ד"ר כהן שרית, מומחית לכירורגיה פלסטית
ניתוח מתיחת פנים הוא הפתרון האופטימאלי לפיסול והצערה של הפנים. כיום קיים מגוון רחב של טכניקות כירורגיות, כאשר המכנה המשותף לכולן הוא הידוק רקמת החיבור העוטפת את שרירי הפנים, והסרה של עודפי עור. כלומר, טיפול בצניחת הרקמות ועודפי העור הקיימים עם הגיל. השוני העיקרי מתבטא במניפולציה הכירורגית המתבצעת על שכבת הסמאס, זוהי אותה שכבה תת-עורית, העוטפת את שרירי הפנים. כלומר, הסרה חלקית שלה, קיפול שכבת הסמאס, או הפרדה ותזוזה שלה אל מאחורי האוזן, וכן' בווקטור או כיוון ההרמה, האם עליון או צדי. בעידן של רפואה מותאמת אישית, ועל מנת להשיג תוצאה אסתטית, פרופורציונאלית והרמונית, חשובה התאמה בין הניתוח לבין תסמיני ההתבגרות הפרטניים של המטופל. לפני הניתוח, או לצורך תכנון ההתערבות הניתוחית, מתבצעת בדיקה פיזיקאלית, וכן עיון בתמונות המטופל בשנות ה-20-30 שלו.
בסרטון זה נסקור חמישה פרמטרים החיוניים לתכנון אופטימאלי של מתיחת הפנים. הפרמטר העיקרי הוא כיוון הצניחה. הידוק הרקמות יתבצע בווקטור או כיוון הופכי לקווי הצניחה. במטופלים עם צניחת רקמות כלפי מטה, לכיוון הלסת, היוצרת מראה מעין "בולדוג" ומלאות בצדי הסנטר, ההרמה תתבצע בווקטור עליון, כלומר לכיוון הלחי, לפסל את הלחי ולהדגיש את קו הלסת. במטופלים עם צניחת רקמות לכיוון מרכז הפנים, המתבטאת בקיפולי עור בין האף לפה, ההרמה תתבצע בווקטור נגדי, כלומר, עליון, צדי ומשופע. הפרמטר השני הנו כיוון הצניחה. כאשר הרפיון קל, ללא מעורבות צווארית, וקו הלסת הוא חד ומוגדר, בעיקר בקבוצת גיל צעירה יחסית, הפתרון הכירורגי הוא מיני מתיחת פנים, או הרמת לחיים, המתבצעת דרך חתך בקדמת הפאה, וקדמת האפרכסת בלבד. אולם, כאשר הרפיון מתקדם, קו הלסת אינו חד ומוגדר, וקיימת מעורבות ועודפי עור בצוואר, הפתרון הוא מתיחת פנים במשולב עם צוואר. החתך הניתוחי מוסווה בקדמת הפאה, קדמת האפרכסת, לתוך החלק המרכזי של האפרכסת, חובק את התנוך, מתמשך לתוך הכפל, מאחורי האפרכסת ולתוך קו שיער אחורי. במקרים שקיים צבר שומן בחלק של הצוואר, מתבצעת שאיבת שומן. במידה וקיימים מיתרים אורכיים בצוואר, מתבצע הידוק שרירי הצוואר בקו האמצע, בצורת ערסל, דרך חתך תת-סנטרי, במשולב עם הרמת והידוק שרירי הצוואר בחלק הצדי. לעתים קיימת הסתייגות של המטופלים מניתוח מתיחת פנים מלא. לאלו נאמר שפתרון החלקי לבעיית צניחה מתקדמת, תיתן מענה תת-אופטימלי, ועשויה אף להדגיש יותר את הגיל. חשוב להבין כי תהליך צניחת הרקמות מתקדם עם השנים, וקיימים יחסי גומלין בין היחידות האסתטיות השונות בפנים. לכן, על מנת להדגיש קו מתאר חד ומוגדר, חשוב להרים ולהדק את רקמת החיבור העוטפת את שרירי הפנים והצוואר, כיחידה אסתטית אחת. לעתים, עיקר הצניחה מתבטאת דווקא בצוואר, אולם, זהו מעין קצה קרחון המעיד על צניחת היחידה האסתטית, פנים וצוואר. לפיכך, פריסה אופטימאלית והידוק של הרקמות הצנוחות, תתאפשר על ידי מתיחת פנים במשולב עם צוואר, בדומה לפריסה של שולי מפה משתפלים. הפרמטר השלישי הנו רוחב הפנים. פנים רחבות מדי או צרות מדי אינן אסתטיות. כך ניתן להצר פנים רחבות, על ידי הסרה מבוקרת של שכבת הסמאס, ובמקרים של פנים צרות וגרומות, הן בשל מבנה פנים בסיסי, או בשל צניחה של רקמות עם הגיל, ניתן להרחיב את הפנים על ידי קיפול שכבת הסמאס על עצמה, בדומה לקיפול של דף בספר או מפה, על מנת להרחיב את הפנים וליצור נפח. הפרמטר הרביעי מתייחס לאורך הפנים. פנים מאורכות מתבטאות בקו לחי שטוח ומורכן, ובקו אורך גדול בין ארובת העין לחלק התחתון של הפנים. ניתן להרים את מרכז הפנים, להזריק שומן עצמוני, על מנת להדגיש את קו הלסת, לשבור את קו המתאר המאורך, וליצור מבנה דמוי לב בצורתו. הפרמטר החמישי מתייחס למרכיבי הניתוח. כידוע, תהליך ההתבגרות מערב את היחידות האסתטיות השונות. לדוגמה, אזור העיניים, אזור הגבות הצונחות עם השנים, ומתייחס לכלל הרקמות, העור, צניחת הרקמות התת-עוריות, ואובדן השומן והנפח התת-עורי. פיסול פנים מתבצע, אם כן, במשולב עם הרמת גבות, מתיחת עפעפיים, הזרקת שומן עצמוני, כמובן, בהתאם לצורך. למילוי עיניים שקועות, פיסול לחי, עיצוב שפתיים, קידום סנטר נסוג, כמובן בהתאם לצורך, על מנת להקנות מראה צעיר. במקרים של איכות עור ירודה ומראה מקומטט, ניתן לשייף את העור באמצעות לייזר לאחר ההתערבות הניתוחית, על מנת לשפר את איכות העור ומרקמו. תהליך ההחלמה הוא אינדיבידואלי, ומשתנה ממטופל למטופל, ובהתאם לסוג הניתוח. לאחר מיני מתיחת פנים, התהליך קצר, מספר ימים עד שבוע, ולאחר מתיחת פנים מלאה התהליך הוא בין שבוע וחצי עד שבועיים. חשוב לציין כי מתיחת פנים אינה מתבצעת במעשנים פעילים, בשל הסכנה לפגיעה באספקת דם, והסיכוי המוגבר להופעת סיבוכים בקבוצה זו. לכן נמליץ על הפסקת עישון שלושה שבועות לפני הניתוח, ושבועיים לאחריו. כמו בכל התערבות ניתוחית, ייתכנו סיבוכים כגון דימום, זיהום, צלקות לא אסתטיות, פגיעה עצבית, אולם אלו נדירים.
לסיכום, פיסול פנים מצטיין בראייה תלת-ממדית, ומבוסס על התאמה בין הניתוח לתסמיני ההתבגרות הפרטניים של המטופל. כלומר, בהתאמה לפרמטרים אובייקטיביים של המטופל, כיוון ומיקום הצניחה, אורך ורוחב הפנים, והתייחסות לכלל המרכיבים של התבגרות הפנים. תכנון שכזה מאפשר להקנות לפנים מראה צעיר יותר, הרמוני וטבעי.