מה מאפיין את המנהג העתיק שהפך לסמן אופנתי בן ימינו? ממה צריך להזהר? איפה כדאי לעשות? איך בוחרים את הקעקוע שמתאים לכם? וחשוב לא פחות: "איך לעזאזל, מסירים קעקועים?
נעמי אלון
"זה יכול להיות פרפר קטן וחמוד על הירך, מלאך מפלרטט מעל הכתף, הצהרת אהבה בדמות שם האהוב או האהובה או לחילופין: דיוקן מסיבי המשתרע על פני כל הגב. זה יכול להתנוסס בגאווה בצבעים שונים וססגוניים או בצבע אחד, בכל מקרה: בשנים האחרונות הפכו הקעקועים לאופנתיים ונפוצים, בייחוד בקרב הצעירים בינינו, אבל לא רק."השם טאטו מקורו מטהיטית. זה שם פולינזי, וזו הדרך בה היו מסמנים אנשים לצורך פולחן דתי בטהיטי. כשמדובר בקעקוע מדובר בהחדרה של צבע מתחת לעור", מספרת ד"ר הלנה סגל מומחית לרפואת עור מרשת רונית רפאל. "לדרמיס, לשכבת עור זאת מזריקים צבע המכיל חומרים שלגוף אין אפשרות לפנות. זהו קעקוע לצמיתות, בניגוד לקעקועים זמניים שבהם מחדירים לעור צבע בעל חומרים שהגוף מסוגל לפנותם לאחר תקופה שבין שלוש לעשר שנים. קעקוע נעשה בדרך כלל לצרכים אופנתיים. זאת תופעה עתיקה מאוד עוד מימי התנ"ך. ברוסיה מצאו מומיה מקועקעת בת 7,000 שנה ובאירופה התופעה עוד יותר ותיקה. יש מקומות באפריקה שבהם זה נעשה לצרכים פולחניים, אבל בתרבות המערבית זה בד"כ לצרכים קישוטיים.
בד"כ פונים לעשות זאת חבר'ה צעירים אבל מדובר באופן כללי בכל הגילאים, גברים ונשים".
אז החלטתם לעטר את גופכם בקעקוע, מתי הזמן האידיאלי לעשיית קעקוע?
חורף או סתיו הוא הזמן האידיאלי לעשיית קעקוע (למרות שרבים מאיתנו נוהגים לעשות זאת דווקא בקיץ). הסיבה היא שקעקוע הוא למעשה צלקת עם צבע בתוכה, ולצלקות לוקח עד כשנה להחלים. בקיץ כשהעור חשוף לשמש ולכלור שבבריכה לקעקוע, לוקח הרבה יותר זמן להחלים.
כיצד מכינים את הגוף לעשיית הקעקוע?
לפני עשיית קעקוע מומלץ לא לשתות אלכוהול במשך 24 שעות, שנת לילה טובה וארוחה מזינה לפני התהליך יסייעו. אל תיקחו אספירין 24 שעות לפני עשיית הקעקוע. האספירין מדלל את הדם באופן ניכר ומונע את הקרישה שלו. אם נוטלים תרופות כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה אם אתם יכולים לעשות קעקוע בזמן שאתם נוטלים את התרופות.
בכלל, באופן עקרוני לא אמורים לדמם הרבה בזמן הקעקוע, אם יש דימום רב זה יכול לנבוע מכך שהמקעקע החדיר את המחט עמוק מדי לתוך העור, משתיית אלכוהול לפני הקעקוע. חולי המופיליה יכולים לסבול מדימום כמו גם כאלה שמשתמשים בסמים חוקיים או לא חוקיים. גם חולים במחלת הסוכרת (בעיקרון לא מומלץ לחולי סוכרת לקעקע עצמם, בטח ללא ייעוץ עם רופא מטפל), דם דליל, או אם לא אכלת דבר לפני הקעקוע.
אז כמה זה כואב?
כן, זה כואב. אבל ברמות משתנות. מכשיר הקעקוע הרוטט המוכר לנו כיום הוא מכשיר ותיק למדי. הוא פותח על ידי סמואל אוריילי בארה"ב כבר ב- 1891. הכאב בא כתוצאה מקבוצת מחטים הנמצאות במכונת הקעקועים וננעצות בעור במהירות. מי שעבר את זה מתאר את זה כיותר דומה לכאב של רעד מתמשך ופחות לכאב של זריקה. במקומות מסוימים בגוף, כמו עור שנמצא מעל עצמות (עצם הבריח, עצם הקרסול) נוטים לחוש יותר כאב מאשר באזורים אחרים בגוף. גם מחטים המשמשות לקווים החיצוניים של הקעקוע מפיקות כאב יותר חד בזמן שמחטים המשמשות להצללה מרגישות כמו זמזום אלקטרוני ופחות כואבות. וכמובן, הכל תלוי בסף הכאב האישי שלכם.
אז איך בוחרים מקום מקצועי לעשיית קעקועים?
האישור של משרד הבריאות, כך מסתבר, הינו חלק הכרחי אך אינו מספק ואינו נותן את האישור הסופי למקצועיות הסטודיו.
חשוב לבדוק:
הסתכלו על סביבת המכון ובידקו שכולו, ובמיחוד חדר העבודה מסודר ונקי מלכלוך.
מכון מקצועי הוא מכון שיאסור על העישון גם בחדר הקבלה וגם בשירותים.
בקשו מהמקעקע לדעת איזה סוג סטריליזציה עובר המכשיר בו הוא משתמש לקעקוע. שימו לב, הסטריליזציה הנכונה הנהוגה כיום מתבצעת במכשיר שנקרא אוטוקלב שהוא מכשיר עיקור בחום ולחץ אטמוספירי.
כדאי לשים לב שהציוד שאינו חד פעמי, איתו בא המקעקע במגע, מנויילן או שאין מגע ישיר בזמן העבודה בין המקעקע ובינו. (דוגמת ספריי, שלט, מערכת טלפון ועוד).
כלי העבודה צריכים להיות פרושים על משטח עבודה מכוסה ולא על שולחן חשוף.
הכרחי שהמקעקע ילבש כפפות לאורך כל תהליך הקעקוע כולל הכנת פינות העבודה. הכרחי שיחליף כפפות בין לקוחות ולאחר הפסקות בזמן הקעקוע.
על המקעקע לשטוף ידיים לפני הקעקוע ולאחר הפסקה כלשהי בזמן הקעקוע.
כל הציוד המתכלה בו נעזר המקעקע דוגמת צבעים, וזלין, כפפות כוסיות לצבע, סכיני גילוח ועוד חייב להיזרק לפח בסיום התהליך. מדובר בציוד אישי וחד פעמי.
על המקעקע לפתוח את חבילות המחטים ושאר הציוד שעבר סטריליזציה משקיות סגורות הרמטית שעליהן סימון או מדבקה בצבע חום כהה.
לפני הסטריליזציה כאשר הציוד לא נקי עדיין, הסימון יהיה בעל צבע שונה
ולא חום. זכותכם לדרוש מהמקעקע לפתוח את הציוד מול עיניכם.
וכמובן, כדאי וחיוני לבדוק את רמתו האמנותית של המקעקע הנבחר. זכרו, בסופו של דבר קעקוע הוא אמנות ומסיבה זו לכל אמן מקצועי ורציני יש את הסגנון הייחודי שלו. מקעקע שמתמחה בסגנון מסוים יכול להתאים לכם פחות מאחר, ולצורך כך יש לבחון את תיק העבודות בקפידה.
המלצות, המלצות המלצות: כדאי להיעזר בחברים או אנשים שאתם סומכים עליהם שעברו את הקעקוע, להבין את סגנונו האמנותי, ולא להסתמך על פורומים אינטרנטיים או מודעות פרסומת שבהן אינכם יודעים אם מדובר בהמלצה כנה או יחסי חברות עם מקעקע מסוים.
איך לבחור את הקעקוע שאתם רוצים?
כשמחפשים ציור לקעקוע כדאי להסתמך גם על תמונות של הציור עצמו וגם על עבודות על גוף, משום שעבודות על גוף, לא נותנות תיאור מדויק של העבודה הן מבחינת צבעים, הן מבחינת פרופורציות: הקימורים הטבעיים של השרירים בגוף לא מאפשרים לתמונה להציג את הפרופורציות האמיתיות של הציור המקורי ממנו נלקח הקעקוע.
מהן הבעיות העלולות להתעורר כתוצאה מקעקועים?
"הבעיות הן נדירות", משיבה ד"ר סגל, "בטכניקות שקיימות היום- אם מקפידים על כך שזה ייעשה במחטים חד פעמיות, ועושים זאת במכשיר שקובע מלכתחילה את מידת העומק של הקעקוע". אם החלטתם לקעקע את עורכם הישמרו מכל משמר מלעשות זאת בארצות העולם השלישי או בהודו. זיהומים מקעקועים עשויים להתפתח במידה ולא מקפידים על סביבת עבודה סטרילית בזמן עשיית הקעקוע. כלומר, אי שימוש במחטים חד פעמיים, בכפפות, צמר גפן לחיטוי האזור בו עומד להיעשות קעקוע. אצל מקעקעים מסוימים, ישנן מכונות ליצירת קעקועים שעובדות על החדרת הצבע באמצעות לחץ אוויר. סכנה נוספת העלולה להתפתח היא אלרגיה לצבע שממנו יוצרים את הקעקוע "הצבעים שמשתמשים בהם הם על בסיס של מתכות", מספרת ד"ר סגל, "ויש צבעים מסוימים שאנשים מפתחים אליהם אלרגיה. אני מכירה מקרה של בחורה שעשו לה קעקוע בשלושה צבעים והיא היתה אלרגית רק לצבע אחד מהם. במקרה של אלרגיה, המקום מתנפח מגרד ומציק וזו בעיה רצינית שקשה לטפל בה כי החומר נמצא שם וקשה לסלק אותו. לאנשים שיש פסוריאזיס אני ממליצה להיזהר או להימנע כי בכל זאת מדובר בפגיעה בעור. סכנה אחרת במקרה של מקום שאינו סטרילי היא הפיטיטס סי או איידס, לא עלינו, וגם אם אדם הוא נשא של סטרפטוקוקוס במערות האף, עיטוש על הפצע יכול לגרום להתפרצות החיידק. גם אנשים שיש להם פגיעה בשסתומי הלב צריכים להימנע מקעקוע", אומרת ד"ר סגל.
בתהליך הקעקוע מציירים את הציור ואח"כ ממלאים אותו בצבע באמצעות מכשיר חשמלי שמכיל את הצבע. בד"כ, מדובר בפעם אחת אלא אם כן מדובר בקעקוע מסובך. "הקעקוע הכי פופולרי שנתקלתי בו הוא של פרחים, על הגב, בכתף, בירך. נתקלתי בבחור שקעקע את כל גופו. יש חלוקה זהה בין גברים לנשים. הרבה אנשים שעושים קעקוע בגיל צעיר מתחרטים בסוף שנות השלושים שלהם", מספרת ד"ר סגל. "חלק גדול מהם הוא של חוזרים בתשובה שזה בנפשם מכיוון שהתורה אוסרת על קעקועים והם מוכנים להשקיע כסף רב וטיפולים בהסרת הקעקוע".
קעקוע זמני
קעקוע זמני מוגדר כקעקוע בו מחדירים לדרמיס (שכבת העור התחתונה) צבע שאמור להיות מסוגל להתנקות משם בתקופה שבין 3-10 שנים לאחר עשיית הקעקוע. עובדה זו אמורה להשאיר אתכם עם קעקוע ברור במשך שלוש שנים ואחר כך הוא מתחיל לדהות. הבעייתיות העיקרית היא שתהליך הדהייה מתחיל לעתים לפני תום שלוש השנים ומסתיים בתאריך לא ידוע. מומחים לקעקועים טוענים שישנם מקרים של אנשים שהתייאשו מלחכות שהקעקוע יירד ופשוט עשו קעקוע אמיתי על האזור של הכתם כדי להסתיר את הכתם הבלתי מזוהה. בקיצור, לא ממש מומלץ. או שתלכו על הדבר האמיתי או שלא.
סוג נוסף של קעקועים זמניים הם קעקועי חינה: ציורים עם תבלין חינה על הגוף. אבל המהדרים לא נוטים להתייחס אליהם כאל "קעקועים".
דהיית הקעקועים
הדהייה היא תהליך בלתי נמנע שהסיבות לו הן שונות: חשיפה מרובה לשמש; גירויים כתוצאה מאלרגיות חוזרות או פציעות חוזרות; קעקוע בעל איכות נמוכה יחסית; אי הקפדה על טיפול בקעקוע בשבועות הראשונים בזמן שהעור עסוק בהחלמה; שינוי מסיבי במתיחת העור עקב גדילה, או השמנה מהירה; אנשים שסובלים מאסטמה של העור או מחלות שונות. בעיקרון, כל קעקוע דוהה אך במצב אופטימלי, בשנים הראשונות לא אמור להיות דהייה שתבלוט לעין.
הסיבות להסרת קעקועים
הסיבות לכך הן רבות: חרטה על השם שנחרט (המקרה המפורסם ביותר הוא של ג'וני דפ, אליל הקולנוע שכשנפרד מאהובתו הענוגה וינונה ריידר שינה את הכתובת על זרועו מ"וינונה לנצח" ל"וינ לנצח" (יין לנצח), חרטה על קעקוע שנחרט בגיל צעיר יותר, בארץ רבים מאלה שמתחרטים על הקעקוע שעשו על גופם הם חוזרים בתשובה שהתוודעו למשפט התנכ"י "ושרט לנפש, לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם" (ויקרא י"ט) כיתוב תנכי שבא כנראה מפני שמנהג הקעקוע היה נהוג ורווח בקרב עמי המזרח הקדום, בתחילה כשייכות של עבד לאדוניו ומאוחר יותר זיקתו של אדם לעדת מאמינו של אל. החוזרים בתשובה החוששים שלא יקברו קבורת יהודי תקינה פונים להסרת הקעקוע, רבים מאלה שפונים בישראל הם בני העדה האתיופית שחרטו על פניהם כתובות קעקע, שבאתיופיה נחשבו כקישוט. חלק מהכתובות כוללות צלבים, ובהגיעם לישראל הם מבקשים להיפטר מהקעקוע (תהליך בעייתי למדי מכיוון שהסרת קעקועים קשה יותר על עור כהה שנוטה להצטלק יותר מעור בהיר).
החלטתם להסיר את הקעקוע?
ישנן שלוש דרכים רפואיות המאפשרות כיום להסיר קעקועים בלתי רצויים: הסרה באמצעות לייזר, כריתה כירורגית של העור, או שיוף העור.
1. הסרה באמצעות לייזר: שיטה פופולרית שהגיעה לארץ לפני מספר שנים, עם התפשטות גל ניתוחי הלייזר. השיטה אינה מצלקת, קלה לביצוע, מהירה, וכרוכה באי נוחות קלה בלבד. לייזר היא השיטה הטובה ביותר להסרת קעקועים גדולים באיכות צבע נמוכה.
חסרונותיה: הלייזר לא מצליח תמיד להסיר את הקעקוע במלואו, ולעתים מותיר מעין תמונה דהוייה. קעקועים בעלי איכות צבע טובה קשים להסרה במיוחד, כמו קעקועים בצבעים מסוימים כמו אדום או ירוק. ברשת מכוני 'פרופורציה' מציעים טיפול ברובי לייזר להסרת קעקועים: מדובר בלייזר מסוג רובי בעל אורך גל של 694 ננומטר הניתן בהבזקים קצרים ביותר. זהו אורך גל המתאים להסרת קעקועים וכתמי פיגמנט מסוימים משום שהוא נקלט היטב במבנים כהים המצויים בעור. "רובי לייזר יעיל מאוד בהסרת קעקועים בצבעים כחול כהה ושחור" מספרת ד"ר גלי אהרונוביץ, מנהלת תחום אסתטיקת לייזר ברשת 'פרופורציה', "הוא בעל יעילות בינונית בהסרת צבע ירוק ויעילות נמוכה יחסית בהסרת צבע אדום. במהלך הטיפול נדרשים כשישה עד תשעה טיפולים להסרת הקעקועים עם מרווחי זמן של כשמונה שבועות בין טיפול אחד למשנהו. משך הטיפול הוא 10 עד 20 דקות בהתאם לגודל הקעקוע. "לגבי תוצאות הלוואי הצפויות היא מפרטת, "כאשר הטיפול ניתן להתוויות המתאימות הרי שקיים סיכון מועט לתופעות לוואי כגון שינויים בצבע ובמרקם העור. במקרים נדירים מצב של היפופגמנצטציה (אזור הבהיר מגוון העור הטבעי) ובעיקר, עלול להישאר באופן תמידי. הצטלקות הינה נדירה מאוד אולם עלולים להופיע מקרים של הצטלקויות קלואיד (עור מעובה), מאחר שמדובר בטיפול לייזר עם אורך גל הנמצא בטווח האור הנראה, לא קיים חשש ככל הידוע עד היום לתחלואה בעתיד".
תהליך ההחלמה לאחר הטיפול ברובי לייזר הוא שבמקום הטיפול ניתן לראות כתם לבן המורם מעט מעל פני העור. כתם זה עתיד להיעלם תוך מספר שעות ובמקומו מופיע גלד שנושר תוך מספר ימים. בהמשך יופיע כתם לבן שעתיד לחלוף תוך מספר שבועות או חודשים.
אביגדור גרינשפן מסטודיו 'אביגדור טאטו & לייזר' באיזור התעשייה בהרצליה פיתוח, מקעקע מאז שהוא בן 15. הוא השיק לאחרונה מכשיר מתקדם במיוחד להסרת קעקועים. מדובר בMedlite לייזר. "מכשיר הMedlite מאושר לטיפולי עור על ידי הFDA האמריקני", מספר גרינשפן. "בעזרת המכשיר אפשר לערוך קעקוע מחדש: לשנות אותו ולרענן אותו. בעזרת המכשיר, מוסרים או מטושטשים חלקים מהקעקוע הישן והחלקים הנותרים הופכים חלק מקעקוע עדכני ואמנותי כבחירת המטפל. טכניקה זו מהווה תחליף אלגנטי ואמנותי לקעקועים הגדולים, הכהים והמגושמים ששימשו עד כה לכיסוי קעקועים בלתי רצויים. בנוסף", מסביר גרינשפן, "הוא מאפשר, לראשונה, להבהיר או להסיר את רוב סוגי הקעקועים ללא שינוי במרקם ובגוון העור הטבעי של המטופל. הוא גם המכשיר הראשון שמאפשר טיפולים בבעלי עור כהה". הטיפולים בסטודיו מבוצעים בפיקוח רפואי. "ה – 'Medlite' הוא פריצת דרך טכנולוגית שנותנת פתרון להמוני אנשים", מוסיף גרינשפן, "אנשים שנאלצו עד כה להתייסר בגלל קעקוע לא מוצלח, או קעקוע שאיבדו את ההזדהות עימו. האכזבה מטיפולי ההסרה שהציע עד כה השוק רק העמיקו אצלם את תחושת החרטה על הקעקוע הישן. מדובר במכשיר שפועל באמצעות אנרגיית האור, ומסוגל לייצר קרן אור אחת או יותר באורכי גל קצרים בתדירות גבוהה מאוד. בהפעלת המכשיר, קרן לייזר באורך גל מתאים חולפת דרך העור, נקלטת בצבע ונספגת בתוכו. הספיגה האינטנסיבית של אנרגיית האור גורמת לצבע להתפרק לחלקיקיו הקטנים ביותר, ואלה נפלטים מהגוף על ידי מערכת הסינון הטבעית שלו. שיטה זו מבוססת על שילוב מדוייק של קרני אור באורכי גל שונים בהתאמה לצבעים השונים ושיטת פינוי טבעית, ומבטיחה הסרה מקסימלית של הקעקוע ללא כל פגיעה במרקם העור סביבו", מוסיף גרינשפן. יתרונות השימוש במכשיר הן, על פי גרינשפן, שהוא מאפשר דהייה מקסימלית של הקעקוע ללא שינוי במרקם העור ודהייה של יותר מ- 95% מהקעקוע ברוב המקרים אחרי סדרה של שישה עד שמונה טיפולים לקעקוע מקצועי או שלושה עד ארבעה טיפולים לקעקוע חובבני.
כריתה כירורגית: שיטה שבמהלכה נכרתת פיסת העור הנושאת את הקעקוע. בשיטה זו מוסר הקעקוע סופית.
חסרונותיה: מדובר בניתוח לכל דבר המותיר צלקת בעור, יתרה מכך, מדובר
בפעולה כירורגית המוגבלת לקעקועים קטנים יחסית. אם תרצו לכרות קעקוע
גדול יותר תידרשו להשתלת עור, כשהתוצאה הקוסמטית יפה הרבה פחות
ומותירה מראה של טלאי במקום הקעקוע.
שיוף העור: בקעקועים מאוד שטחיים שבהם חלקיקי הצבע קרובים לפני שטח העור, ניתן לשייף את השכבה החיצונית ולהשאיר את הפצע לריפוי משני. חסרונות: אצל כאלה שעורם אינו בעל תכונת ריפוי טבעי טובה עלולהלהתפתח צלקת, כמו כן, יש להימנע מחשיפה לשמש במשך מספר חודשיםלאחר השיוף.