האם התכשירים המגנים על עורנו, בריאותנו ונראותנו, אכן מגנים? עומדים בכל הקריטריונים? ובכן, יקירות, זה הזמן להתחיל לקרוא תוויות…
שולי רודריג
תכשירי הטיפוח משתדרגים ומתחדשים במהירות שיא, כמו גם צרכי העור "וצרכים קיומיים" אחרים, ההולכים ומשתנים. מזג אוויר "אביך" ולעיתים הפכפך גורם לעורנו, ולהרגשתנו, לחוסר אנרגיה ולכל מה שהיה קרוי פעם הנאה ויזואלית הולך ומתכווץ. וכך גם עור פנינו, ולעיתים "ארנקינו"… כדי להבין מעט מהנקרא ומהבלבול לעיתים, כשהכוונה "הטהורה" לא תמיד ברורה, אנסה להסביר ובקצרה את גודל הבעיה ופתרונה.
תעשיית השיזוף ומקדמי ההגנה:
היא אחת מתורמי האוליגרכיות המהירות ביותר. פרסום ושיווק אגרסיבי גורמים לסיפורים מבהילים ולמניפולציות שיווקיות, המרתיעים את רובנו ממחלות מסרטנות עתידיות ומנזקי עור איומים. האמת נמצאת איפשהו באמצע, וכמו במאזני צדק, נטיית כף המאזניים הינה תמיד להחמרה. נכון: חשיפה, שאינה מבוקרת לשמש קופחת, אכן גורמת לתחלואות סרטן קרצינוגמי. כולל מלנומה BCC וחבריו. זאת למעט מהזדקנות עור מואצת ומחלות מינוריות ההופכת למז'וריות. סוג עור, גוון, גנטיקה משפחתית, גילאים מתבגרים, גאוגרפיה, עיסוק והבנת הבעיה, עשויים לתרום למניעה של מרבית תחלואות המאה. במידה והעור "חטף "כוויה" – או בלשון עממית יותר "נשרפתם" – אפקט הצ'יפס, זו תמיד תהיה ההוכחה הנראית, שעורכם ספג יותר מידי קרינת שמש קטלנית.
מסנני הקרינה מתחלקים לקטגוריות בהתאם לפעילות ולהשפעה:
1. מסננים אורגניים. אלה סופגים את סוג קרינת ה-UVBUVA.
2. מסננים פיזיקליים (אנאורגניים) אלה פועלים בדרך של פיזור הקרניים. מבחינה כימית בטיחותם גבוהה יותר והגנתם בפני כל הספקטרום של קרינת ה-UV גבוה. חסרונם הוא, הצבע הלבן, שכיום בטכנולוגיות שונות מנסים להקטין את גודל החלקיקים.
נוהגים לחלק את קרינת השמש לשלושה סוגי קרניים:
UVC- שאינה חודרת עדיין את שכבת האוזון.
B Radiation) UVB ultra violet) – זו האחראית לכוויות השמש ולייצור ויטמין D. השפעותיה מזיקות ביותר להזדקנות העור וגידולי עור ממאירים.
A Radiation) – UVA ultra violet) החודרת אף היא אל תוך העומק הדרמאלי של העור וגורמת לנזקי ה- DNA. כמות של שתי "הקרינות" האחרונות תלויות בעובי שכבת האוזון. השעה במהלך היום בו העור נחשף לקרניים אלו, עננות גבוה ומשך זמן הנחת ה-SPF. ה-SPF הינו מדד הגנתי, שמספק מסנני הקרינה בפני שני סוגי ה-UV. ההגנה האופטימאלית נוצרת כשמורחים כמות של 2 מ"ג לסמ"ר. לשנה בערך 30 מ"ג לכל הגוף.
15 SPF ( (Sun Protection Factor מספק 93% הגנה. מעט מאוד אנשים בסביבה המוכרת לי, משתמשים בכמות הזו. רובה נשטפת, או נספגת במהלך היום. החישוב הוא כפולה של מספר המקדם, בכפולה של 15 דק'.
30 SPF מגן בפני 97% מקרני UVB עם תוקף מוצר רלוונטי.
50 SPF מגן בפני 98% מקרני UVB עם תוקף מוצר רלוונטי.
כשאני נשאלת במה עדיף להשתמש, אני מנסה למזער את ההסברים שלעיתים יוצרים בלבול. אבל כדי להקל על "המאומה", ניתן להשתמש במסנן בעל SPF של 30 המכיל בנזופינים – מסנן כימי , למרות הרגיזות העורית שלעיתים הוא יוצר וכן מסננים פיזיקליים כדוגמת הטיטניום דיאוקסיד או זינקאוסיד. חובה להתמרח היטיב כ- 20 דק' לפני חשיפת העור לקרני השמש ולדאוג לחידוש המריחה כל שעתיים שלוש לפחות. וכמובן להקפיד לאחר פעילות ספורטיבית הזעתית.
בשוק הקרמים, בעלי הכסות הטבעית לכאורה, ישנם מרכיבים הטוענים למסוכנות מזערית. יתרון זה עדיין לא נבדק עד לשורשיו, אלא ע"י יצרניו בלבד. מעצם עובדת היותו מוצר מדף, הנושא תפוגת זמן, הרי שהוא מחויב לאחד מקבוצת המשמרים. צא ולמד. נוותר בצורה חד משמעית על משמרים כמו: הפורמלדהיד, על משמר Triclosan ועל משמרים ממשפחת הפראבנים, לעומתם המשמרים הטבעיים בעלי יכולות שימור מוכחות, מופקים בדרך כלל מפרחים, עלים ועשבים ומתועלים להשמדת בקטריות ופטריות, אשר נוצרות במהלך הזמן בתוך תכשירי הקרמים ומקדמי ההגנה ובהמלצה להרחיקם מהשמש. שמש?
אם כן, זהו פרדוקס למטרה לשמה הוא מיועד – הגנה מהשמש. מגבלתם הינה בתוקף פעילותם הקצרה. אישית, אני תומכת תמיד במקדמי הגנה, אשר במרכיביהם יהיו שמנים טבעיים קלים וחומרי לחות טבעיים, כמו: שמן נר הלילה, שמן בורא'ז, שמן גלינולין ולא מרכיבים הידועים אמנם במסנני קרינה, אך משחררי רדיקאליים חופשיים. ובנוסף, לא אשכח אף פעם לא להיחשף לשמש ללא הגנה מספקת או נוספת.
כלומר: כובע, בגד בעל שרוול מכסה כל טפח, משקפי שמש וחשיפת עורי לקרני אור הירח…
תיאוריית ויטמין D
אכן אור השמש תורם לבריאות נפשית, עוזרת בטיפול בבעיות עור מסוימות כמו פסוריאזיס, אימפטגו ואקנה ותורמת לשמחת חיים גדולה. הנשמה פחות דיכאונית, השינה טובה יותר וכמאמר חז"ל – "שמש צדקה ומרפא בכנפיה". לוויטמין D פעיל ישנה נוכחות בדם למשך שעות בודדות. תהליך ייצורו ייחודי ויוצר נוכחות בדם למשך שעות בודדות. תהליך ייצורו ייחודי ויוצר תלות עם מולקולות הכולסטרול. ידוע שוויטמין D אחראי להגדלת ספיגת הסידן ומערכת העיכול אל תוך מחזור הדם. תפקידיו המניעתיים רבים ביותר. המחסור הנצפה בוויטמין זה הוכח עקב אורח החיים המודרני. אבל חשוב יותר לדעת כי ספיגת הוויטמין תלויה בפקטורים נוספים, כמו תנאי מזג האוויר תקופת השנה, השעה בה נחשף העור לקרינת השמש, אורך הזמן וסוג העור. החלופות וההשלמות, תזונה נבונה, דגים שומניים, חלבוני הביצה, כבד או תוסף תזונה.
האם שימוש בתכשיר הגנה משפיע על ייצור ויטמין D?
כן. שימוש בתכשיר הגנה מפחית את ייצור הוויטמין, מאידך, אבל חשיפת יתר לשמש תעודד ייצור של תאי-עור סרטניים. והפתרון השנוי במחלוקת: היחשפות לשמש בפרקי זמן קצרים. כהרגלנו, נוצרו במהלך השנים מיתוסים והתנגדויות למריחת מרכיבי מסנני הקרינה למיניהם. ההתנגדות הראשונית, שצוברת מעט פופולריות ייתר הינה הסברה, כי שימוש-יתר גורם להתפתחות מלנומה… סברה זו בנתה מגדלים, שהתבססו על PABA ונגזרותיו. כיום PABA כמעט ואינו בשימוש. בגלל נטיותיו לאלרגיות ובגלל היותו שומני במידה מוגזמת. התנגדות נוספת הייתה בעובדה, שלמסנני קרינה ישנו החשד להתנהגות דמוית אסטרוגן, הוכח כי אין לכך שום משמעות ביולוגית.
התנגדות אחרת שעדיין אינה הוכחה כוודאית הינה הפרעת מסנן קרינה לייצור ויטמין D. ובכן גם טענה זו כמעט הופרכה.
שולי רודריג, מנכ"ל ומפתחת SR Cosmetics
אילוסטרציה: Signelements
קראתם ונהניתם? פרגנו לנו בשיתוף או בלייק!
