי לשתי המשימות המכובדות באותה רצינות. תוך כדי שאני מספר אותה, צובע, מתקן, מגוון ומתחזק את החלק החיצוני עבדתי בעדינות אך בדייקנות על "התכנית האמנותית". שולי, הבחירה של עמי בשביל החבר של האח של שרית, לא ממש שיתפה פעולה. אבל אני במיומנות של למוד ניסיון ושנים, נתתי לה להרהר ותמרנתי אותה בעדינות עם סט של קלישאות שמנצחות תמיד כמו תרופות הסבתא. כששולי יצאה כבר הייתה לי הסכמתה וגם סגרתי פינה עם עמי שהעביר לשרית שסידרה עם הבחור שיבוא להסתפר.
* * *
הבחור של שולי פסע לסטודיו באלגנטיות של אל יווני. שולי נתנה בו מבט אחד ונזלה לפאטיו. הוא מצידו לא היסס לרגע ומיהר אחריה. הרגשתי שמשהו גדול קורה ובקושי החזקתי את עצמי מלסמן "וי" נוסף בקטגוריית "החתונות שיצאו מהסטודיו של ארז". אחר כך הם חזרו והסתפרו כל אחד בתורו, העיפו מבטים רבי משמעות, בעיקר זה לזו ולא אמרו מילה אחת נוספת. בתור אחד שמכבד פרטיות לא שאלתי כלום, טיפלתי בשניהם, כל אחד בתורו באהבה רבה ושלחתי אותם לדרכם שמח וטוב לב.
בשעת צהריים עמוסה במיוחד, ביום שישי שאחרי, שעטה שרית פנימה. "ארז, אתה תותח!, איזה חיבור, איזה זוג!!!". שתקתי כמו חכם חנוכה וזרחתי לי כמו שמש. "תקשיב לי טוב, חייבת לחזור למטבח, הכול על האש," געשה שרית, "אבל דבר אחד יש לי להגיד לך לפני שאני עפה מפה, הזוג הזה, שולי ודודו, לא היו צריכים להיפרד לעולם. לא היא ולא הוא התאוששו מהפרידה האומללה שלהם. ואתה, תגיד לי ארז, איך אתה תמיד יודע הכול?"
ארז ישראלי הוא מעצב שיער, רמת-גן
הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם
