באה למספרה שלי, מספרת לי על בחור שעוד מעט יציע לה נישואין. "מה, את רצינית?" שאלתי, "כן, לגמרי" ענתה. "למה אתה כל כך מופתע?" סיפור של מעצב שיער
ארז ישראלי
כבר בשבע בבוקר היה חם, חם מאד. פתחתי את החלונות הגדולים במרפסת וטבעתי באדי סיר המרק הרותחים של בוקר יולי. הדרך למספרה הייתה עמוסה מהרגיל וכשהגעתי היא כבר חיכתה לי. "הקדמתי" התנצלה. "שטויות" חייכתי, "בואי שבי, עוד חמש דקות מתחילים, רוצה קפה?" היא לקוחה לא ותיקה, אבל מאז שהיא אצלנו, היא מקפידה להגיע במועדים קבועים. פן פעם בשבוע, צבע פעם בחודש, הכל לפי הספר.
המספרה הייתה רגועה, שוחחנו בנעימות תוך שאני מטפל בשערה. היא הייתה עליזה, יש לה דייט היום, רוצה להיראות טוב. "אולי הוא האחד" אמרה לי ואני חשבתי שאם הייתי שם שקל בצד על כל פעם ששמעתי את המשפט הזה, בטח כבר הייתי גאידמק או מינימום איזה אקירוב קטן. היא סקרה את עצמה ביסודיות, ומן הראי נשקף מבטה המרוצה. "אני הולכת לקנות משהו יפה להערב", פנתה אלי בעיניים נוצצות, "נתראה בפן של סוף השבוע".
בשישי היא הגיעה כרגיל, בול בזמן. "נו, איך היה?" שאלתי אותה "היה מצוין, בדיוק כמו שחשבתי. לא רוצה להשלות את עצמי, אבל נראה לי שזה בדרך הנכונה". "מה הכוונה בדרך הנכונה?" התעניינתי, "אתה יודע, בקרוב כנראה יציע, הוא רומז לכיוון". "מה את רצינית?" שאלתי, מנסה לשווא להסתיר את נימת ההפתעה שהתלוותה לקולי, "כן, לגמרי", "למה אתה כל כך מופתע?, אני ממש זוכרת שסיפרתי לך בפעם הקודמת שהייתי פה…"
זכרתי משהו לגמרי אחר, זה לא היה דייט ראשון?, אולי פיספסתי? לא מתאים לי, זה מביך, משהו לא מסתדר לי פה. אבל הבחורה כאן מאושרת, לא צריך לחפור יותר מדי, מוטב שאשתוק. היא סיפרה על הבחור, "יוצאים לא הרבה זמן" אמרה, "אבל איך שראיתי אותו ידעתי שזה זה". "הוא בדיוק מה שחיפשתי והכי טוב ששנינו באותו הראש". "זה נשמע מצוין" אמרתי לה, וחשבתי לעצמי, עם התחלה כזאת, יש סיכוי שבסוף לא ייכנסו לסטטיסטיקה. מי כמוני ראה חתונות ופרידות, ליוויתי הרבה מאד לקוחות במסע הזה.
הימים חלפו, היא באה והלכה עד שיום אחד הופיע ביומן "סידור כלה". "מי זאת?" שאלתי את לימור. "האמת אגיד לך, התקשרה בטלפון, שכחתי לשאול את שמה, אבל היא תגיע עוד היום יותר מאוחר לסגור פרטים, אז נדע בדיוק".
אחר הצהריים היא פסעה למספרה. "קבעת משהו?" שאלתי, "לא ראיתי אותך ביומן".
היא חייכה, "תיאמתי עם לימור לתסרוקת כלה". "אהה כן. לימור אמרה לי באמת, רק תזכירי לי את שמך? "נועה", אמרה, "נכון", התנצלתי במבוכה, איך יכולתי לשכוח?". הרי זאת היא, חשבתי לעצמי, אני בטוח, מקפידה, מגיעה בזמן. היא לא סיפרה על דייט לא מזמן?…
לפני שהלכה ניגשה נועה ללימור לתאם ולסגור סופית את הפרטים. אני כבר הייתי עסוק עם הגוונים האדומים הבוהקים שגברת זיסמן החליטה לעשות בשיערה, מנסה להסביר לה שתהליך הצביעה במקרה שלה רק יהרוס לה את השיער ולהציע לה חלופה קצת יותר רגועה. "אני רוצה כמו הבחורה הזאת" אמרה גברת זיסמן והסתובבה לכיוון הדלפק בעודה מצביעה על… הייתי המום, לא, זה לא יכול להיות. "ארז תקשיב", תפסה אותי גברת זיסמן בשרוול, מנסה למשוך את תשומת ליבי, "אני רוצה כמו זאת שעומדת מצד ימין, קרוב לדלת, אצלה זה עם יותר גוונים!" ניגשתי לדלפק לראות מקרוב. שתיהן עמדו שם – שתי בנות – עם אותה תספורת ואותם גוונים וגם… גם עם אותן הפנים.
ארז ישראלי הוא מעצב שיער, ר"ג
הקלק כאן – לפרסום חינם של מודעת דרושים ביופי!
הקלק כאן – לקבלת חדשות ועדכונים חינם למייל שלך
הקלק כאן – לשאול, להעיר ולדסקס בפורום האתר