פאות: לא מה שחשבתם

חשבתם שפאות נועדו רק לנשים חרדיות, או לתחפושות בפורים? טעיתם. אמיר זהבי, אורי גרוס, דורון הינדי, אלי בן זיקרי וקובי לייבוביץ – מסבירים למי זה טוב ולמה. כל מה שרציתם לדעת על תעשיית הפאות

אתי דרייפוס
הסבר לתמונות: למטה, בסוף הכתבה

מסתבר שפאות זה יותר מאסוציאציה על נשים חרדיות, או תחפושות לפורים.
פאות זה גם פתרון רפואי ואסתטי במקרים של בעיות שיער או מחלות שונות, זה גם אמצעי לקידום מכירות בחלונות ראווה, חלק מהותי בעולם הטלוויזיה והתיאטרון, אמצעי הסוואה, הפיאות משמשות בתעשיית הביטחון, בתעשיית האופנה, ואפילו במשחקי תפקידים אצל זוגות…
בנוסף לפאות המלאות יש גם חלקי פאות שמשמשות בהתקרחויות מקומיות ודלילויות.
בשבילנו, אנשי המקצוע, פאות זה מעין ייצור כלאיים; מצד אחד – הטובות שבהן נראות ומתפקדות בדיוק כמו שיער טבעי, וניתן אפילו לעשות בהן טיפולים כימיים, ממש כמו בימים שלמדנו והתאמנו עליהן, ומהצד השני – תספורת אחת לא מוצלחת היא מצב חסר תקנה, הרי פאה לא ממשיכה לצמוח. אז איך מטפלים בהן? למי מהלקוחות שלנו נמליץ להשתמש? ומתי?
עם מגוון שימושים כל כך רחב החלטנו לדבר עם כמה מהעוסקים בענף הפאות בארץ ולשמוע מהם על התחום המרתק הזה:
אמיר זהבי מנכ"ל רבקה זהבי פאות, אורי גרוס הבעלים של יותר שיער 2000, דורון הינדי בעל פסקינו פתרונות שיער, אלי בן זיקרי מעצב שיער ומייסד עמותת פ.ל.א – פאה לכל אשה, וקובי לייבוביץ מנהל ההדרכה של חברת קאדוס.
קהל הלקוחות של הפאות בארץ
אמיר זהבי: "מדובר בקהל מגוון ביותר. במגזר החרדי-דתי שאצלם זו דרך חיים; קהל רפואי שעובר טיפולים שגורמים לנשירת שיער; קהל אסתטי שמנסה לתת פתרונות לבעיות שגורמות לדלילות שיער; קהל אופנתי שמחפש הארכה, נפח או גיוון; קהל ביטחוני לצורכי הסוואה; גופים מסחריים שונים; כל מי שזקוק לעיצוב דמות בתיאטרון, קולנוע או טלוויזיה; ואנשים פרטיים, למטרות שעשוע".
פאה או תוספת?
אנחנו מדברים על פאות. אבל אורי גרוס, מי שעוסק בתחום כבר שנים ארוכות, אומר ש"המושג פאות, בגלל הרמה המצוינת של הביצוע, נעלם. לשמחתי הרבה, הגעתי היום, עם צוות מומחים מחו"ל, לרמה כזו גבוהה של איכות המוצר שאותו אני משווק, מוצר שנקרא פעם פאה והיום מוגדר כתוספת שיער (אפילו אם הוא מכסה את הראש כולו). אני מכין פאות שלמות לגברים ועד לתוספות קטנות להסתרת צלקות; גבות זקנים ושפמים. ההישג הוא שאין אפשרות להבחין בשילוב ה'שיער החדש' גרמה לכך שאין יותר שאלות ורכילות, כי פשוט אי אפשר לזהות למי יש תוספת שיער. הטכניקה המיוחדת של חיבור השיער לבסיס שדומה מאוד לעור הטבעי היא שיוצרת את המרקם האחיד. הטכנולוגיה גם מאפשרת סירוק חפיפה ושחייה על בסיס יום יומי".
פאות בתעשיית הבטחון
"ישנם מספר גופים השייכים לתעשיית הביטחון אשר עושים שימוש נרחב בפאות, שפמים וזקנים", ממשיך זהבי. "כבר בתחילת פעילותם של יחידות המסתערבים נתבקשנו להכין פאות זקנים ושפמים על מנת להסוות את הלוחמים. בהמשך הדרכנו חיילות מהיחידות השונות על מנת שיוכלו לתת מענה מיידי בהתאמת פאות ביחידות.
גם יחידות מיוחדות של המשטרה נעזרות בפאות וזקנים על מנת להסוות את הלוחמים והבלשים. במקרה אחד התאמנו פאה ושפם למפקד יחידה אשר היה מוכר והיה חשש כי הימצאו בשטח יחשוף את פעילות הכוחות.
הצורך בהסוואה קיים לא רק בתחומי ישראל ולפעמים עלינו להתאים פאות זקנים ושפמים על מנת לקבל מראה 'אירופאי', 'דרום אמריקאי' או אחר.
ביצוע ההסוואה דורש ידע באפיון דמות: גיל, עיסוק, מעמד חברתי, מידת החשיפה, שיוך גיאוגרפי, סוג השימוש בפריטים המסווים – אקטיבי/פסיבי ועוד.
ישנם שימושים רבים ונוספים, וגופים שונים, הקשורים לתעשיית הביטחון, אבל אנחנו מנועים מלפרט ולהרחיב בנושא."

פאות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה
"נכון להיום", זהבי מפרט, "אנחנו מספקים את הפאות ותוספות השיער לרוב מוחלט של תכניות הטלוויזיה השונות. את ההתמחות שלנו התחלנו עוד בימי 'החמישייה הקאמרית', ו'החרצופים'. אנחנו עובדים עם 'ארץ נהדרת', 'שבוע סוף', 'האי', 'דאוס', טלנובלות, הצגות החנוכה והפסטיגל, צוותי בידור בבתי מלון, פרסומות (אסי כהן לבנק דיסקונט) ערוץ 24, ליאור שליין, ערוץ הספורט, יצפאן, וקצרה היריעה מלהזכיר את כולם".
בעבודתי בסרט "קוני למל" היו המון משתתפים ושחקנים מ"השורה הראשונה" וכן עשרות ניצבים שמלאו עיירה שלמה", מספר גרוס. "בעבודה שכזו רצוי מאוד שלמאפר יהיה ידע גם בהכנת זקנים ושפמים ופאות מיוחדות.
הדבר היה נכון בייחוד בתקופה שמעצבי הפיאות היו אנשי תיאטרון, שם הפאות היו עשויות מחומרים שונים מאשר בסרטים. הסיבה הפשוטה היא, שהמרחק בין הבמה והצופים מאפשר להכין פאות פחות מדויקות בעיקר באזור המצח והפאות. לעומת זאת בסרטים המצלמה מזהה דקויות והיה צורך להכין פאות מיוחדות".
איך מגיעים לעסוק בתחום
גרוס, מי שעובד בתחום למעלה משלושים שנה משתף בסיפור השתלבותו במקצוע הפאנות: "את הקריירה האומנותית שלי, התחלתי בתיאטרון הקאמרי, כשהכנתי מ'עיסת נייר' מסכות להצגת הפנטומימה של שייקה אופיר. נשארתי לעבוד בתיאטרון במחלקת התפאורה, צביעה ואביזרים וכן בסבלות כעובד במה. מכיוון שלמדתי ציור ופיסול, נמשכתי אוטומטית לחדרי האיפור, מתבונן כיצד מתאפרים השחקנים והתפעלתי מאוד לראות את השינוי בעזרת הפיאות, הזקנים והשפמים. כששאלתי את המאפרת הראשית האם אוכל ללמוד את המקצוע היא ענתה שאת המקצוע הזה לומדים בחו"ל.
נסעתי לניו יורק ושם בחרתי בכמה כמה אופציות לימודים: תפאורה, הכנת פאות ואיפור. בברודוויי פגשתי אדם נהדר, את צייר התפאורות צבי גרא, שעבד אז באולפן MGM. דרכו הגעתי למקום מספר אחד בארה"ב להכנת פאות לתיאטרון וטלוויזיה. (מאוחר יותר בארץ, נפגשנו על הסט של הסרט 'קוני למל' שם הוא היה הצייר והמנהל האומנותי).
למדתי את כל מה שקשור להכנת פאות, מתפירת ה"בסיסים" מרשתות, הכנת השיער ורקמתו במחט מיוחדת. כמו כן למדתי תספורות ועיצוב הפאות. במקביל לעבודתי בבית המלאכה לפאות, למדתי בערב איפור מקצועי לקולנוע וטלוויזיה אצל המאפר הראשי של ערוץ ה-NBC בניו יורק. הלימודים כללו גם יציקות פלסטיות על הפנים והכנת כל מיני אפקטים מרשימים של שינוי גיל ועיצוב דמויות לפי צילומים ודמויות קלאסיות מהסיפרות. עם כל הידע הזה, הכנת פאות (ואחת גם לעצמי), והאיפור, חזרתי לארץ.
בינתיים התחילו בהכנות לקראת שידורי טלוויזיה בישראל. בשלב הראשון שידורים נסיוניים, כמובן בשחור לבן, ולאחר מכן שידורים לטלוויזיה הלימודית. היה לי הכבוד להיות המאפר הראשון של הטלוויזיה הישראלית. במקביל התחילה תעשיית הסרטים לקבל תנופה וכן פרודוקציות משותפות של משקיעים ומפיקים ישראלים וזרים. מכיוון שהייתי המאפר הישראלי היחיד שהיו מוכנים להעסיק בהפקות האלה, עברתי ממש מסרט לסרט. לתיאטרון הקאמרי לא חזרתי, אך הכנתי פאות עבור תיאטרון חיפה שהיה בשיאו עם הבמאי יוסף מילוא. הבנתי שלא אוכל להספיק לקפוץ לכל מקום ולספק את הדרישות בענף הקולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ופתחתי קורסים לאיפור מקצועי".
ואיך הפכת את הפאנות לקריירה גם מחוץ לתחום האמנות?
"באחד הימים נתבקשתי להכין פאה, למכונאי של אניה, שקבל כוויה רצינית בראש. כשראיתי כמה שהפאה עזרה לו בהופעה ובהרגשה, הבנתי שזה התחום שעלי להכנס אליו ולא להסתפק רק בעבודה עם אמנים.
כך פתחתי את המכון הראשון שלי בפסג' דיזנגוף, שהיה כמו בוטיק. ממנו יצאו עבודות מקסימות. תחילה נעזרתי בעובדות ובית מלאכה שהכין פאות בבני ברק. הם עבדו לפי המסגרת שלהם והיית צריך להעביר אותם לרמה וסוג עבודה אחרים, שיתאימו לי במיוחד להכנת פאות לגברים, כשהנושא הזה כלל לא היה קיים בארץ. הפאות לגברים הפכו ללהיט לא יאומן כשהפרסומאי שלי הפיץ את הסיסמה: "אין מנוס? אז אורי גרוס!", בצורה אגרסיבית שלא הייתה כמוה. סרט פרסום שלי הוקרן ברוב בתי הקולנוע בשעת הפרסומות. אז עוד לא הייתה עדיין פרסומת בטלוויזיה. את הססמה הזו כמו גםAT a loss? URI GROSS' משננים עד היום"".
פאניות במגזר החרדי
קובי לייבוביץ': "אני מעביר גם השתלמויות למעצבי שיער וסדנאות לפאניות, מכיוון שלעבוד עם פאה משיער טבעי זה כמו לעבוד עם שיער טבעי. ניתן לעשות טיפולים כימיים, צביעה, החלקה, סלסול, ועוד. כמובן שבכל הנוגע בגזירה, זה מוגבל כי לא מדובר בשיער צומח.
לגבי המגזר החרדי, אנחנו כחברה נענינו לפנייה של הפאניות החרדיות אלינו כשהפלוס הגדול שלנו הוא שיידיש היא שפת האם שלי כך שרוב הלימוד נעשה ביידיש וגם באנגלית. באופן טבעי, יש גם מגבלות וצרכים של נשות מקצוע חרדיות שאנחנו מקפידים עליהם."
לייבוביץ' מציין לטובה את ההקשבה שלהן, ההתעניינות, הרצון הגדול לדעת על מהם הצבעים האופנתיים, מהם הקווים הטרנדיים,"יש רעב גדול לנושא בעיקר מפני שהקהל הזה אינו חשוף לטלוויזיה ולאמצעי המדיה בכלל ויש להן צורך ופתיחות לקבל את הידע והחומר ולהתעדכן. בתקופת הלימודים שלהן הן לומדות איך לבנות פאה ואיך לתקן אבל כל הנושא האופנתי והעיצובי דורש גם הוא השתלמויות. הן גם לא מגיעות לתצוגות שלנו, ולכן עושים להן פורומים סגורים, כשהדלת צריכה להישאר סגורה, אסור כמובן לגעת באף אחת או להדגים עליה".
פאות ועולם האופנה
בשנים האחרונות חוזרות הפאות לככב גם בעולם האופנה. מהם השימושים שעושים בהן?
זהבי מסביר: "כאשר רוצים להבליט או ליצור מראה ייחודי שאינו אפשרי לעשות אותו בעזרת שיער הדוגמנית, כאשר רוצים להציג תסרוקת או גזירה של שיער נתקלים לא מעט ספרים בבעיה שבה הדוגמנית לא רוצה לגזור או לצבוע את שיערה, במיוחד לא בעיצובים אוונגארדים. כאשר לוקחים פאה ניתן לתת דרור לפנטזיות ולדמיון וליצור את המראה המבוקש. החיבור בין הדוגמנית המקצועית לבין הפאה המעוצבת מאפשרת את יצירת הלוק המושלם, למשל בתצוגות אופנה ובקטלוגים.
כאשר רוצים ליצור מראה אחיד של מספר דוגמניות – שימוש בפאות זהות מאפשר ליצור מראה אחיד של מספר דוגמניות ובכך להעצים את הויז'ואל.
בעולם נעשה שימוש די נפוץ בפאות אופנתיות על בסיס יום יומי. כאשר אישה רוצה להתאים את שיערה לאירוע ספציפי, או כאשר השיער שלה לא מסתדר בבוקר היא משתמשת בפאה עם הצבע והמראה האהוב עליה.
גם בישראל התחילה המגמה של שימוש בפאות על בסיס יום יומי. לאחרונה הגיעה הסטייליסטית ליאת אשורי בפאה שחורה קצרה איתה לתצוגת אופנה.
שחקניות ודוגמניות כמו איימי ויינהאוז, ביונסה, ראקל וולש, דולי פארטון, כריסטינה אג'לירה, ועוד רבות – מחליפות ומשנות צורה ומראה לפי מצב הרוח ולפי האירוע בו הן משתתפות.
שערי מגזינים מובילים והפקות אופנה רבות עושים שימוש בפאות על מנת לשנות או להבליט דמות של ידוען. מיכל ינאי בשחור, ריטה בקארה, מירי בוהדנה בפלטין תקופתי של שנות ה-60, הן דוגמאות לכך.
צלמי האופנה המובילים בארץ עושים שימוש נרחב בפאות על מנת להשיג את המראה הנדרש. גם מעצבי שיער מובילים וחברות מוצרי שיער בארץ עושים שימוש בפאות בקטלוגים ובהפקות השונות. לעיתים רבות אנחנו יושבים עם מעצבי שיער על קונספט ליום צילום או להפקה על מנת להגיע למראות שונים. אנחנו מחפשים את האיזון בין המראה המסחרי לבין המראה האופנתי. השימוש בפאות מאפשר למעצב השיער להציג קשת של מראות אותם הוא יכול לפרסם ולהפיץ על מנת להגדיל את החשיפה והמכירות שלו.
ביום צילום של הפקת שיער ניתן להספיק מספר מועט של 'לוקים' היות ועל כל דוגמנית צריך לעבוד ולהכין את המראה תוך כדי יום הצילום. כאשר מכינים פאות מראש ליום צילום ניתן לצלם 12-14 מראות שונים אשר יהוו חומר פרסומי ליחסי ציבור, מודעות בעיתונים, וקטלוגים.
השימוש בפאות נעשה גם בתצוגות אופנה של בגדי, תכשיטים ונעליים. כאשר רוצים להבליט את הבגד או הנעל על במה או ביום צילום יוצרים מראה אחיד של דוגמניות שונות במראה זהה כאשר משנים רק את הפריט אותו רוצים להבליט.
ישנו כלל חזק מאד הקשור לשינוי תדמית – ניתן לשנות לדוגמנית את הבגד והאיפור והיא עדיין תישאר אותה דוגמנית. כאשר משנים לה את השיער על ידי פאה יוצרים שינוי מוחלט ולמעשה יוצרים דמות חדשה לחלוטין".
תהליך של התמקצעות
גרוס: "עם הזמן התקדמנו עם מבנה הבסיסים של הפאות. סוגי הרשתות, שמהן מכינים את הבסיסים ועליהן רוקמים את השיער, שונו. העבודה נעשתה יותר ויותר מדויקת. השיער היה מגיע מכמה מקורות, הטוב ביותר היה השיער האיטלקי. אני דווקא אהבתי את הספרדי בגלל הברק הטבעי שלו והאיכות המצוינת לקבלת התסרוקת. גם מטורקיה הגיע שיער וכן מרוסיה והסביבה.
עם הזמן התפתחה תעשיית השיער הסינטטי, שהפך את כל התעשייה על פניה. גם רקמת היד שנמשכת זמן רב יחסית, קבלה מפנה, כשהתחילו לתפור במכונות את הפיאות שורות, שורות "טרסים". ניתנת אפשרות לערבב את השיער הטבעי עם הסינטטי, שהשתכלל מאוד ודומה לשיער הטבעי. כשמשתמשים בגוונים אפורים, ברוב המקרים משתמשים בשיער לבן סינטטי. היתרון, שהוא לא תופס צבע, מה שטוב כאשר יש לרענן את הפאה על ידי צביעתה, דבר הדרוש אחרי כמה חודשים בארץ שהשמש בה חזקה."
ומה קורה כיום בתחום המקצועי? יש עוד מה לחדש?
גרוס: "זה כ-20 שנה אני קשור לקבוצת בעלי מכונים, ברחבי העולם, כשהמטרה והמשימה היא להיפגש לפחות פעם בשנה, כשבכל פעם בארץ אחרת, לכנס מקצועי להעברת מידע אחד לשני. ה"חוקה" הייתה שמכל מדינה יכול להיות רק נציג אחד ולא משנה אם זאת ארה"ב הגדולה או ישראל הקטנה. תמיד רק חבר אחד וזאת על מנת להחליף מידע ורעיונות מקצועיים מבלי לחשוש שייגרם נזק ע"י מתחרה, או 'גניבת רעיונות'.
שמחתי מאוד לפגוש אנשים שכמוני אוהבים את המקצוע וחושבים באופן חיובי על כל פיתוח או הצעת שכלול שהעברנו במפגשים שלנו. כמו כן, המפעלים איתם אני קשור משתפים איתי פעולה בתכנון ובביצוע של רעיונות לקידום הענף".
פאה לכל אישה – גם לנשים חולות
אבל פאות כאמור זה לא רק אופנה ופרסום, לפעמים פאות הן הצלת נפשות של ממש.
אלי בן זיקרי, מעצב שיער שחלה בעצמו במחלה קשה, ייסד את עמותת "פ.ל.א – פאה לכל אשה". במסגרת הפרוייקט המבורך המספק פיאות לנשים חולות ששערן נשר בעקבות טיפולים, נפתחו שתי מספרות, אחת בבית חולים בלינסון ואחת בבית חולים קפלן.
אלי, באיזה שלב של המחלה מגיעות אליך הנשים?
"השיער נושר אחרי הטיפול הראשון, כשההפרש בין הטיפולים הוא בין שבועיים לשלושה. בזמן הזה הצוות הטיפולי מפנה את האשה אליי. אני מתרשם מן המצב, מכין לה פיאה, עושה לה קרחת ומלווה אותה לאורך כל התהליך הקשה.
למעשה האוזן הקשבת – זהו הדבר החשוב ביותר. מדובר בתהליך מאוד טראומטי לאשה. נשירת השיער היא מסיבית והיא כוללת גם את שיער הגבות והריסים. הרגע שבו עושים את הקרחת הוא רגע טעון ביותר והנוכחות שלי שם איתן מחזקת ומרגיעה קצת את החרדה הגדולה.
צריך להבין שאנחנו מלווים נשים ברגעיהן הקשים ביותר של חייהן, יש הרבה מצוקה, בכי, יש מקרים קשים, ואנחנו שם בין היתר בשביל להעניק מעט הקלה, אמנם דרך הטיפוח החיצוני, שחשוב לכל אשה, גם חולה, אבל עצם הטיפול, הטיפוח, היד, החיוך, המילים המרגיעות, הידיעה שיש מישהו איתן בדרך שמקשיב ומבין ללבן, זה המון בשבילן, והמון למי שנותן.
גם כשהנשים מבריאות ומפסיקות את הטיפולים והשיער צומח מחדש, אני ממשיך ללוות ומטפל להן בשיער החדש".
באילו פאות משתמשים?
"אנחנו מקבלים פאות מתרומות, משתמשים במה שיש ומתאימים את העיצוב לאשה. אנחנו מקבלים גם תרומות של כסף וגם תרומות של כוח אדם".
ויש היענות?
"הנכונות מאוד גדולה. רק לאחרונה שתי תיירות נוצריות מהולנד קראו על הפרוייקט ב'ג'רוסלם פוסט' ובאו לתרום שיער. אבל מנסיוני מעצבי השיער הם אנשים רגישים ורגשניים מאוד, וקשה להם לעבוד עם אנשים חולים. הגיעו מעצבים וניסו לעזור אבל היה להם קשה להישאר ולכן הם מעדיפים לתרום כסף.
בנוסף, אנחנו גם עושים חיסונים למי שעובד בבית החולים, גם להגנה מפני מחלות וגם להגנת החולים עצמם שבתהליך הטיפול מערכת החיסון הטבעית שלהן מדוכאת והן חשופות לזיהומים בקלות ממש, ויש מעצבי שיער שזה מרתיע אותם גם".
במה יכולים לעזור ולתרום מעצבי השיער?
"בזמן האחרון היה טרנד כזה של תרומת שיער, שכמובן מתקבלות בברכה, אם כי צריך שיער ממש ארוך בשביל שהתרומה תהיה אפקטיבית לשימוש כפאה.
בתחום הזה מעצבי שיער דווקא כן יכולים לעזור, בכך שהם יסכימו לקבל תורמות שיער, לספר אותן אצלם בסלון ולעבוד איתנו בשיתוף פעולה, מכיוון שזהו הליך שלוקח זמן ומצריך עוד ידיים עובדות. נשמח לקבל היענות מקולגות בעניין הזה".
משיער לפאה
אחד התורמים לעמותת "פאה לכל אשה" הוא דורון הינדי, שמתמחה בפתרונות שיער, והוא מתאר את הדרך שעובר שיער עד שהוא הופך לפאה.
דורון הינדי: "אוספים שיער מתרומות של בחורות, במיוחד במדינות העולם השלישי. השיער הבהיר הוא המבוקש ביותר ולכן הוא גם היקר יותר. בכפר באוקריאנה מאה דולר שמקבלים לקוקו הוא שווה ערך לחודש של עבודה מבחינת רמת השכר שם. ילדות בנות תשע שהשיער שלהן צמח מאז הולדתן מגיעות עם המשפחה כדי לגזור את הקוקו, כחלק מעזרה בפרנסת המשפחה שעבורה כאמור מדובר בהרבה מאוד כסף. בשביל לבנות פאה צריך שיער מארבע קוקיות שיער מינימום, כלומר מארבע נשים שונות.
בונים 'סקין' כמו קרקפת אדם על פי מידה ושבלונה שמחקה את המבנה הטבעי ונצמדת כמו כפפה, שזה משהו שלוקח כחודש ימים, ואחר כך השזירה נעשית שערה שערה".
פאה משיער ארופאי תעלה בין 4,000 ל-12,000 שקלים.
יש בניות שנראות כמו פאות אבל מודבקות, ומה שמיוחד בזה שאין להן את הגובה מלפנים כך שהנפילה היא טבעית. בנייה שכזו לוקח כשלושה חודשים לייצר.
מדובר במוצר יקר. לכמה זמן זה מחזיק?
"השיער הארופאי לא מתקלקל. מה שנפגע זו הבטנה והרשת שקשה לחדש, אז בונים מחדש. בעיקרון פאה מחזיקה כארבע שנים, ויותר, תלוי בתחזוקה".
ומה קורה עם פאות לנשים חולות שצריכות אותן בדחיפות?
"אצלנו הן מקבלות עדיפות. תוך יומיים מכינים להן פאה כשכל העבודה האחרת נעצרת. במקרה כזה זה עולה בין 3,000 ל-6,000 שקלים. צריך לזכור שכשמדברים על נשים חולות לא מדובר רק במחלות קשות, אלא גם בהרבה מחלות עור שקשורות בלחץ נפשי ודכאונות, כי השיער הוא הדבר הראשון שנפגע במצבים של טראומות לגוף ולנפש".
גם דורון כמו אלי מדברים על כך שמעצב שיער שמתעסק בתחום הפאות הוא בראש ובראשונה פסיכולוג שמלווה את הלקוחה ברגעיה האינטימיים והקשים, וגם דורון מסכים שיש מעצבים שלא מסוגלים לכך.
ואיך יחד עם זה יכול מעצב שיער להשתלב בתחום?
"בעיקר בהפניית לקוחה עם הדלדלות והתקרחות למכונים מתמחים, ובעזרה בתחזוקה שוטפת ללקוחה".
יש לך עצה למי שרוצה להתמחות בתחום?
"לאלה שרוצים להצטרף לענף היפה של תוספות שיער", אומר גרוס, "אני מציע, בראש וראשונה לקחת בחשבון את הרגישות הגדולה בהתעסקות בנושא הזה.
לצערי, הרבה שנים הייתה התיחסות של בדיחות דעת לגבי אלה שזקוקים לפאות כתחליף לשיער וזו הסיבה שאנשים בעלי תוספות שיער, לא מעונינים להיחשף ולדון בענין בפומבי.
כולנו יודעים שכל אמן או אישיות ציבורית, מופיע בטלוויזיה או על במות, מיד עוברת ביקורת על כיצד התסרוקת מונחת על הראש."
אנשי המקצוע שרוצים להשתלב צריכים לזכור שלא מדובר רק בהתמחות, צריך גם תנאים פיזיים, כמו הוספת חדר אינטימי בתוך המכון, מכיוון שנשים לא רוצות להיחשף עם הבעיות שלהן לעיני כל, צריך כמובן המון רגישות.
אם מתרכזים בעניין התחזוקה, צריך לדעת איך לחפוף את הפאה, עושים את זה בעיקרון על מבנה דמוי ראש כדי לא להרוס את הצורה, ומאוד בעדינות, בחומרים כמו בחפיפת שיער טבעי.
אצל דורון פגשתי את שרה, לקוחה ותיקה שעושה שזירה חלקית באזור שבו השיער אינו צומח יותר עקב מחלה. הלקוחה הוותיקה הסכימה לשתף בתחושותיה:
"אני מברכת על הפתרון של שזירה חלקית, ולמרות שזו הוצאה מבחינה כלכלית, זה משתווה בעיני להליכה למספרה פעמיים בחודש. בכל הסיפור של המחלה מה שהכי הפריע לי זה אובדן השיער, אבל בעקבות העובדה שיש פתרונות אני יכולה לשדר עסקים כרגיל, אני עושה ספורט, שוחה".
ענף דינאמי
תחום הפאות בארץ הוא מהמפותחים בעולם, בעיקר בגלל ההתמחות בקהל הדתי לאורך השנים, אבל מסתבר שפאות הן הרבה יותר ממה שחשבנו, זה גם שואו ביזנס וגם סעד נפשי, זה גם עסק שמגלגל הרבה כסף, וגם גמילות חסדים, זה שיער זול ומזוייף ושיער אמיתי ויקר, זה מגיע מנערות שאין להן ברירה ומנערות שרוצות לתרום מרצונן, זה רק שיער, אבל בעצם זה הרבה הרבה יותר מזה.
תמונות לפי סדר הופעתן (מלמעלה למטה):
מימין: לפני: שיער דליל. אחרי: עם פאה של 'פסקינו'
מחלקת הייצור של 'רבקה זהבי' בסין. צילום: אמיר זהבי
עיצוב שיער: יגאל גוט ושמואל מיכלסון לפאה של 'רבקה זהבי'
גילה אלמגור לקראת הסרט "שלוש אמהות". צילום: אמיר זהבי
מימין: אלי בן זיקרי, גילת אנקורי וד"ר יהב באירוע ההשקה של עמותת 'פ.ל.א'

הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל

דואר אלקטרוני

שם

אולי יעניין אותך גם

תסרוקת לסילבסטר במו ידייך, בקלי קלות מסיכה לשיער צבוע טרנד צבעי שיער: שחור ממעמקים