תמונת אילוסטרציה. באדיבות קלרינס. צילום: יח"צ
בעשרים השנים האחרונות עלתה המודעות והפופולאריות של הניתוחים הפלסטיים. ניפוץ האשליה כי הניתוח הפלסטי פותר את "כל בעיות החיים", הוא אחד מתפקידיו החשובים של המנתח הפלסטי
ד"ר יצחק מאייר
עד לפני שני עשורים, כמות הניתוחים הפלסטיים שבוצעו הייתה קטנה ונעשתה בעיקר בסתר. עם השנים, המודעות הציבורית העלתה את כמות המנתחים והמנותחים. הצד המוכר יותר של הכירורגיה הפלסטית בקרב הציבור הוא התחום האסתטי. משך שנים רבות היתה התלבטות לגבי התערבות הרפואה אצל אנשים "בריאים", התערבות שבצידה סיכונים שונים. בשנים האחרונות קיימת השלמה שאין עוד צורך לקבל פגמים חיצוניים כגזירה משמים. לא פעם מגיעים למרפאה נשים וגברים, נערים ונערות, עם תמונות או חלופות שהיו רוצים לקבל על ידי ניתוח פלסטי. אך, ברוב המקרים, נתוניהם החיצוניים לא מאפשרים הגשמה של החלום.
לגשר בין מציאות לאשלייה
אחד התפקידים החשובים של מנתח פלסטי כיום, הוא לגשר בין המציאות לבין האשליה. תמונות של 'לפני ואחרי' או תוצאות מניתוח אצל חברים, לא בהכרח ברי-יישום, אצל מבקש השינוי. צריך לדעת שהרופא המנתח אינו עובד בחומר גלם שהוא בוחר, אלא ברקמה חיה, שמדממת, מצטלקת ומגיבה באופן לא תמיד צפוי. רק כאשר מצליחים להבהיר את המגבלות ולהעביר למועמד לניתוח את הסיכויים והסיכונים שבניתוח, יש בסיס לבחון את ביצועו.
תדמית הניתוחים הפלסטיים
התדמית של הניתוח הפלסטי כיום של מעין "קסם" שפותר את כל הבעיות: מציל זוגיות, מחזיר אהוב נושן, פותח בעיות חברתיות, נפשיות, פסיכולוגיות – אינו אלא אשליה! ניתוח פלסטי עשוי לשפר דימוי גוף כאשר קיימת בעיה אובייקטיבית הנובעת מפגם כזה או אחר. אי לכך, על המנתח לבחון היטב ובעדינות, האם קיימת מצוקה פסיכולוגית אחרת, שאותה הפונה מנסה לפתוח באמצעות ניתוח פלסטי. במקרים אלה, רצוי לא לבצע את הניתוח כלל, או לפחות לדחות ולשלב התייעצות עם פסיכולוג.
רק כאשר המנתח הפלסטי מפגיש בצורה אמיתית בין הציפיות של המועמד לניתוח ובין הנתונים הבסיסיים שלו והיכולת לשנותם – או אז קיים סיכוי שתהיה שבע רצון מהניתוח הפלסטי.
המפגש חייב לכלול גם אינפורמציה לגבי הסיכונים, הסיבוכים, הצלקות ותופעות הלוואי. כל זאת כדי למנוע אכזבה וחוסר שביעות רצון.
אמצעי התקשורת
כיום, מרבית הפונים לניתוח פלסטי, מקבלים את המידע מאמצעי המדיה, דרך פרסומות, עדויות של סלבריטאים, כתבות וכד' והשפעה זו דומה להשפעתה בכל תחום אחר: אופנה, פנאי, תרבות ועוד. יש להפריד את השפעתה של המדיה על הכירורגיה הפלסטית לשני תפקידים:
תפקיד חיובי: משלב כניסת אמצעי המדיה לפעולה בתחום הכירורגיה הפלסטית, עלתה רמת המודעות לאפשרות של תיקון פגמים והופץ המידע באשר למגוון הפרוצדורות לתיקון אסתטי. אנשים רבים, שכלל לא ידעו שיש פתרון לבעייתם, נחשפו לסיפורים אישיים והזדהו איתם, ולאחר מכן, פנו גם הם לפתרון בעיות וזכו בבטחון עצמי, תדמית חיובית והרגשה נפלאה.
תפקיד שלילי: לאמצעי המדיה יש תפקיד עיקרי ביצירת נורמות התנהגות, וכך גם בתחום הכירורגיה הפלסטית. מאחר ואמצעי התקשורת הצהובה עוסקת בפרובוקציה, ושואפת לעלות מן הממוצע אל ה"אקסטרים", הרי שרופא המעוניין להתפרסם, יעמוד בפני התלבטות בין הצורך לייצר פרובוקציות מול הרצון לתקן את הפגם באופן הטבעי ביותר. לדוגמא: שתלי 1000 או 1500 cc להגדלת שדיים. מובן שהגדלה כזו אינה תקינה, היא חורגת ממטרתה האמיתית של הכירורגיה הפלסטית בתיקון פגמים, וחורגת מתפקידו של הכירורג הפלסטי כרופא, ורוב הסיכויים שאותה אישה גם תסיר את השתלים בעתיד. תפקיד זה של אמצעי התקשורת יצר מצב בו חלק גדול מהפונים לניתוחים פלסטיים עושים זאת כדי להיות 'In' ולא לצורך תיקון פגמים. אלה, מעוניינים להשתוות לאותם אנשים שראו באמצעי התקשורת, ועל פי רוב, יעדיפו להידמות לסלבריטאים שהתפרסמו בהקשר לניתוח כזה או אחר.
בשל המסחור העצום שעבר תחום הכירורגיה הפלסטית, נוצר מצב בו לפחות 15% מהפונים לניתוח נדחים על הסף, מכיוון שאינם מתאימים, אינם מוכנים, בעלי תפיסה מוטעית לגבי מטרת הניתוח,(רוצה שאיבת שומן כדי להיות רזה), או בעלי רמת ציפיות בלתי אפשרית, בעלי מצוקות רגשיות שהניתוח לא מסוגל לפתור, או סתם מגיעים בשל טרנד אופנתי.
הכירורגיה הפלסטית חייבת להיות רפואה לכל דבר. על אף שהתחום האסתטי פועל באופן פרטי, הפלסטיקאי חייב לראות את הפציינט כמטופל, ולבדוק האם הוא ראוי לניתוח ובשל מבחינה רגשית, פיזית וגילית. הפלסטיקאי מאבחן מה ניתן לשפר באמצעות הניתוח, ולבצע זאת בצורה מקצועית ביותר להשגת מראה טבעי .
ד"ר יצחק מאייר, הוא מומחה לכירורגיה פלסטית, חבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, וחבר האיגוד הבינלאומי לפלסטיקה ואסתטיקה IPRAS למנתחים בכירים בלבד. עומד בראש 'מאייר קליניק'
ד"ר יצחק מאייר