הסיבות להופעת האקנה בקרב צעירים ומבוגרים הן: היפר-קרטניזציה, פעילות יתר של בלוטות החלב ובקטריית P אקנה. איך מטפלים ומה אסור לעשות?
ד"ר הווארד מיורד
אקנה הוא כל מצב של עור המאופיין בריבוי פצעונים בודדים ועד לאזורים רחבים ומודלקים. אקנה יכול להופיע בפנים, בצוואר, בחזה, בגב העליון ובכתפיים.
בארה"ב האקנה (ACNE VULGARIS) היא תופעת העור השכיחה ביותר והיא קיימת אצל 17 מליון איש.
מדובר על מצב כרוני המשפיע על גילאים שונים, ללא קשר למוצא או למין (נשים וגברים כאחד). אמנם, אקנה לא ניתן לריפוי מידי אך זהו מצב שניתן ורצוי לטפל בו ולשלוט עליו, בעיקר על תדירות הופעתו וחומרת ההתפרצויות שלו.
למה זה קורה? מה הגורמים לאקנה?
כאשר העור מתפקד בצורה אופטימאלית ונורמטיבית, מייצרות בלוטות החלב שומן (סבום) המוזרם ומגיע אל שכבת העור העליונה. במקביל, תהליך נדידת וחידוש התאים באפידרמיס, תקין, מחזורי והתאים מתחלפים בפרק הזמן הנורמאלי (28-30 יום, נדידה והסרה טבעית).
לעיתים נוצר מצב שבו קצב תחלופת התאים נעשה מהיר מאוד וכתוצאה מכך התאים נצמדים אחד לשני וחוסמים את פתח נקבוביות העור (שממנו מופרש השומן המגיע מבלוטות החלב). זה מצב התחלתי הנקרא- אקנה נטול דלקת. אם ה"חסם" הזה נשאר מתחת לשכבת העור החיצונית הוא נקרא- קומודון סגור. אם הוא מגיע להיות מעל השכבה החיצונית, חשוף לחמצן זהו קומודון שחור.
ההשחרה היא תוצאה של התחמצנות השומן ולא של זיהום, כמו שלעיתים נהוג בטעות לחשוב.
לבד מפגמי עור אלה – שהם נטולי דלקת, ישנן התפרצויות נרחבות יותר המלוות בדלקת וזהו מצב שנוצר כאשר יש עודף ייצור של שומן יחד עם עודף תאים החוסמים את נקבוביות העור ומהווים קרקע פורייה להתפתחות בקטריה. זה מוביל לפצעונים מודלקים, אודם וגירוי כללי של העור.
הסיבות לאקנה
הסיבות להתפתחות אקנה הן לרוב הורמונאליות. שלושה גורמים עיקריים משפיעים על התפתחות אקנה בעור:
1. היפר-קרטניזציה: ריבוי של עודפי תאים מתים הנצמדים לשכבת העור העליונה וחוסמים את הנקבוביות.
2. פעילות יתר של בלוטות החלב המפרישות עודף סבום (שומן) על פני העור: בלוטות החלב מושפעות מאנדרוגנים הורמונאליים ולכן כאשר יש שינוי הורמונאלי מואצת פעולתם.
3. בקטרית P אקנה: המפגש של הבקטריה יחד עם עודף הסבום מגרה את קירות הנקבובית ויוצר דלקת.
מה "מפעיל" את התפרצויות האקנה?
1. מתח: למתח וללחץ יש השפעה פיזיולוגית על הגוף. בעיקר בהמרצה של פעולות הורמונלית המשפיעה ישירות על ייצור מוגבר של סבום.
2. גנטיקה: אם במשפחה היה אקנה, הסיכויים גבוהים יותר לחוות אקנה מאחר ובקטריית P אקנה עוברת בירושה בגנים.
3. הורמונים: כשהרמה ההורמונאלית בגוף משתנה – כפי שקורה בגיל ההתבגרות יש התפרצות/ הפעלה של האקנה. הורמונים מסוימים (בעיקר אלה הקשורים למערכת המין והרבייה- טסטוסטרון, אסטרוגן), משפיעים יותר על בלוטות החלב להגברת הייצור של הסבום- חוליה ראשונה בהיווצרות אקנה.
פעילות / שינויים הורמונאליים מסיביים מתאפיינים בגיל ההתבגרות כמו גם פעם בחודש, בזמן המחזור הנשי, בגיל המעבר, הריון, נטילת תרופות: סטרואידים (אנדרוגנים), ליתיום ואחרים, ידועים ביכולת שלהם לגרום להתפרצויות אקנה.
חשוב לדעת וליידע את הלקוחות כי ניתן, בעזרת המוצרים המתאימים לטיפול להגיע לתוצאות מוצלחות כשהדגש הוא על שימוש במוצרים בקביעות, גם כאשר יש הטבה במצב העור. כמו בכל מוצר שהינו חדש לעור, העור יהיה זקוק לזמן הסתגלות. לכן ההמלצה היא להשתמש במוצרים פעם אחת ביום במשך השבועיים הראשונים, לתת לעור להסתגל ואז לעבור לשימוש פעמיים בשבוע.
ארבעת הדברים שכדאי לעשות כשיש אקנה:
1. לסגל שגרת טיפול קבועה המורכבת מניקוי יומיומי של הנקבוביות מזיהום, עודפי שומן ועודפי תאים. לשם כך מומלץ להשתמש במוצרים המכילים:
חומצה גליקולית, חומצה סיליצילית, רטינול. המרכיבים האלה יעילים במיוחד ל"שחרור" מוצלח של הנקבוביות מחסמים (שומן, תאים מתים), הנצמדים אליהן ומהווים זרז להתפרצות אקנה.
מרכיבים אנטי בקטריאליים (נגד חיידקים), לדוגמא: טריקלוסאן. וזאת על מנת לחטא ולמנוע היווצרות דלקת.
מרכיבים נוגדי דלקת: תמצית צמח הליקוריש, אלנטואין ועוד על מנת להקל על הדלקת, להרגיע ולשכך גירויים ואדמומיות.
2. חשוב מאוד להגן על העור מפני גורמי סביבה, בעיקר קרינת שמש UVAB. רצוי לבחור במוצרים שיש להם ספקטרום הגנה נרחב כנגד קרינת השמש במטרה למנוע את החרפת האקנה, כמו גם מצבי היפר-פיגמנטציה (כתמים). שימו לב! הנטייה אצל הצעירים היא דווקא לחשוף לשמש וליהנות מהתוצאה המיידית לשיפור במראה האקנה. כלומר, חשיפה לשמש גורמת לעור להתנפח ובכך מעניקה לעור מראה זמני של "מסכה" המכווצת את הנקבוביות ומחליקה את העור. אולם הנזק הנגרם בעומק העור הוא גדול. עיקרו בסיבי הקולגן והאלסטין, ובטווח הארוך הנזק הזה יגרום להתרופפות מהירה יותר של הסיבים והיווצרות של רפיון וסימני הזדקנות שיופיעו בגיל צעיר יחסית.
3. היגיינה מוקפדת מניעתית: תחלופה תדירה של ציפית לכרית, מגבות, ספוגיות מייק אפ, חיטוי תכוף של מברשות האיפור. כל הפעולות האלה יכולות למנוע תפוצה של הבקטריה.
4. חשוב טיפול הפנים במכונים המורשים לטיפול באקנה כמו גם היוועצות ברופא. טיפול פנים מבוקר וזהיר בחומצות AHA יעיל מאוד באקנה.
ארבעת הדברים הגרועים ביותר לאקנה
1. שימוש בתכשירים מייבשים, על בסיס אלכוהול, ודטרגנטים חריפים. מרכיבים אלה יכולים להחמיר את מצב האקנה משום שבמצבי יובש העור מייצר יותר שומן על מנת לפצות את עצמו על אובדן לחות.
2. חיטוט ונגיעה מתמדת בפצעים: לא משנה כמה זה מפתה, חיטוט ו"סחיטה" של הפצעים מאריכה את חיי הדלקת וגורמת להצטלקות קבועה בעור.
3. לא לשפשף! שפשוף חזק, מגע אגרסיבי באקנה כמו גם שימוש במים מים מידי גורם להפצת הדלקת.
4. שימוש במוצרי איפור/קוסמטיקה שומניים. לדוגמא: מייק אפ שומני ייצמד בקלות לאקנה יעמיס עליו שומן נוסף ויחמיר את המצב.
תשובות על שאלות שכיחות של הלקוחות לגבי אקנה
ש: האם יש הבדל בין אקנה של גיל ההתבגרות לבין אקנה בגיל מבוגר יותר?
ת: לא ממש. זה אותו האקנה, שניהם מחלת עור. למעשה פצעי האקנה של נער מתבגר הוא העתק פיזיולוגי לזה של אישה במצב טרום ויסתי. אצל שניהם זוהי תוצאה של ייצור מוגבר של סבום תוצר של פעילות מואצת בבלוטות החלב שמואץ בשל פעילות הורמונאלית (של אנדרוגנים – ההורמונים הגבריים). ההבדל היחיד הוא בד"כ במיקום של האקנה. בגיל ההתבגרות הוא נפוץ בפנים באזור ה- T: מצח, אף, לחיים וסנטר. ובגיל בוגר- סביב הפה, סנטר וקו הלסת.
ש: בעור יבש, איך ייתכן אקנה?
ת: אחת הסיבות העיקריות לאקנה הוא ההצמדות של שומן לתאים מתים. בכל סוג עור יש כמות של סבום, אפילו אם במינון נמוך, כמו בסוג העור היבש. אם המעט הזה מתערבב עם תאים מתים (ולרוב בעור יבש יש ריבוי עודף של תאים מתים), ייווצר אקנה.
ש:האם יש להשתמש בקרם לחות כשיש עור שמן ונטייה לאקנה?
ת: בהחלט כן! הדבר הכי חשוב שיש לזכור הוא שלחות היא מים ולא שומן. גם עור שמן זקוק למים. למעשה, כשהעור השמן, טרום אקנה "מתייבש" העור אפילו מייצר יותר סבום בכדי לפצות על חוסר לחות.
ש: האם אוכל שומני גורם לאקנה?
ת: לא!! אבל באופן כללי תזונה בריאה חשובה ומשפיעה גם על בריאות העור (שלא לדבר על בריאות הגוף). לשתות הרבה מים, לאכול הרבה פרות וירקות טריים, עשירים בוויטמין A מסייעים לתחלופת תאים טובה שהינה גורם מפתח בהיווצרות אקנה.
ש: האם כל פצע דלקתי, אזור אדום הוא למעשה אקנה?
ת: לא. ישנם מצבים כרוניים נוספים שהסימפטומים שלהם דומים לאקנה: אקזמה, רוזציאה, דרמטיטיס, כוויות גילוח (פוליקוליטיס) אמנם זה לא אקנה, אבל המכנה המשותף – דלקת, זהה.
ש: למה נותרים על העור כתמים אחרי שפצעי האקנה החלימו?
ת: הכתמים האלה נקראים היפרפיגמנטציה והם תוצאה של הדלקת הכרונית. הכתם יכול לנוע מצבע חום ועד אדום, תלוי בגוון העור, ויכולים גם לעבור חודשים עד שזה ידהה. כאשר יש דלקת כרונית בעור, מתקיים ייצור מוגבר של פיגמנט המופרש באזור הטראומטי. הצלקות האלה יכולות לדהות מהר יותר בזכות שימוש בתכשירים המכילים ריכוז גבוה של מרכיבים אנטי בקטריאליים, כגון: אבץ, קוהוש שחור, ליקוריש ותה ירוק, כמו גם מוצרים המכילים ריכוז גבוה של ויטמין C המסייעים להבהרת הכתמים האלה.
רצוי לומר ששימוש במוצרי הגנה מפני השמש עם מקדם 15 SPF ומעלה, באזורי העור הרגישים והמודלקים יכולים למנוע מלכתחילה את מצבי ההיפר פיגמנטציה.
ד"ר הווארד מיורד הוא דרמטולוג ורוקח בפקולטה לדרמטולוגיה באוניברסיטת UCLA
צילום: דן לב; דוגמן: כפיר מויאל; סוכנות: 'פרופשיונאל'
הקלק כאן – לפרסום חינם של מודעת דרושים ביופי!
הקלק כאן – לקבלת חדשות ועדכונים חינם למייל שלך
הקלק כאן – לשאול, להעיר ולדסקס בפורום האתר