למרות הביקוש הגובר לשירותי קוסמטיקה, הקוסמטיקאיות בישראל מתמודדות עם שוק פרוץ, תחרות בלתי הוגנת, הוצאות כבדות והכנסה לא יציבה. כיצד היעדר רגולציה, חוסר פיקוח על מוצרים והתמודדות מול קליניקות רפואיות משפיעים על הענף, ומה אפשר לעשות לשנות את המצב?
| ענת טלר |
תחום הקוסמטיקה בישראל מתמודד עם אתגרים רבים, שחלקם משותפים לשווקים אחרים ברחבי העולם, אך חלקם ייחודיים לשוק המקומי. על אף שהביקוש לטיפולי קוסמטיקה ממשיך לעלות, הקוסמטיקאיות המקצועיות נתקלות בקשיים משמעותיים שמקשים עליהן לפעול באופן יציב ומשגשג.
תחרות לא הוגנת
אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא היעדר רגולציה מספקת. בישראל, אין חקיקה ברורה שמסדירה את מקצוע הקוסמטיקה, דבר שמאפשר לכל אדם לפתוח קליניקה ולהעניק טיפולים גם ללא הכשרה מתאימה. מצב זה גורם להצפת השוק בקוסמטיקאיות לא מקצועיות ומוביל לתחרות בלתי הוגנת. בעוד שבמדינות רבות בעולם, כמו ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופה, נדרשים לימודים מסודרים ורישוי ממשלתי לצורך עיסוק במקצוע, בישראל התחום פרוץ לחלוטין.
התחרות הקשה בשוק הקוסמטיקה המקומי היא תוצאה ישירה של היעדר הרגולציה. המספר הרב של קוסמטיקאיות מוביל ללחץ להורדת מחירים, ולעיתים אף לפגיעה באיכות הטיפולים והשירותים המוצעים. הצורך בהתמודדות עם מחירים נמוכים מאלץ קוסמטיקאיות רבות לעבוד בשולי הרווח, מה שמקשה על צמיחה והתפתחות עסקית.
הוצאות גבוהות
נוסף על כך, ההוצאות על ציוד וחומרים מהוות אתגר משמעותי. קוסמטיקאיות נדרשות לרכוש ציוד מתקדם כגון מכשירי לייזר, טכנולוגיות גלי רדיו, ותכשירים קוסמטיים איכותיים. עלויות אלו גבוהות, ולעיתים מקטינות את הרווחיות של העסק. קוסמטיקאיות שמעוניינות להעניק טיפולים ברמה גבוהה מוצאות את עצמן מתמודדות עם הוצאות כבדות שלא תמיד משתלמות בטווח הארוך.
בעיה נוספת היא חוסר היציבות הכלכלית של התחום. מרבית הקוסמטיקאיות הן עצמאיות ותלויות בכמות הלקוחות הקבועים שלהן. בתקופות חגים או משברים כלכליים, כמו בתקופת מגפת הקורונה, או מלחמה מתמשכת, רבות מהן חוות ירידה משמעותית בהכנסות, דבר שפוגע ביציבות העסקית שלהן.
בנוסף, ישנו חוסר בהכרה מקצועית מסודרת במעמד הקוסמטיקאיות. בהיעדר פיקוח ממשלתי, המקצוע אינו מוכר באופן רשמי כתחום פרא-רפואי, מה שמגביל את האפשרות לקבל הכשרות רפואיות מתקדמות או לעבוד בשיתוף פעולה עם רופאים בתחומי הרפואה האסתטית. במדינות כמו גרמניה וצרפת, קוסמטיקאיות רבות משתלבות במערכות הבריאות ועובדות בצמוד לרופאי עור ומומחי אסתטיקה. בישראל, לעומת זאת, היעדר ההכרה הרשמית מגביל מאוד אפשרות זו.
אתגרים נוספים
גם תחום הפיקוח על חומרים פעילים ותכשירים קוסמטיים מהווה בעיה משמעותית. השוק הישראלי מוצף במוצרים באיכויות שונות, חלקם אף ללא אישור משרד הבריאות. התוצאה היא שלקוחות רבים רוכשים תכשירים לא בטוחים או שאינם מתאימים לסוג עורם, ולעיתים אף גורמים נזק לעורם. קוסמטיקאיות מקצועיות צריכות להתמודד עם חוסר המודעות של הלקוחות, שמעדיפים לעיתים לרכוש מוצרים זולים ולא מפוקחים.
אתגר נוסף שניצב בפני הקוסמטיקאיות הוא השיווק הדיגיטלי וניהול העסק העצמאי. רבות מהן מחזיקות בעסק קטן ונדרשות לטפל לא רק בטיפולים עצמם, אלא גם בניהול העסק, שיווק ברשתות החברתיות, מיתוג, שירות לקוחות, גביית תשלומים ועוד. לא לכל קוסמטיקאית יש את הידע או הכלים לנהל מערך שיווקי יעיל, דבר שעלול לפגוע בחשיפה שלהן לקהל לקוחות חדש. בשוק רווי כל כך, נוכחות ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק הופכת לקריטית להצלחה עסקית.
תחרות מול רופאים
בנוסף, תחרות מצד קליניקות רפואיות ורופאים הופכת להיות אתגר משמעותי בישראל. בשנים האחרונות, יותר ויותר רופאים נכנסים לתחום האסתטיקה הרפואית ומציעים טיפולים שבעבר היו מבוצעים על ידי קוסמטיקאיות בלבד. תחומים כמו הסרת שיער בלייזר, טיפולי אנטי-אייג’ינג והזרקות הפכו לנחלתם של רופאים, מה שמקטין את קהל הלקוחות הפוטנציאלי של הקוסמטיקאיות. מגמה זו ניכרת גם במדינות אחרות, אך בישראל, בשל היעדר חקיקה מסודרת, קיים קושי רב יותר לקוסמטיקאיות להתחרות מול גורמים רפואיים.
למה בחו"ל זה אחרת?
השוואה לשווקים אחרים בעולם מגלה שהבעיות של הקוסמטיקאיות בישראל דומות במובנים רבים לאלו של קוסמטיקאיות במדינות אחרות, אך עם כמה הבדלים מהותיים. כאמור, במדינות רבות הרגולציה מחמירה יותר, וישנן דרישות להכשרה מקצועית ולרישוי מסודר. כמו כן, במדינות מסוימות, כמו ארצות הברית וקנדה, קיימת תחרות פחותה מצד מוצרים מיובאים זולים, שכן הפיקוח עליהם הדוק יותר. בישראל, לעומת זאת, יבוא חופשי של תמרוקים זולים מסין וממדינות אחרות מקשה על קוסמטיקאיות שמעוניינות לעבוד עם חומרים איכותיים ומפוקחים.
בשורה התחתונה
הקוסמטיקאיות המקצועיות בישראל מתמודדות עם שורה של אתגרים, ביניהם היעדר רגולציה, הצפת השוק בקוסמטיקאיות לא מקצועיות, תחרות קשה, הוצאות כבדות על ציוד וחומרים, הכנסה לא יציבה, חוסר הכרה מקצועית, שיווק וניהול עסק עצמאי, וחוסר פיקוח על חומרים פעילים. בעוד שבמדינות אחרות הרגולציה וההכרה המקצועית מסייעות לשמור על סטנדרטים גבוהים ולמנוע תחרות בלתי הוגנת, בישראל התחום עדיין פרוץ יחסית, דבר שמעמיד אתגר משמעותי בפני הקוסמטיקאיות שמעוניינות לפתח עסק יציב ומקצועי.
האם זה משתלם?
שכרן של קוסמטיקאיות בישראל משתנה בהתאם למספר גורמים, כגון ניסיון מקצועי, היקף המשרה, מיקום גיאוגרפי, והאם הן עובדות כשכירות או כעצמאיות. לפי נתוני AllJobs, השכר הממוצע לקוסמטיקאיות עומד על כ-9,750 ש"ח בחודש.
הנתונים מצביעים על כך שקוסמטיקאיות מתחילות מרוויחות בין 11,000 ל-14,000 ש"ח בחודש, בעוד שקוסמטיקאיות עם ותק של מעל 5 שנים מרוויחות בממוצע כ-11,900 ש"ח. עם זאת, לאחר צבירת ניסיון ובניית קהל לקוחות, השכר יכול להגיע עד לכ-15,000 ש"ח בחודש.
קוסמטיקאיות עצמאיות בתחילת דרכן המקצועית מרוויחות בין 8,000 ל-9,000 ש"ח בחודש. לאחר בניית קהל לקוחות גדול ואיכותי, ההכנסה יכולה לעלות בהתאם.
יש לציין שהשכר משתנה גם בהתאם לאזור הגיאוגרפי. לדוגמה, קוסמטיקאיות באזור השרון מרוויחות בממוצע כ-14,000 ש"ח בחודש, בעוד שבאזורים אחרים השכר הממוצע נע סביב 11,900 ש"ח.
חשוב להדגיש שהשכר מושפע גם מהיקף המשרה. קוסמטיקאית מתחילה בחצי משרה מרוויחה בין 8,000 ל-9,000 ש"ח, עם שכר שעתי של 55-60 ש"ח.
לסיכום, השכר הממוצע של קוסמטיקאית בישראל נע בין 5,000 ש"ח לקוסמטיקאיות מתחילות ועד ל-15,000 ש"ח ואף יותר לקוסמטיקאיות מנוסות עם קהל לקוחות קבוע. הכנסה זו יכולה להשתנות בהתאם לניסיון, מיקום גיאוגרפי, היקף המשרה והאם הקוסמטיקאית עובדת כשכירה או כעצמאית.
ענת טלר – עורכת מגזין יופי
צילום: Freepik
