ש' פנתה למכון יופי לצורך הסרת שיער מהידיים באמצעות לייזר. לתדהמתה, לאחר הטיפול הופיעו כוויות באיזור הטיפול, אשר הותירו לה צלקות מכערות. עכשיו היא מאיימת בתביעה. מה עושים?
עו"ד וד"ר שלהב קמחי
א' עברה סלסול במספרה. שבוע לאחר מכן היא התייצבה במספרה, ולנגד עיניהם של הלקוחות שהיו שם באותה עת החלה לצווח כי מאז הסלסול שיערה נושר והיא מתקרחת. א' מאיימת אף היא להגיש תביעה.מה עושים?
נושא הרשלנות הרפואית הולך ותופס תאוצה במדינת ישראל בשנים האחרונות בכל שטחי הרפואה, ובמיוחד בתחום הרפואה האסתטית והקוסמטיקה. המקרים של ש' ושל א' הינם רק דוגמאות מיני רבות למצבים בהם מעצבי שיער, קוסמטיקאיות או מטפלים בכלל נתקלים במסגרת עבודתם, אשר יכולים להסתיים בסופו של דבר בתביעה משפטית.
בעקבות הקידמה, האינטרנט, חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק זכויות החולה, שימת זכותו של האדם על גופו כערך מרכזי בחברה הישראלית, והשינוי התפיסתי של מערכת היחסים מטפל-מטופל או רופא-חולה, חל שינוי גם במשפט הישראלי בתחום של רשלנות רפואית, ותביעות ברשלנות רפואית צצות כפטריות אחר הגשם.
בתחום הקוסמטיקה בפרט ישנו ריבוי של תביעות בתחום הרשלנות הרפואית. התפיסה כי לא מדובר בטיפול מציל חיים, אלא בטיפול שנועד לשפר מראה או איכות חיים, ולפיכך ניתן גם לכאורה להימנע ממנו או לוותר עליו אם התוצאה הטובה אינה מובטחת, הביאה לכך שכמעט בכל מקרה בו הלקוח אינו מרוצה הוא עלול לאיים בתביעה. אם הלקוח יצליח לשכנע את בית המשפט כי הטיפול לא נעשה במיומנות, או מבלי שניתן לו הסבר מתאים לפניו, וכי תוצאת הטיפול אינה משביעת רצון ואולי אף הותירה נזק, הוא עשוי לזכות בתביעה.
האם כל מקרה שבו טיפול קוסמטי לא הצליח הוא בגדר רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית מוגדרת כטיפול רפואי שסטה מהסטנדרט המקובל, ואשר כתוצאה ממנו נגרם נזק. אם מתברר בבית המשפט שהטיפול הרפואי לא תאם את הרמה המקצועית המקובלת בתקופה שהיתה רלבנטית במועד בו ניתן הטיפול, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק, ניתן יהיה לקבוע כי היתה רשלנות רפואית.
אם לא ניתן למטופל הסבר נכון ומדויק לפני הטיפול על מהותו, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, ועל היותו חדשני, גם אז עשוי להיפסק לו פיצוי על עצם הפרת חובת ההסבר בלבד.
כך למשל, אם ש' תצליח להוכיח כי הקוסמטיקאית שביצעה לה את טיפולי הלייזר לא היתה בעלת ידע ונסיון קודם בטיפולים מסוג זה, וכי הקרינה היתה גבוהה מדי ולפיכך גרמה לה לכוויות קשות, היא עשויה לזכות בתביעתה, אם אכן תחליט לתבוע. אם הקוסמטיקאית לא הסבירה לש' לפני הטיפול כי הוא עלול לגרום לכוויות, כי אז ש' זכאית לפיצוי עבור הפרת חובת ההסבר, על "פגיעה באוטונומיה", לפי חוק.
אם א' תצליח להוכיח כי הסלסול נעשה על ידי חומרים כימים אסורים לשימוש, או בטכניקה שאינה נכונה ומקובלת, וכי לפני ביצוע הסלסול הספר לא הסביר לה כי שערה עלול לנשור, היא עשויה לזכות בתביעה.
עם זאת, תביעות סרק, שנועדו רק להשתלח באיש המקצוע מבלי שיש כל בסיס להגשתן, ידחו בדרך כלל והתובע יחוייב בתשלום הוצאות.
תביעה ברשלנות רפואית ניתן להגיש בדרך כלל עד חלוף 7 שנים ממועד גילוי הנזק. דהיינו, אם לקוח קיבל טיפול כלשהו וכבר במועד הטיפול ניכר כי הוא סובל מנזק כתוצאה ממנו, הוא רשאי להגיש תביעה לבית המשפט תוך שבע שנים ממועד זה. בקטינים (שנפגעו עד הגיעם לגיל 18) תקופת ההתיישנות הינה עד הגיעם לגיל 25 שנה.
פעמים רבות חולפות שנים ממועד האירוע שגרם לנזק ועד להגשת התביעה – לפעמים מאחר והלקוח אינו מודע לאפשרות של הגשת תביעה, לפעמים מצבו מתייצב רק שנים לאחר מועד הטיפול שגרם לנזק, ולפעמים הוא שומע על הצלחת מכר בתביעה שהגיש בנסיבות דומות ומחליט גם הוא "ללכת על זה".
מתי יבחרו הלקוחות להגיש תביעה? האם בכל מקרה בו לקוח מתלונן הוא יתבע?
פעמים רבות ניתן, באמצעות התייחסות סבלנית ואוהדת והצעת מתן טיפול מתקן, להשביע את רצונו של הלקוח ולמנוע את הגשת התביעה לבית המשפט. עם זאת, בחלק מן המקרים, ולמרות מתן היחס החם ביותר, בעיקר כאשר נגרם נזק קשה או בלתי הפיך (כמו כוויות קשות או כתמי פיגמנטציה בעקבות טיפול לייזר, או התקרחות בעקבות טיפול בחומרים כימים בשיער) לא ניתן למנוע את הגשת התביעה. לעיתים לפני הגשת התביעה נשלח אל המטפל מכתב מקדים מעורך דין, המכונה "מכתב דרישה".
מומלץ לכל מטפל, לרבות ספרים וקוסמטיקאיות, לדאוג לביטוח אחריות מקצועית באחת מחברות הביטוח. במקרה וקיים ביטוח כזה, הרי שבמידה ונשלח מכתב דרישה או מוגשת תביעה כנגד המטפל, תדאג חברת הביטוח לייצוג המשפטי ולתשלום הסכום לתובע, במידה וימצא כי התביעה או הדרישה לתשלום מוצדקת.
כדי להוכיח תביעה ברשלנות רפואית יש להגיש חוות דעת רפואית המצביעה על הרשלנות, ומגדירה את הנזק שנגרם בעקבותיה. רצוי שעורך חוות הדעת יהיה מומחה בתחום בו הוגשה התביעה. במקרה של ש' למשל, עליה להגיש חוות דעת של רופא עור או פלסטיקאי, שיסביר מה היו הכשלים בטיפול שקיבלה ש' במכון, מהו הנזק הגופני שנגרם לה בעקבותיהם, והאם נותרה לה נכות. צלקות למשל, יכולות להותיר נכות הנקבעת על פי חומרתן. במקרה כזה, על המטפל להגיש חוות דעת נגדית מטעמו.
אם המטפל מבוטח, עורך הדין מטעם חברת הביטוח ידאג להגשת חוות הדעת.
בית המשפט אף הוא יכול למנות מומחה נוסף, ניטראלי לכאורה, על מנת שיסייע לו להכריע בין שתי חוות הדעת.
לעורכי הדין מטעם הצדדים שמורה הזכות לחקור את המומחים על חוות הדעת, להפנות אליהם שאלות הבהרה, ולנסות לשכנע את בית המשפט בצדקת גירסתם.
לסיכום – אם קוסמטיקאית או מעצב שיער נתקלים באי שביעות רצון מצד לקוח, יש לנסות וליישב את המחלוקת ראשית בדרכי נועם ותוך נסיון להימנע מבית משפט.
במידה ונשלח מכתב דרישה או מוגשת תביעה לבית משפט, מומלץ כמובן לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית.
הכותבת היא עו"ד וד"ר (לרפואה) שלהב קמחי
תמונה: צילום- רפאל בן דור, איפור- נעמה מרוז, שיער- לירון שמואל, סטיילינג- חלי שחר, דוגמנית- דקלה קידרון