"למרות המיתון – ענף היופי נמצא דווקא עתה בתקופה של הזדמנות לפריצת דרך" – זה היה המוטו של משתתפי הפאנל המיוחד שערך מגזין יופי! לרגל חגיגות ה-50 לירחון
אתי דרייפוס
כמו בכל רבעון גם הפעם כינס מגזין יופי! את בכירי תעשיית היופי ומוביליה בארץ, סביב שולחן אחד, כדי לשתף בנסיונם המקצועי העשיר, להחליף דעות, מחשבות, ובעיקר כדי לתת תוקף לכך שכוחה של התעשייה על שלל ענפיה הוא דווקא בשיתוף הידע המקצועי ובהתאחדות מאורגנת
אורלית אוקוביץ'
דוד סוניני
אמיר זהבי
יוסי נווה
עידית גור
יורם קנול
מיכל חטואל
למען קידומה וקידום רעיונות משותפים, לרווחת כולם. וזוהי אולי הבשורה הגדולה של פאנל המומחים הנוכחי. כולם מדברים על הצורך באיחוד, ביצירת גילדות מקצועיות שיקדמו את הדיאלוג מול הרשויות ויעזרו בהתמקצעות.
אל בית סוקולוב, בית העיתונאים בתל-אביב הגיעו יוסי נווה מנהל מכירות '4mp' ישראל, יורם קנול בעל חברת 'אלקטרונול', עידית גור מנהלת 'איב סנטר – סידסקו' בית הספר הבינלאומי לקוסמטיקה ואיפור מקצועי, מיכל חטואל מנכ"ל 'פבוניה ישראל', אמיר זהבי מנכ"ל 'רבקה זהבי פיאות', אורלית אוקוביץ' נציגת 'ביו סקלפצ'ר' העולמית בישראל ועימה היועץ העסקי של החברה דוד סוניני.
השאלה הראשונה והמסקרנת מאוד שעולה לדיון היא האם המיתון הנוראי שכולם מדברים עליו ושבפאנל הקודם היה בגדר בשורה רעה או שמועה בלבד, אכן נמצא כאן ונותן את אותותיו על ענפי היופי השונים?
המיתון כהזדמנות
אורלית אוקוביץ' פתחה ואמרה שכיבואנים של הג'ל הטבעי לציפורניים הייתה בחברה שלה תחושה של חוסר ודאות לגבי השפעת המצב הכלכלי העולמי על המכירות, אבל הם העדיפו להסתכל על העניין כאל קרש קפיצה ולהתייחס אל המצב כאל נקודת מפנה חשובה בחייו של העסק.
"דווקא בזמנים האלה אפשר להתפנות ו'לעשות פוקוס' על הקיים, להתבוננות פנימה ובחינה עצמית, כי זה הכוח שיכול להרים את העסק בכל מצב".
דוד סוניני חיזק את דבריה ואמר: "כולם יודעים שאחרי מלחמה יש צמיחה, וכשמתבוננים בהתנהגות צרכנים בזמנים השונים לומדים את הדינמיקה של המצבים – מבינים שיש גם הזדמנויות".
כולם הסכימו שעסקים שכמוכרים מוצר טוב שמאוד מאמינים בו, יכולים בזמן הזה להמשיך ולהחזיק באמונה הזו שהמוצר שלהם דרוש לצרכנים ושאיכותו היא נקודת החוזק שלו במיוחד בתקופות שבהן הלקוחות בודקים 'בשבע עיניים' כל הוצאה כספית.
יוסי נווה: "זיהינו במפורש תקופה של מיתון, ושהקוסמטיקאיות גם כן מרגישות אותו, ולכן הלכנו בחברה על פריצת דרך והקמנו את שיטת '4mp'. מדובר ברשת של פעילות לקוסמטיקאיות ועבודה תחת מותג, והפעילות שלהן גדלה בעקבות המהלך הזה, עוד דבר שמוכיח את הרעיון שזהו זמן להתארגנות מחודשת ומינוף רעיונות מקוריים".
ענף השיער
כמו תמיד, העובדה שענף המספרות ותחום השיער לא מבוקר ולא מפוקח מספיק, מעוררת תרעומת אצל היושבים בשולחן. שוב מדברים על כך שלא צריך תעודות בשביל לפתוח מכללות, על כך שהתחרות עצומה ולא תמיד עושה שירות טוב, מפני שלא הכל ברמה גבוהה. אם מוסיפים את הנתון הזה לעובדה שיש הרבה מאוד מספרות קטנות, וכל אחד נלחם על הלקוחות שלו, אפשר יהיה להבין חלק מהסיבות בגללן ענף השיער הרגיש זעזועים בתקופה האחרונה. דרך הסוכנים בשטח מרגישים בחברות את סגירת המספרות המפסידות ומדווחים על מספרות מותגיות שגם בהן הצוותים מצטמצמים והתעורר הצורך לשיווק מכירות מאוד אגרסיבי למוצרים שנמכרים במספרות.
המצב הפרדוקסלי הוא שלמרות כל זאת, עדיין, מי שמחפש כוח עבודה מקצועי ומיומן מתקשה להשיג אותו בגלל בעיית המקצועיות של הענף.
מצד שני, מספרות עובדות מנסות להרחיב את פעילותן וחלק מהמספרות עובדות עם תחומים נוספים בחיפוש אחר עוד מקורות הכנסה ונוצרים שיתופי פעולה מעניינים בין הענפים.
אמיר זהבי משתף את המשתתפים בשוק המאוד רחב ומעניין של הפיאות ותוספות השיער, שמשרת קהל מגוון. בניגוד למה שרובנו נוטים לחשוב לא מדובר בעסק שמשרת רק את האוכלוסיה הדתית, אלא בשירות גם לאנשים שנזקקקים מטעמים רפואיים, גם לכוחות הביטחון לצורך פעילויות שהשתיקה יפה להן, גם את תעשיית האופנה והסטיילינג בצילומים, את הקולנוע, התיאטרון וכמובן כתחפושות לפורים. אמיר הוא בנה של רבקה זהבי, שעוסקת בתחום כבר כארבעים שנה, והיא מוותיקות התעשייה, כמו יורם שמנהל חברה שנמצאת בשוק משנת 1939.
הסבה מקצועית
ואם כבר ותיקים בענף, הרי שעידית גור בעלת נסיון של למעלה משלושים שנה, מכירה את הדור שקדם ליורם באלקטרו קנול (הוריו), ומספרת מנקודת מבטה הרחבה על המצב כרגע.
לדבריה: "מיתון זה אכן זמן להתייעלות, אבל לא צריך לחכות למיתון בשביל להתייעל. התייעלות זה משהו שצריך לעשות באופן קבוע", כמו שאמרה גם אורלית.
היו כבר מצבים דומים בשוק, אלא שמה שמייחד את הזמן הזה הוא שהמיתון הקודם היה מקומי והמיתון הנוכחי הוא עולמי.
כמנהלת של בית ספר שבו מלמדים את כל מקצועות הקוסמטיקה בפיקוח של 'סידסקו' העולמי, עידית יודעת לספר על מצב ההרשמה ללימודים. מסתבר שאנשים שרוצים להירשם כקריירה שנייה או שלישית ובעבר יכלו לסמוך על כספי החסכונות שלהם, נמצאים כיום בבעיה, מכיוון שכספים אלו הצטמצמו. ועדיין, אם מתבוננים בחתך הגילאים של התלמידים בסניף רעננה, רוב התלמידות הן מעל גיל שלושים וחמש ומעט מאוד צעירות אחרי צבא. תופעה מעניינת שדובר בה היא של מפוטרות ההיי-טק, שלוקחות ברצינות רבה את ההסבה המקצועית ונרשמות ישירות למסלול הארוך והמקצועי של 'סידסקו' לתואר, מה שיוצר לימודים ברמה גבוהה מאוד גם מבחינת הרמה האנושית.
הזול יוצא יקר
מיכל חטואל: "חברת 'אמברוזיה', יבואנית 'סולגאר', רכשה את 'פבוניה' והדבר יצר בעלות חזקה מאוד ובזכות הרכישה הזו שהביאה עוצמה מבחינה שיווקית, חדירה מסיבית לענף בתקופה המורכבת הזו מבחינה כלכלית גב חזק".
האם חדירה מסיבית לשוק משמעה גם הנחות גדולות?
מסתבר שלאו דווקא. אמנם הלקוחות שרוצות להמשיך להשתמש במוצר מבקשות לרכוש אותו בעלות נמוכה יותר, אבל משתדלים לא לעשות הנחות כדי לא לפגוע במיצוב המותג כמותג פרימיום.
ויש גם מי שלא מרגיש את המיתון. יורם קנול, למשל. הבעיות שהוא מעלה לדיון אינן קשורות למצב הכלכלה העולמי. יורם: "קמו חברות חדשות שמנסות לנגוס ברווחי השוק, ולא תמיד הן עומדות בסטנדרטים המקצועיים המקובלים של איכות ויושר". לקוחות ששואלים כמה עולה סחורה, והולכים וקונים מוצר יותר זול במקום אחר, חוזרים אליו ומספרים ששילמו פעמיים. פעם אחת על המוצר ופעם אחת בגלל האכזבה ממנו. ובכל זאת, אם מישהי קנתה מנורה זולה במקום אחר ובאה לתקן אצלו הוא רוצה להיות נחמד ולתת לה את השירות, אז הוא מתקן.
בתגובה אומר אמיר שאם אתה עושה החלטה לתקן מוצר פגום שנקנה בזול במקום אחר, זה מקבע את הקנייה הזולה של מוצרים נחותים. דילמה.
בעיות מול מכון התקנים
ליורם טענות קשות בכל הנוגע לבירוקרטיה הקשורה בייבוא. כשהוא מביא סחורה לארץ הוא מספר שתמיד מעכבים אותו עם הסחורה לבדיקות מפורטות, בעוד שאחרים מכניסים מוצרים לארץ בשמות אחרים ותחת סעיפים כאלו שאינם דורשים בדיקות, ולכן הם מצליחים לחמוק מתהליך הבדיקה. הוא מתלונן על כך שהתקנים המחמירים גורמים לכך שחוסר היושר הופך לנורמה חברתית בענף.
הוא מספר על מקרה לפיו עוכב לבדיקות מדוקדקות עם אמבטיות פראפין שהביא לארץ, וכי שמע מן החברה המייצרת שבכל העולם אין דבר כזה. האמבטיה רשומה כמוצר רפואי ולכן עוכבה לבדיקות. מה שקורה בפועל הוא שאחרים מכניסים את האמבטייה לארץ תחת הרישום של מוצר קוסמטי ולכן אינם מעוכבים."אני נוהג ביושר ו'נתקע' עם הפרוצדורות המחמירות".
הנושא הזה מעורר סערת רגשות אצל כולם. אורלית שואלת אם הוא רוצה לאחד כוחות עם יבואנים אחרים, ויורם עונה שהיה רוצה יותר פיקוח על מה שקורה בשוק. גם אורלית מרגישה התמודדות עם החלטורות שיש בשוק, כל אחד שרוצה פותח עסק. היא מספרת שהביאה לארץ מוצר שמקבל תקנים בכל העולם, ובארץ לא נותנים לו אישור, והצרכן שמחפש מוצר דומה יכול לקנות מאחרים שלא מקבלים אישור במחיר הרבה יותר זול.
מיכל שיתפה את חברי הפאנל בקושי שיש לה בקבלת רישיון ממשרד הבריאות לסדרת מוצרים קוסמטיים פעילה, במיוחד כשרוצים להכניס סדרה חדשה לשוק.
הדבר לוקח חודשים רבים, והתוצאה הסופית היא שהחידושים מגיעים לכאן מחו"ל רק אחרי שנה.
אורלית מוסיפה שבמשרד הבריאות רוצים ממנה פורמולה מדוייקת עם מינונים למוצרים. האם הם קיבלו את הפורמולה המדוייקת גם מקוקה-קולה? היא תוהה. השאלה נותרה בחלל האוויר ללא מענה.
היעדר פיקוח
בעיה כואבת אחרת שעלתה היא נושא התעודות המקצועיות. אין פיקוח על העניין ותעודות ניתן להדפיס בכל מקום. למרות שהיו המלצות של ועדה בכנסת, הן לא מיושמות הלכה למעשה והשוק עדיין פרוץ.
יוסי מסכים שאין הגדרה מה זה בכלל קוסמטיקאית.
יורם סיפר שהוא קיבל לחנות טלפון מבית ספר כדי שיסביר למורה איך להשתמש במכשיר אפילציה דרך הטלפון, זה מעיד על בעייתיות ברמה המקצועיות בתחום.
הסיפור של יורם עורר בכולם תחושה של אי נוחות, אף אחד מהיושבים בשולחן לא היה רוצה להסכים למצב שבו אנשים לא מיומנים יבצעו פעולות קוסמטיות שיש בהן פוטנציאל לגרימת נזקים ללא הכשרה מתאימה ורצינית. עידית יודעת שבארצות הברית רק קורס אפילציה הוא בהיקף של 600 שעות.
ובארץ, יש כאלו שלומדות בבתים פרטיים, והלקוחה משלמת את המחיר.
כולם מסכימים שאין בעיה לעמוד בתחרות או להיבדק, אבל רוצים שהתחרות תהיה הוגנת.
כשאנשים נוסעים לחו"ל הם מבינים מה זו רמה של הכשרה מקצועית, טענו המשתתפים. ביפן למשל, משתפת אורלית, קורס לבניית ציפורניים דורש תנאי כניסה גבוהים ונמשך שנה וחצי.
יורם שופע סיפורים. הוא מספר שלקוחה קנתה מיטת טיפולים שלא הייתה יציבה והלקוחה ישבה עליה, נפלה ושברה את הכתף. "הקוסמטיקאית חזרה לחנות ורצתה פיצויים. היא הגישה תביעה, היה משפט והלקוחה קיבלה מאה אלף שקל. מי שמכר את המיטה שילם עשרת אלפים שקל בלבד, מי שייצר שלושים אלף שקל, וחברת הביטוח שילמה את השאר ולכן אולי כדאי שהפיקוח על הענף יבוא מחברות הביטוח שמשלמות בסוף את הכסף הגדול, ושלא סכימו לבטח מי שלא עומד בסטנדרטים מסויימים".
זווית ראייה נוספת, מחדד אמיר, שאומר: "הרבה תלונות עוברות ללא תגובה הולמת, כי קשה להוכיח נזקים בתחום השיער, בייחוד כשהמשפט מתקיים שנה ויותר אחרי האירוע".
לדבריה של עידית "נכון להיום יש דיסאינפורמציה אמיתית אצל מי שאמורים להוביל את התחום של הפיקוח במשרדי הממשלה, ובשטח נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה מסורבלת שלא מאפיינת את העולם הנאור".
נושא ההתאגדות המקצועית
נושא ההתארגנות המקצועית מחולל סערה. אורלית מספרת שהחליטה להעלות את העניין ולאגד כמה יבואנים. היא אמנם סקפטית, אבל מנסה בכל זאת. דוד אומר שהרגולטור ישמח להתאגדות כזו, שזה יקל את ההידברות בין הכנסת והממשלה ליבואנים.
איגוד מקצועי יכול להיות בעצמו רגולטור, כמו לשכת עורכי הדין למשל.
אם הארגון יהפוך לגילדה ולאליטה של אנשי מקצוע, אז תתרחש פריצת דרך בתחום. צריך לקבוע תקנון וללכת עם ייצוג מתאים לכנסת כדי להציג את האינטרסים.
אפשרות נוספת שעלתה היא שימוש באמצעי המדיה ככלי לחינוך. דרך הפרסום להגיע ללקוחה ולהציע לה לבדוק מה מכילים המוצרים שהיא רוכשת, להנחות אותה מה לחפש ברשימת המרכיבים וממה כדאי להימנע.
נקודה מאוד מהותית שחזרה ועלתה היא שקבוצת כוח עם ידע ונתונים זה דבר חשוב והגיע הזמן להתאגד.
קוד מקצועי אתי, זה משהו שצריך לשאוף אליו. בביו סקלפצ'ר, לדוגמא, מאוגדות הטכנאיות במועדון עם תקנון מחייב, כשתעודה יכולה גם להישלל. כך למשל אסור לטכנאית שתהיה לה יותר מתלונה מוצדקת אחת לחודש, ואם יש לה יותר היא מוזמנת לריענון באותו תחום, כשהריענון ניתן בחינם. לעומת זאת מי שעומדת בסטנדרטים מקבלת הטבות. המחוייבות לשמור על הרמה המקצועית העסיקה מאוד את המשתתפים.
ומה לגבי העונה הבאה. מה צפוי לנו ?
מיכל סיפרה שב'פבוניה' שמים את הדגש על הידע המקצועי, ובזכות השילוב עם תוספי התזונה מנסים לטפל בעור בצורה הוליסטית, בהתאם לגישה הנהוגה היום בעולם שנקראתINSIDE OUT , ולפיה מצב העור מושפע לא רק ממה שמורחים בחוץ, אלא גם ממה שמכניסים לגוף. כל מה שאנחנו צורכים במזון ובתוספים משפיע על מצב העור וכדי ללמד את הידע הזה הם פותחים אקדמיה לתוספי תזונה אצלם כדי לתת ערך מוסף לקוסמטיקאיות.
יוסי מדבר על פיתוחים שיאפשרו ללקוחה לעשות כמה שיותר שימושים באותו מכשיר, יורם מציין את שיטת ה- RF ומכשירים חדשים שייכנסו.
אמיר מספר שבחורף הקרוב הם מתכוונים ב'רבקה זהבי פאות' להביא עוד מוצרים חדשים, כגון סיבים חדשים מדמי שיער.
"אנחנו עם שמתקלח הרבה וצריך לתת פתרונות למה שזה עושה לשיער", הוא מחייך. נתון נוסף שמנסים לתת לו פתרונות הוא התקרחות מוקדמת אצל גברים. היום, באמצעות הנדסה גנטית מגדלים שיער לצורך השתלות.
אז מה למדנו?
שלמרות התחרות העזה, השוק הקטן והמיתון הגדול, בכירי תחום היופי מאוחדים לגמרי בכל מה שנוגע במהות. כולם מדברים על הצורך בהתמקצעות, בקודים ובתקנונים, כולם רואים את התקופה הזו כהזדמנות להתייעלות ומקוריות ועובדים לקראת העונה הבאה על חידושים נוספים ומכשירים מתקדמים, לכולם קשה עם הרגולטור, ומרגישים את הצורך העז בהתאחדות מקצועית שייקל על הדיאלוג עם הרשויות וייתן לתחום את הכבוד הרב שאכן מגיע לו.
תגובת משרד הבריאות
משרד הבריאות בישראל נותן רשיונות לתמרוקים על פי צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (תמרוקים) והנהלים.
רשיון לתמרוק ניתן לאחר שנבדק הרכבו על פי הצהרת היצרן. מרכיבי תמרוקים בטוחים לשימוש מפורסמים בארה"ב CTFA וכן קיימת רשימת מרכיבים אסורים באירופה.
מידע זה עומד לנגד עינינו במשרד הבריאות, ובנוסף מידע אודות מרכיבים צמחיים ואחרים מהספרות המדעית והרפואית.
במקרים מסויימים עלינו להתיעץ עם מומחים, רופאי עור רופאי ילדים או פרמקולוגים על מנת שנוכל לאשר תמרוק המכיל מרכיב כאשר קיים חשש ולו קטן ביותר, שעלול לגרום נזק.
משך הטיפול למתן רשיון תמרוקים הוא בין 3 שבועות לחודשיים בהתאם כמובן לעומס הפניות באותה התקופה. כאשר הבקשה מוגשת על-פי הנהלים ואין צורך בהשלמות.
גם באירופה נדרש יצרן/יבואן של תמרוקים להחזיק "דוסייה"- תיק נתונים אודות התמרוק שמכיל פרטים מרובים מעבר למה שדורש היום משרד הבריאות.
הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם
