לפניכם סקירת כל הגורמים להתקמטות העור ושורה ארוכה של פתרונות אפשריים לטיפול בבעיה. והכי חשוב – אלו רכיבים עשויים להשיג שיפור משמעותי בטיפול בקמטים?
מירב בן יקר
אומרים שהקמטים שלנו משקפים את סיפור חיינו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הסיפור איננו מדויק. מדוע חלק מהאנשים מתקמטים בגיל צעיר ואילו עורם של אחרים נראה חלק וצעיר מגילם? מהם המנגנונים המעורבים בהופעת הקמטים? שאלות אלו מעסיקות כבר שנים רבות מדענים בתחום האנטי-אייג'ינג. המחקרים מצביעים על מגוון מנגנונים, בהם כאלו הקשורים להזדקנות הטבעית של העור, ובמקביל, נזקים סביבתיים שונים, הקשורים לזיהום אוויר, עישון, תזונה, ובעיקר לחשיפה לקרני השמש. מנגנונים אלו מובילים להופעת קמטים דרך השפעה על כל מבני העור – החל בעצמות הפנים, דרך השרירים התומכים בעור, וכלה בעור עצמו על כל שכבותיו.
הגורמים לקמטים
תהליכים הורמונליים
הופעת הקמטים בעור היא במידה רבה תוצאה של תהליכים הורמונליים וביוכימיים הקשורים לגיל. אצל נשים, תהליכים אלו הופכים משמעותיים במיוחד בתקופת גיל המעבר, כשהשחלות מפסיקות בהדרגה לייצר את הורמוני המין הנשיים – האסטרוגן והפרוגסטרון. הצניחה ברמות ההורמונים מובילה לירידה בהפרשת החלב ובכמות השומן התת-עורי, להפחתה ביכולת שימור המים בעור ולירידה בקצב הייצור והתחלופה של תאי העור, בהם בין היתר, התאים הפיברובלסטים בדרמיס. כתוצאה מכך, פוחת גם ייצור הקולגן והאלסטין, ובמקביל, סיבי הקולגן הופכים דחוסים יותר, ככל הנראה בשל התמעטות כמות החומר הבין-תאי המגן עליהם. יתירה מכך, עם ההזדקנות מייצרים התאים הפיברובלסטים כמות מוגברת של אנזימים הפוגעים בקולגן ובאלסטין. בעור בריא וצעיר, אנזימים אלו מפוקחים על ידי מנגנוני הבקרה של העור, ואולם עם השנים פוחתת יעילותם של מנגנונים אלה, מה שגורם לפעילות הרס מוגברת.
התפרקות השכבה הדרמו-אפידרמית
מנגנון נוסף האחראי להופעת קמטים קשור להתפרקות שכבת החיבור הדרמו-אפידרמית (Dermal-Epidermal Junction = DEJ). שכבה זו, שמחברת בין הדרמיס לאפידרמיס, יוצרת מעין רשת הלוכדת בתוכה סיבי קולגן מחלקו העליון של הדרמיס, ובצד האפידרמי, מקבעת את התאים הקרטנוציטים (התאים הדומיננטיים בשכבה זו). כך, היא מבטיחה את ההיצמדות והלכידות בין האפידרמיס לדרמיס ומספקת תמיכה מכנית לאפידרמיס. הצורה הגלית של ה-DEJ מבטיחה הגדלה של שטח הפנים לחילוף החומרים בין השכבות וחיזוק לכידותן, אלא שעם השנים היא הופכת שטוחה יותר, וכתוצאה מכך, האפידרמיס מאבד את התמיכה והופך מדולדל יותר. גם הקשר בין הדרמיס לאפידרמיס מתרופף, כך שהאפידרמיס זוכה לפחות הזנה וחמצן, נעשה דק יותר ולא מאורגן, והתחדשותו פוחתת משמעותית.
ירידה בכמות החומצה ההיאלורונית
החומצה ההיאלורונית ממלאת תפקיד מרכזי במניעת קמטים ובתפקוד התקין של העור. המולקולות שלה, המצויות על שטח הפנים של תאי העור, קושרות אליהן מים, וכך מספקות לעור לחות ומעניקות תכונות של לו נפח, רכות וגמישות, החשובות למניעת קמטים. בנוסף, נמצא שהחומצה ההיאלורונית ממלאת תפקיד מפתח בתקשורת בין התאים, כשהיא פועלת כמתווך, המעביר לתאים את המסר לייצר קולגן ורכיבים נוספים החשובים לעור. אלא שעם השנים יורד ייצור החומצה ההיאלורונית בעור ותפקודה משתבש. כתוצאה מכך, פוחתת יכולת העור לשמר לחות וגמישות העור נפגעת. במקביל, נפגעת העברת התקשורת בין תאי העור, כך שהתא אינו מקבל עוד את המסרים שלהם הוא זקוק כדי לשמר את מראהו ומרקמו הצעיר. פגיעה זו מובילה להפחתה נוספת בייצור הקולגן, מאיצה את תהליך הזדקנותו וצניחתו ואת ההופעה של קמטים.
אבדן מסת עצמות הפנים
התהליכים ההורמונליים והביוכימיים המתרחשים עם הגיל משפיעים על הופעת קמטים לא רק באופן ישיר, אלא גם באופן עקיף, דרך האפקט שיש להם על עצמות הפנים. בעוד שבעבר מקובל היה לחשוב שכוח המשיכה הוא אחד הגורמים המרכזיים התורמים להופעת הקמטים האופייניים להזדקנות, הרי שמחקרים מהשנים האחרונות מראים שגורם משמעותי הרבה יותר הוא אובדן מסת עצמות הפנים, כאשר עם ההזדקנות, העצמות הללו מאבדות נפח ונסוגות. התדלדלות העצמות מתרחשת בעיקר במרכז הפנים, בעצמות שמתחת לעיניים ומסביב לאף, והיא שכיחה יותר אצל נשים לעומת גברים.
נזקי הקרינה
מעבר לתהליכים הטבעיים המתרחשים עם הגיל, הגורם שהוא אולי המשמעותי ביותר להופעת קמטים הוא החשיפה לקרינת השמש במהלך החיים. לנזקים הנגרמים לתאי העור אחראים הרדיקלים החופשיים. מולקולות בלתי יציבות והרסניות אלו מיוצרות בגופנו באופן טבעי כל הזמן, ואולם, גורמים שונים, כגון סטרס, זיהום אוויר, עישון וקרינה, כולל הקרינה העל-סגולה של השמש, מגבירים את ייצורן. כשהרדיקלים החופשיים מתרבים, הם הופכים הרסניים, כשהתגובה החמצונית שלהם גורמת לשינויים ולפגיעה מתמשכת בכל שכבות העור, החל מהאפידרמיס וכלה בדרמיס. אחד הביטויים המובהקים של פגיעה זו היא הופעה מוקדמת של קמטים וקמטוטים.
תנועות מימיקה
לתהליכים פנימיים וחיצוניים אלו נוספות גם ההתכווצויות החוזרות והנשנות של העור כתוצאה מתנועות מימיקה שאנו מבצעים. עם השנים, ההתכווצויות המצטברות הללו, שגורמות להפעלה חוזרת של השרירים מתחת לעור, גורמות להופעת קמטים וקמטוטים שמכונים קמטי הבעה. המקומות האופייניים לקמטים אלה הם בין הגבות, במצח ולצידי העיניים.
הפתרונות
תחום הטיפול בקמטים עבר בעשור האחרון מהפיכה של ממש, וההיצע, שבעבר כלל בעיקר תכשירים בעלי יכולת השפעה מוגבלת, גדל משנה לשנה. הפתרונות שהוכחו כיעלים ביותר כוללים חומרי מילוי והזרקות, טיפולי פילינג ותכשירים קוסמטיים המבוססים על רכיבים יעילים שפותחו בעקבות מחקרים מדעיים מתקדמים.
1. חומרי מילוי והזרקות
בוטוקס:
הבוטוקס הקוסמטי אושר על ידי ה־FDA לפני כ־14 שנה כטיפול אסתטי להעלמת קמטים, ומאז הפך לטיפול הפופולרי ביותר בתחום הכירורגיה האסתטית למילוי קמטים. זריקה של הרעלן, המכונה בוטולינום טוקסין A, משתקת חלקית את השריר שגורם להופעת הקמט ומיישרת זמנית את העור שמעליו. האפקט נמשך כשלושה עד שישה חודשים, וברגע שהשפעת הרעלן פגה הקמטים מתחילים לחזור.
חומצה היאלורונית:
החומצה ההיאלורונית, שאושרה על ידי ה־FDA כבר ב־2004, היא חומר מילוי הקמטים הנפוץ ביותר בעולם. היא פועלת כסוג של "שפכטל" שממלא את הקמט, ויכולת קשירת המים שלה מעניקה לקמט נפח נוסף. ישנם סוגים רבים של חומצה היאלורונית (רסטילן, פרלן, ג'ובידרם), והזרקה לתוך הקמטים מעלימה אותם ביעילות עד שהחומר מתפרק (6־12 חודשים).
קלציום הידרוקסילאפטי:
חומר מילוי זה מבוסס על מיקרו כדוריות של סידן המצויות בתוך ג'ל צמיגי. כמו החומצה ההיאלורונית, הוא מתפקד מצד אחד כחומר מילוי ה"סותם" את הקמט, ובמקביל מעודד יצירת קולגן עצמי. במחקרים שהשוו את החומר לקולגן ולחומצה היאלורונית, נמצא שהשפעתו ממושכת יותר.
2. פילינג
פילינג עמוק: קיימים שני סוגים עיקריים של פילינג: פילינג כימי, המבוסס בעיקר על שילוב של פנול או על חומצה טריכלורואצטית, ופילינג באמצעות לייזר. בשניהם מנגנון הפעולה זהה: הפילינג גורם לקילוף העור עד לעומק הדרמיס, וכך מגרה יצירת כמויות גדולות יחסית של קולגן בעומק הדרמיס. הפילינג העמוק מותר לשימוש רק על ידי רופאי עור או פלסטיקאים. שני סוגי הפילינג יעילים מאוד לטיפול בקמטים שמקורם בהרס הקולגן (קמטי המימיקה לא יושפעו כמעט). מאידך, הם גם כרוכים בסיכונים משמעותיים, בטראומה לעור ובכאבים, ומחייבים זמן החלמה ממושך יחסית.
פילינג בינוני ושטחי עם חומצות אלפא ובטא הידרוקסיות: טיפולים אלו מבוססים בעיקר על חומצות אלפא ובטא הידרוקסיות בריכוזים וביחסים משתנים, ומבוצעים בסדרה בת מספר טיפולים. אף על פי-כן, הם מאפשרים להשיג תוצאות מרשימות בהצערת העור ובטיפול בקמטים, ללא הסיכונים, הכאב ותופעות הלוואי הכרוכים בפילינג העמוק. חומצות אלו מוגדרות כאחד המרכיבים היעילים ביותר בטיפולי אנטי אייג'ינג. החומצות האלפא הידרוקסיות המופקות מפירות מזרזות את קילוף העור בשכבה הקרנית, ובד בבד גורמות לשרשרת תגובות בשכבת הדרמיס, המחוללות בו שינויים שמעודדים את ייצור הקולגן והאלסטין. החומצות הבטא הידרוקסיות מצליחות לחדור לשכבות האפידרמיס העמוקות ביותר, ממיסות את התאים הלכודים בנקבוביות העור וכך מגבירות את ייצור התאים החדשים. נמצא כי שימוש קבוע בתכשירים המכילים חומצות אלה משפר את מרקם העור ומביא לצמצום עומק הקמטים.
3. רכיבים קוסמטיים יעילים
מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מוכיחים שניתן להשיג שיפור משמעותי בטיפול בקמטים באמצעות טיפול ברכיבים המעודדים את מנגנוני התיקון והשיקום הטבעיים הקיימים בעור, מחדשים את העור ויוצרים אפקט של מתיחה ומיצוק, העלאת נפח העור ורמת הלחות בעור. מהם רכיבים אלו?
חומצה רטינואית – מרכיב זה נחשב ליעיל ביותר בטיפול בקמטים. רטין A, שהוא אחת הנגזרות של החומצה הרטינואית היה החומר הראשון שאושר על ידי ה-FDA כתרופה לטיפול בקמטים. נגזרת אחרת של החומצה הרטינואית, המאושרת לשימוש בתכשירים קוסמטיים, היא הרטינול. במחקרים התברר שהחומצה הרטינואית נקשרת לקולטנים הממוקמים על גרעיני התאים, והיא מחוללת שינויים בשכבות הדרמיס והאפידרמיס, גורמת לעיבוי שכבת הדרמיס ולייצור מואץ של סיבי הקולגן, ובמקביל, מאיטה את קצב התפרקות הקולגן. כתוצאה מכך, העור הופך חלק יותר וחלה הפחתה ניכרת בעומקם של קמטים וקמטוטים.
ויטמין C – ויטמין זה, שהינו אחד מנוגדי החמצון העוצמתיים הידועים בטבע, נמצא כיעיל במיוחד בהשפעתו על מנגנוני התיקון הטבעיים בעור. הוא מעודד את ייצור הקולגן ואף גורם לשזירה מחדש של סיבי הקולגן. כמו כן, הוא משמש כזרז בייצור סיבי האלסטין וממלא תפקיד חשוב בשיפור גמישות העור ובצמצום עומק הקמטים.
ויטמין E – אף הוא נוגד חמצון יעיל, המסייע לפעילותם של מנגנוני התיקון הטבעיים בתאים, ועל ידי כך מצמצם את נזקי הקרינה ומסייע לתיקון קמטים.
פפטידים – מולקולות זעירות אלו מורכבות מחומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים. הן משמשות כמתווכות בין התאים ובין שכבות העור השונות, ומשדרות לתאים ברקמת הדרמיס אותות המעודדים אותם להאיץ את פעילותם בדומה לפעילות הקיימת בעור צעיר. כתוצאה מכך, הפפטידים מאיצים את ייצור הקולגן והאלסטין בתאי העור ומשפרים את גמישות העור ומוצקותו. חלק מהפפטידים אף מדכאים את פעולת שרירי ההבעה (בדומה לפעולת הבוטוקס), ועל ידי כך תורמים לצמצום קמטים קיימים ולעיכוב היווצרותם של קמטים חדשים. בין הפפטידים היעילים המצויים כיום בתכשירי קוסמטיקה ניתן למנות את האצטיל טטראפפטיד 5, הקספפטיד 10, פלמיטואיל פנטה פפטיד (מטריקסיל), אצטיל הקספפטיד 3 (Argirleine) ועוד.
חומצות אמינו – מולקולות אלו ידועות ביכולתן לתמוך בתיקון רקמות ולהגביר את סינתיזת הקולגן והאלסטין בעור. כמו כן, הן מעודדות תהליכים ביוכימיים המתרחשים בעומק העור ומסייעות במילוי קמטים עמוקים, מראה לחיים שקועות והידוק קווי המתאר של עור הפנים.
חומצה היאלורונית – כאמור, רב-סוכר זה הוא בעל יכולת גבוהה לספיחה ולאגירת מים. מולקולות החומצה ההיאלורונית קושרות אליהן מים, ובכך מספקות לעור לחות ומעניקות לו נפח, רכות וגמישות. החומצה ההיאלורונית ממלאת תפקיד מרכזי במערכת ההידרו-ליפידית בעור. כמו כן, היא ממלאת תפקיד מפתח בתקשורת בין התאים.
פיטוסטרולים – פיטוסטרולים הם רכיבים צמחיים הממלאים תפקיד חשוב בהגנה על הצמח, ובשימוש בתכשירי קוסמטיקה מסייעים לבריאות תאי העור ולשיפור רכות העור וגמישותו.
פיטואסטרוגנים – פיטואסטרוגנים הינם רכיבים צמחיים בעלי מבנה הדומה להורמון האסטרוגן. ככאלו, הם מחקים את פעילות האסטרוגנים בגופנו, שתפקידם בין היתר לזרז את יצירת הקולגן והאלסטין, ובדרך זו להחזיר לעור את האיזון ההורמונלי ואת התפקוד התקין, לעכב הופעת קמטים ולטפל בקמטים קיימים.
חומצות אלפא ובטא הידרוקסיות – כאמור, חומצות אלו גורמות לקילוף העור, ובמקביל מעודדות ייצור קולגן ואלסטין ומאיצות את התחדשות העור. טיפול בחומצות האלפא והבטא הידרוקסיות מאפשר להגיע לתוצאות מרשימות בחידוש העור: הפחתת קמטים וקמטוטים, הבהרת פיגמנטציה ושיפור ניכר במרקם העור שניזוק מן השמש, המאופיין במראה מחוספס, עמום וגס.
מירב בן יקר, מנהלת מחלקת הדרכה חברת HL
קראתם ונהניתם? פרגנו לנו בשיתוף או בלייק!
