ויטמין C הולך ומתגלה כחומר העושה פלאים לעור, שמסייע לטפל בנזקי קרינת השמש, בבניית הקולגן, במניעת פיגמנטציה וכנוגד דלקת
בלה גאי
בשנים האחרונות מצטברות עדויות על מנגנוני פעילות נוספים וחשובים שבאמצעותם הוא פורץ דרך בטיפולי אנטי-אייג’ינג, בטיפול ומניעה בשינויים הקשורים לתהליכי פוטו-אייג’ינג (הזדקנות בשל חשיפה לשמש), בטיפול בהיפר-פיגמנטציה ואף בטיפול בבעיות עור דלקתיות.
תעשיית הקוסמטיקה משתמשת כבר שנים רבות בוויטמין C לטיפול בעור. הדבר אינו מפתיע, לאור תפקידו המרכזי של ויטמין C בהגנה על העור מפני רדיקלים חופשיים ובשל היותו אחד החומרים המעטים שהוכחו כבעלי השפעה על ייצור הקולגן. אולם בשנים האחרונות הולכים ומתבהרים מנגנוני הפעילות של הוויטמין, ועימם מתגלים גם תפקידים נוספים, שלא היו ידועים בעבר.
מאמר שפורסם ביוני 2013 בכתב העת לדרמטולוגיה Indian Dermatology Online Journal סקר את מנגנוני הפעילות של ויטמין C והצביע על מגוון תפקידים ומנגנונים, שהופכים אותו, כיום יותר מתמיד, למרכיב מפתח חיוני בטיפול בעור.
ויטמין C כנוגד חמצון עוצמתי
ויטמין C נחשב לא רק לאחד מנוגדי החמצון הפעילים ביותר הקיימים בטבע, אלא גם לזה הקיים בכמויות הגדולות ביותר בעורנו (כמו כל הוויטמינים, הוא אינו מיוצר בגופנו, כך שאנו חייבים לקבלו מהתזונה, אך הוא
מצטבר במיוחד בתאי העור). הוא שייך לקבוצת נוגדי חמצון אנזימתיים ולא-אנזימתיים הפועלים במשותף כדי להגן על העור מרדיקלים חופשיים, אשר נוצרים כתוצאה מחשיפת העור למגוון גורמים סביבתיים מזיקים. מאחר שהוא מסיס במים ופועל באזורים המימיים של תאי העור, הוא מגן עליהם מפני תהליך החמצון, על ידי מסירת אלקטרון עודף לנטרול המולקולות ההרסניות שנוצרו בתהליך החמצון.
ויטמין C והטיפול בנזקי פוטו-אייג’ינג
החשיפה לקרינת השמש היא הגורם המרכזי לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים בעור. מולקולות אלו, הן המזיקות לתאי העור. ההשפעות המזיקות שלהן מתרחשות כתוצאה ישירה מהשינויים הכימיים בדנ”א בתאים, בקרומי התאים ובחלבוני התאים, כולל הקולגן. מעבר לנזקים שגורם תהליך החמצון עצמו לתאי העור, הוא גם מעודד בעקיפין ייצור של אנזימי העור. הייצור העודף של קבוצת אנזימים זו, מוביל לפירוק הקולגן. בנוסף, תהליך החמצון גורם לייצור חלבון שנקרא NF Kappa B – חלבון הנחשב לגורם מרכזי ביצירת תהליכי דלקת בגוף. כיום ידוע שהתהליכים הדלקתיים הם כשלעצמם אחד הגורמים העיקריים בהזדקנות מוקדמת של העור.
הרדיקלים החופשיים גם פוגעים בסיבי האלסטין הנוצרים בתאים הפיברובלסטיים בעור (תאים אלו מרכיבים את רקמת החיבור בעור ואחראים לייצור סיבי הקולגן והאלסטין ולהתחדשות העור) והחוקרים סבורים כיום כי פגיעה זו עשויה להסביר את השינויים באלסטיות העור הנצפים בעור בעקבות תהליכי פוטו-אייג’ינג.
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שלא זו בלבד שוויטמין C הוא אחד מנוגדי החמצון הפעילים ביותר לנטרול הרדיקלים החופשיים הנוצרים באופן ספציפי כתוצאה מקרינת ה- UV , אלא שהוא יעיל במידה שווה הן כנגד קרני UVB והן כנגד קרני UVA.
כיום ידוע שמינונים קטנים אך נשנים של UVA חודרים לעומק גדול פי 40-30 של הדרמיס מאשר קרני UVB , המשפיעות בעיקר על הדרמיס. קרינת ה- UVA עוברת שינויים ומשמידה את הקולגן, האלסטין, חלבונים סוכריים בעור ומבנים תאיים אחרים בעור. כך, קרינה זו גורמת להזדקנות העור וגם ליצירת סרטן העור. קרני ה- UVB גורמים לכוויות, להיווצרות רדיקלים חופשיים ולשינויים בשכבה העליונה של העור.
שימוש נכון במסנני קרינה עשוי אמנם למנוע במידה רבה את הנזקים הללו, אך נמצא שטיפול בעור באמצעות מריחת ויטמין C, לצד שימוש במסנני קרינה, מספקים הגנה אפקטיבית במיוחד והפחתה מרבית של יצירת הרדיקלים החופשיים על ידי קרינת ה- UV . נוסף על כך, במחקרי מעבדה הוכח גם שמריחת ויטמין C בריכוז של 10% הובילה להפחתה מובהקת באדמומיות בעור כתוצאה מקרינת ,UVB ולהפחתה של 40-60% ביצירת כוויות תאיות.
במקביל, מחקרים חדשים מצביעים על תכונות האחראיות למניעה ולתיקון נזקים בדנ”א של תאי העור. לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת Free Radical Biology and Medicine מצא שוויטמין C מגביר את יכולתם של התאים הפיברובלסטיים לתקן פגיעה ונזקים בדנ”א. נמצא שהוויטמין אף מגרה תהליכי חלוקה בהם ומעודד את נדידתם לאזורים פגועים, וכך מסייע גם לשיפור החלמת פצעים ופגיעות בעור.
ויטמין C ויצירת קולגן
ויטמין C ממלא תפקיד מפתח ביצירת הקולגן, וכן להטמעתו על ידי התאים הפיברובלסטיים. במצב של חוסר בוויטמין זה, העור הוא האיבר הראשון שנפגע, שכן הקולגן אינו יכול ליצור את המבנה הסיבי האופייני לו, וכתוצאה מכך העור מאבד את גמישותו וחיוניותו, הופך יבש וקשקשי, נוטה לדימומים קטנים בתת-העור וסובל מקושי בהחלמת פצעים. חוקרים הצביעו על כך שהוויטמין משפיע הן על כמות הקולגן הנוצרת והן על איכות השינויים במולקולת הקולגן הקיימת.
הוויטמין משמש כקו-פקטור (גורם משתתף) לאנזימים פרוליזיל וליזיל-הידרוקסילז, האחראים ליציבותן של מולקולות הקולגן ולקשרים הצולבים ביניהן. כאמור, ויטמין C הוא אחד החומרים הבודדים שהוכח מחקרית ששימוש דרמטולוגי בו מוביל להאצת ייצור הקולגן. יתרה מכך, המחקרים הראו שמריחה עורית של ויטמין C מגבירה את יצירת הקולגן הן בעור צעיר והן בעור מבוגר, ואף גורמת לשזירה מחדש של סיבי הקולגן.
ויטמין C והבהרת העור
קיימות שתי קבוצות מרכזיות של מרכיבים המשמשים להבהרת העור ולטיפול בבעיות פיגמנטציה. האחת מבוססת על מרכיבים רעילים לתאים המלנוציטיים – יצרני הפיגמנט מלנין, המצויים בחלקה התחתון של שכבת האפידרמיס. הקבוצה השנייה משבשת את תהליך המלנוגנסיס (יצירת המלנין בעור). ויטמין C נמנה עם הקטגוריה השנייה. הוא יוצר אינטראקציה עם יוני נחושת ואתרי טירוזינאז פעילים, וחוסם את פעילותו של האנזים טירוזינאז, המעודד ומאיץ את ייצור המלנין. בדרך זו מסייע הוויטמין לעיכוב יצירת המלנין ומביא להפחתת הפיגמנטציה ולהבהרת העור.
ויטמין C כנוגד דלקת
כאמור, במחקרים נמצא שוויטמין C מעכב את יצירת החלבון NF Kappa B . חלבון זה שולט על פעילותם של מאות גנים המעורבים בתהליכים דלקתיים ואחראי לפעולתם של מספר ציטוקינים, חלבונים מעודדי דלקת, כגון TNF אלפא. לכן, לוויטמין C יש פוטנציאל להתנגד לדלקת, והוא יכול לשמש כמרכיב יעיל בטיפול במצבים כגון אקנה וולגריס ורוזציאה. במקרים כאלה הוא עשוי לעודד ריפוי פצעים ולמנוע היפר-פיגמנטציה פוסט דלקתית.
היעילות שהודגמה במאמר מדעי חדש ביחס למגוון המנגנונים שבהם פועל ויטמין C במריחה על העור מאששת את הממצאים ממחקרים קודמים, שהצביעו על כך שלוויטמין אכן יעילות גבוהה בשימוש דרמטולוגי.
יתר על כן, במאמר קודם, שפורסם בכתב העת Plastic and Reconstructive Surgery , הבהירו החוקרים כי "אף שנטילתו דרך הפה עשויה גם היא להועיל, מריחתו על העור יכולה להעביר כמות גדולה יותר לאזור שבו הוא נחוץ".
עם זאת, המאמר החדש דן בצורך בריכוז גבוה יחסית של הוויטמין בתכשירי קוסמטיקה כדי להשיג אפקטיביות. סדרת C The Success של HL עונה על אתגר זה.
בלה גאי, קוסמטיקאית מוסמכת ראשית HL
תמונת אילוסטרציה: אימג' בנק ישראל
קראתם ונהניתם? פרגנו לנו בשיתוף או בלייק!
