מה הקשר בין הזדקנות העור לבין צמחים?
ד"ר זיאד דבור
בראש ובראשונה, בוא נאמר כמה מילים על העור – האיבר הגדול ביותר בגוף.
שלושת השכבות ממנו מורכב העור – האפרידרמיס, הדרמיס וההיפודרמיס שמתחתן מהוות מגן לרקמות הפנימיות, רקמת שריר, עצם ואיברים פנימיים. בנוסף יש לעור תפקידים נוספים:
• טמפרטורת הגוף נשמרת למרות השינויים החיצוניים בטמפרטורה ובתנאי החיצוניים על ידי בקרה על זרימת הדם בדרמיס.
• מאגר לשומנים ומים.
• ייצור ויטמין D.
• תחושה של חום, קור, מגע, כאב.
• זיעה ופינוי חלק מהחומרים דרך העור.
• מראה חיצוני.
הפרה מבנית של הקולגן – הסיבה העיקרית להזדקנות העור
מראה העור מהווה סמן חיצוני לגיל. בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת תהליכי הזדקנות העור, ונמצא כי המרכיב העיקרי בהזדקנות זו הינו ההפרה המבנית במרקם הקולגן בעור. פגיעה זו במרקם הקולגן נגרמת בשל פעילותם של מספר אנזימים מלאנופרוטיאינאזות. אובדן של הקולגן החוץ-תאי גורם לפגיעה בשלמות המבנית של העור וגורם לפגיעה בפעילותם התקינה של הפיברובלסטים. פגיעה זו במבנה של מירקם הקולגן-פיברובלסט גורם לירידה במספר הפיברוסלטים. ירידה זו גורמת בתורה להרעה במאזן ייצור קולגן ופירוקו ותורמת את חלקה להאצת תהליכי ההזדקנות וירידה במתח העור וחלקותו.
כמו יתר האיברים בגוף, העור נתון לתהליכי הזדקנות פנימיים, אך עצם היותו חשוף לסביבה החיצונית מהווה גורם מאיץ נוסף להזדקנותו. הכרונולוגיה של הזדקנות העור טומנת בחובה שינויים הנגרמים במעלה הגיל.
האמונה הרווחת במדע זה כיום הינה כי עיקר שינויים אלה נגרמים כתוצאה מפעילותן של מולקולות ריאקטיביות של חמצן הנקראות (reactive oxygen species – ROS). מולקולות אלה נוצרות בתהליכי מטבוליזם נורמאליים בתאים וביכולתן, בריכוזים גבוהים ולא מבוקרים, לגרום לפגיעה בעטיפות תאי העור, בחומר הגנטי המאוחסן בהם ה-DNA ובחלק מהאנזימים.
עם ההתקדמות בגיל חלה עליה ברמתן של מולקולות מחמצנות יחד עם ירידה בפעילות נוגדת החמצון של הגוף והיחלשות המערכת האנטיאוקסידנטית הפנימית. בנוסף במעלה הגיל, חלה ירידה בחומרים כימיים נוספים והורמונים שונים וירידה בקולטנים על פני העטיפות או בתוך תאי העור, המאיצים את הזדקנותו. למשל חלה ירידה בקולטני ויטמין D עם ההתקדמות בשנים. הזדקנות רקמות ותאים מתרחשת בכל רקמות הגוף וניתן לחלקה לפנימית וחיצונית.
הזדקנות פנימית משלבת שינויים פיזיולוגיים והיסטולוגיים כתוצאה מתהליכי תמותה מבוקרים של התאים, או מה שמכונה cellular apoptosis, בנוסף לתהליכים גנטיים תורשתיים.
בעור ניתן להבחין במספר שינויי-גיל ביניהם ירידה בעובי האפדירמיס, ירידה בתאי לאנגרהנס ובמילאנוציטים, שינויים בגודל וצורת תאים אפידרמאליים, ירידה במספר פיברובלסטים, תאי מאסט ובכלי דם. (3-5) שינויים אלה גורמים לעור להיראות מבוגר, עייף, פחות קורן וירידה במתח החיצוני שלו ובצעירותו. הזדקנות בשל גורמים חיצוניים נגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לשינויים סביבתיים, כמו חום, קור, יובש, תזונה לא נכונה, פגיעות פיזיות, טוקסינים סביבתיים כמו עשן סיגריות וחומרים כימיים ומזהמים, קרני UV כמו גם שימוש לא מושכל ולא מקצועי בטכניקות בחומרים המתיימרים להביא לתוצאות מהירות אך הנזק הטומנים בחובם לא קטן.
מחקר מעניין בדק את השפעתם של גורמים חיצוניים אלו על הזדקנות עור הפנים בתאומים מונוזיגוטיים. הבחירה בתאומים מונוזיגוטיים על ידי החוקרים באה בכדי לנטרל כמה שאפשר את הגורמים הגנטיים. במחקר זה נבחנו מרכיבים המבטאים את הזדקנות עור הפנים בתאומים אלו. החוקרים דיווחו על 11 גורמים בעלי משמעות סטטיסטית המעורבים בהזדקנות עור הפנים. גורמים אלה הינם – חשיפה לשמש, צריכת אלכוהול, משך ותקופת העישון, אינדקס מסת הגוף, משך הטיפול בתחליפים הורמונאליים, מצב משפחתי, והיסטוריה של סרטן עור, שימוש במסנני קרינה, הקרנות וכימותרפיה.
חזרה לטבע
כיום קיימת מגמה כלל עולמית של 'חזרה לטבע' וישנה עליה בדרישה למוצרים טבעיים המשמשים נגד הזדקנות העור ולהבהרת כתמי עור. השימוש בצמחים להגנה על העור שימש מאז ומעולם והיווה מקור להרבה מרכיבים המשמשים לשמירה על מראה העור וצעירותו. שמנים צמחיים משמשים בהרבה מוצרים בשל יכולתם למנוע אובדן הלחות המיימית מהעור ובכלל מגבירים את ההידרציה של ה-Stratum Corneum. כלומר שמנים צמחיים לא משמשים רק כמקור לחומצת שומן וכחומרים לובריקנטיים, אלא גורמים למעין מילוי של רקמת העור ובכך תורמים להחלקת קמטים עדינים. צמחים מסוימים יכולים לשמש כמקור לנוגדי חמצון ולתופסי רדיקלים חופשיים וביכולתם להגן על העור ולהקטין את הנזקים החמצוניים הנגרמים לעור.
בין צמחים אלה ניתן למנות את הצמחים להלן: עלה זית, סחלב, רימון, תה ירוק, זעתר, מרווה, רוזמרין, אורגנו ועוד. השימוש בחומרי הגנה מפני קרני השמש יכול להקטין את הפוטנציאל השלילי הטמון בחשיפה לשמש וכיום ישנן עדויויות לכך שחלק מהצמחים יכולים להוות כמרכיב מונע לנזקים אשר יכולים להיגרם על ידי החשיפה לשמש. המגמה העולה בצורך לעור שזוף הינה בלתי נמנעת. השיזוף יכול לגרום להאצה של תהליכי הזדקנות ולגירויי עור ונזקים תוך תאיים. שימוש פיטוסטירולים מצמחים ובפיט והורמונים ובמרכיבים צמחיים נוספים, יכול להקטין את הגירוי ולתקן נזקים בעור. כתמי עור מהווים סמן לא רצוי נוסף בעור והם נוצרים בשל גורמי ההזדקנות השונים והעיקריים שבהם, חשיפה ממושכת לשמש, פגיעה באריג של קולגן – אלסטין, שינויים הורמונאליים, ותהליכים אנזימטיים.
כידוע החומר העיקרי המשמש לצורך הבהרת העור הינו(hydroquinone -HQ). כידוע ישנן מגבלות לגבי השימוש בחומר זה במדינות שונות בעולם. כלומר, המודעות לסיכונים האפשריים ב – hydroquinone HQ וקורטיקוסטירואידים הביאה לחזרה למרכיבים טבעיים אשר שמשו בהרבה מסורות להבהרת העור ונמצאו אפקטיביים. ביניהם תמציות צמחים כמו תמצית של עלי תות, חלמית, מנטה, לימון, סויה, ליקוריץ וחומרים כמו Niacinamide חומצה קאוג'ית, איזליית וארבוטין.
באופן כללי חומרים אלה מעכבים את המעבר של מילאנוזומים לקיראטינוציטים או מעכבים את האנזים תירוזינאז החשוב ליצירת מלאנין. כמובן ניתן לשלב בצורה מושכלת ומאוזנת בין התמציות השונות בשילוב מרכיבי עזר נוספים כמו: מרכיבי לחות טבעיים, חומרי הגנה מקרני השמש, ויטמינים, חומרי ניקוי עדינים, מרכיבים אנטי דלקתיים ונוגדי חמצון בהתאם לצרכים ועל פי הבנת האינטראקציות בין המרכיבים השונים.
ד"ר זיאד דבור הוא מנהל מדעי של 'מעבדות ד"ר דבור' בבית ג'אן, מרצה בבית הספר לרפואה
ובמכללת האקדמית צפת, ולשעבר הפרמקולוג הראשי לצה"ל
צילום: יח"צ מעבדות ד"ר דבור
