יניב שושן, ז'קלין ליכטנשטיין, עמוס זרד, רועי סיץ', מואיש חן אביגדור ליכנטשטיין, שמואל מיכלסון ויגאל סיץ' היו בתערוכה ומדווחים ביומן מסע
מיוחד ליופי!
בתמונה: אביגדור ליכטנשטיין, אלונה חן, ז'קלין ליכנטשטיין ומואיש חן
תערוכה קטנה ומציגים בה מעט אפיינו את תערוכת Salon International (סלון אינטרנשיונל) האחרונה, התערוכה המסורתית של אופנת השיער, שנערכת בלונדון בכל חודש אוקטובר. אנשי הענף הישראליים שביקרו בה מדווחים על השפעת המצב הכלכלי על השוק, אבל מדווחים, כל אחד עפ"י ראייתו האישית מה היה יפה, מעניין, מסקרן ומלהיב.
הופעות מרשימות לפטריק קמרון
יניב שושן
התערוכה השנה הייתה מאוד מאכזבת משום שרוב המציגים שהיו בשנים האחרונות לא היו בה הפעם והיא היתה קטנה באופן משמעותי מהשנים האחרונות. מבחינת ציוד לא היתה אף חברה מלבד 'BaByliss PRO' ו'מטסוזאקי'. מה שכן היה מוצלח היו ההופעות של פטריק קמרון, ספר הבית של חברת 'בייביליס פרו' העולמית שנתן שואו וקורסים לתסרוקות ברמה עולמית כמו שרק הוא יודע. מבחינת חברות מוצרי השיער אפשר לציין את 'TIGI' שהפכו אוטובוס לונדוני טיפוסי למספרה ניידת.
בייביליס פרו הציגו חידושים בנושא מחליקים חדשניים בטכנולוגיית נאנו טיטניום המגיעים ל- 230 מעלות עם עיצוב דק המאפשר למעצב השיער להגיע לתוצאות מושלמות, כמו כן מחליקים שהם גם מסלסלים. קמרון הציג מסלסלים מיוחדים בצורת "קונוס" ובצורת "דאבל" המתבססים על טכנולוגיית של שני מקלונים דקים המאפשרים להגיע לעיצובי שיער חדשים ומעניינים.
המון מעצבות שיער על הבמות המרכזיות
עמוס זרד
התערוכה השנה התאפיינה בעיקר במגוון הצבעים הרחב שהשתלב עם התספורת, ע"י חשיבה רבה ומתוחכמת של צביעת השיער לפני התספורת אשר בסופו של דבר מעניקה לתספורת מוטיבים של הצללות שבעזרתם יכולה הלקוחה, ע"י סירוק שונה להיראות אחרת בכל פעם
הטרנד של 2010 הוא בהשראת שנות השישים כמו: הקודקוד הנפוח אותו נראה גם בתספורות הקצרות וגם הארוכות. בתספורות הקצרות נראה בעיקר פוני ארוך אשר מגיע עד עצם הלחי, ובשיער הארוך הפוני הוא קצר (לא קצר מדי) עד הגבות. הכיוון הבולט הוא דירוג מתוחכם אשר יוצר נפח ומראה קליל. הקו הוא כאמור של שנות ה- 60 אבל כל חברה נותנת את הפרשנות שלה, וניתן היה לראות בסמינרים את הפרשנויות: הקווים של 'וידאל ששון' ישרים וברורים והקווים של 'טוני וגיא' פחות קלאסיים יותר רכים ופחות גיאומטריים.
אחד הדברים שבלטו במיוחד בתערוכה השנה לעומת שנים קודמות הוא הופעתן של המון ספריות אשר הופיעו על הבמות המרכזיות ונתנו לתספורות מגע סקסי, מתוחכם ועדין יותר. אפשר היה לראות ספריות מלונדון או יפן שמובילות היום את האופנה והכניסה שלהם לתחום מייצרת עבודות יותר עדינות, רכות וקלאסיות. עבודות יותר פרקטיות וחושניות. השנה נוספו לתערוכה תחומים שונים שלא היו בעבר כמו המסת צלוליט, איפור קבוע ובוטוקס.
החברה שלדעתי בלטה במיוחד בתערוכה היא חברת 'שוורצקופף' אשר גם נתנה חסות לתערוכה כולה. המעצבים שבלטו במיוחד היו הצוות של 'TONI&GUY' והצוות של 'Vidal Sassoon' שרובו היה מורכב מנשים.
אני ממליץ להגיע בכל שנה לתערוכה המרהיבה בלונדון שם פוגשים המון מעצבי שיער מכל העולם שבולטים בלבושם המיוחד והלא שגרתי כמו גם בתספורות ובצבעים הנועזים. ביקור בתערוכה מאפשר לקבל השראה לטרנד הבא.
פטריק קמרון מחזיר את הרשתות
מואיש חן
בתערוכה השנה היתה אווירה טובה של הווי של מעצבי שיער, אך ללא חידושים מיוחדים. היו הרבה ספרים מכל העולם שרובם גם מכירים אחד את השני מתערוכות קודמות. האווירה היתה של מפגש ספרים מכל העולם וזה תמיד מרגש ונעים. היו הרבה תסרוקות של שנות השמונים וגם הרבה גילוחי שיער בעיצובים שונים וצבעים נועזים שלדעתי מתאימים בעיקר ל'שואו'.
מי שהפתיע היה מעצב השיער פטריק קמרון שחידש בטכניקות מיוחדות לתסרוקות ערב ותסרוקות כלה. הוא היה היחיד שכל שנה בא עם טכניקות חדשות. הוא היחיד שממש עמדנו מול הבמה שלו וממש התרשמנו מהעבודה. הוא היה הכי מסקרן ומשך אליו קהל גדול מאוד. המיוחד בעבודה שלו היא שאלו תסרוקות שמתאימות ללקוחה לארוע. הוא הדגים דברים שהולכים איתם, כי יש הרבה מאוד עבודות שראינו שהן מאוד מאוד יפות אבל התסרוקת או הצבע לא רלבנטי לנו ליום יום. אני פחות מתחבר לזה. הוא השתמש בספוג לתת ווליום לתסרוקת והדגים את השימוש גם בעזרת רולים. הוא גם החזיר לי את העבודה עם הרשתות. הוא הדגים תסרוקות עם רשתות קטנות של פאות. הוא ניפח את השיער עם קוקו ושם את הרשת. זה בעצם טכניקות קטנות וכאילו 'כלום', אבל הרעיון כשרואים אותו אתה אומר לעצמך: 'איך לא חשבתי על זה'? העבודה מאוד נקייה. הוא הפייבוריט שלי. ובאמת, מאז שחזרתי כבר אימצתי את שיטות הספוג שלו שיוצרות ווליום בתוך התסרוקות. אני מכיר את העבודה עם הספוגים ובעבר זה לא כל כך עניין אותי אבל אחרי שראיתי את הקלילות והטכניקות שבהן הוא עובד החלטתי לנסות. מאז שחזרתי לפני עשרה ימים כבר כלה סגרה איתי אחרי ניסיון.
בביתנים נמכרו מוצרים שמתאימים לתסרוקות כמו פרחים לתסרוקות, סיכות וכתרים עם נוצות. אמנם לא דברים גדולים אבל דברים מאוד יפים שעושים את כל ההבדל לכלה או לצילומים.
הבמות היו מרהיבות עם הדוגמניות היפות והמעצב שהסביר את תהליכי העבודה. אפשר היה לראות שמאוד השקיעו בעבודה על הבמות גם בדוגמנים גם באביזרים.
שנות השמונים חוזרות
ז'קלין ליכטנשטיין
הנסיעה היתה כיף כי אני מאוד אוהבת את לונדון ואני אוהבת להתרענן לראות, אבל הרבה שינויים לא היו. ראינו הרבה תספורות כאסח. הרבה מאוד קצר. יש ממש חזרה למראות של שנות ה-80 שהיא בעיני האופנה הכי יפה. הרגשתי שהם לא חדשו לי כי את הכל עברתי אבל מאוד נהנתי לראות את הכל.
ההבדל בין שנות ה-80 למראות העכשוויים של שנות ה-80 הוא שזה ממש אותו דבר אבל היום המראה יותר מושקע בחיתוכים, בצבעים. יותר מדוייק. פעם היו יותר מעדנים את התספורות והפעם ראינו ממש כיסוחים וגילוחים עם מכונות. פעם היה פחות מגולח. זה בעצם מחזיר אותי לעשות שוב את כל מה שכבר שעשיתי.
היום גם הרבה קארה אבל הם יותר מגלחים מבפנים ומשאירים את הקארה בחוץ.
ראינו גם את המסולסל כמו ליפה אבל פה בארץ זה לא יתפוס. כבר 3-4 שנים שמנסים להחזיר את הפרמננט וזה מאוד קשה כי העולם רוצה קל וחפיף ולא פרמננטים.
השנה בסך הכל התערוכה היתה קצת יותר חלשה מכל השנים. אולי המיתון גרם לכך שלא היו במות של מעצבי שיער כמו שאנחנו שמכירים והיו במות די קטנות. יחד עם זאת, מה שראינו כן היה מספיק והיה גם מאוד נחמד שוב, כמו כל שנה, לפגוש את הקולגות לשבת ולצחוק ביחד.
גם הדברים הקטנים הם חידוש ורענון
אביגדור ליכטנשטיין
המצב הכלכלי משפיע על המצב, ולכן היו הפעם קצת פחות במות גדולות, החברות הגדולות צמצמו את ההופעה שלהן. היתה חסרה לי קצת הצבעוניות של הספרים המקומיים. בדרך כלל ביום ראשון באנגליה הם באים בהמוניהם ורואים עליהם את האופנה יותר מאשר על הבמות. השנה פחות הגיעו, וגם זו השלכה של המצב הכלכלי. לנו מעצבי השיער תערוכה כזו נותנת המון השראה. זה מוציא קצת מהשגרה. אנחנו אמנם הולכים לעבודה בימים האלו, אבל זה בכל זאת אחרת.
ראיתי שם רעיונות מעניינים, גם קטנים, שמשנים את העבודה, כמו למשל מתקן עם וואקום של עמדת מגהץ לשיער. הוא נתפס על עמדת העבודה במקום להניח אותו על איזו עגלה מרושלת. זה הרבה יותר יפה ונוח ונעים לעין. יש מן מסרק שמגיע עם מתקן וזה נראה כמו מספריים עם קליפס שתופס את השיער. חלוקים מעניינים. זה דברים שאנחנו יכולים להביא איתנו למספרה וללקוחות וזה יוצר שינוי.
מבחינת המראות די חוזרים לשנות השמונים ולתסרוקות די קצרות שאני באופן אישי מאוד אוהב. ספר יכול לבוא לידי ביטוי יותר עם תספרות קצרות כי יש אפשרות לעשרות גזרות. עם שיער ארוך אפשר עם או בלי פוני. תספורות קצרות יותר מעניינות אותי. הבעיה תהיה לבוא ולהכניס את החידושים לקהל. קשה להכניס לקהל שלנו שהוא יותר שמרן חידושים. באירופה הרבה פעמים משתנה האופנה ואנחנו רק מתחילים איתה. מבחינת צבעים אין קו מנחה. זה לא כמו שבשנה שעברה היה שוקולד ותספורות של קארה. עכשיו יש יותר צבעים שונים. צובעים לכל אחת מה שמתאים לה. זה חלק מהעבודה שלנו לשנות את הצבע ללקוחה, היא כבר מכירה אותנו ויש לנו את הבטחון לשנות אותה. אנחנו יכולים להבטיח לה עם אחריות שזה יהיה לה יפה והיא מסכימה.
מבחינת תסרוקות היה פטריק קמרון שממש עושה פטנטים. הוא כמו יין טוב שמשתבח משנה לשנה ורק עושה יותר טוב ומהיר יותר. היתה במה שהופיעו בה הרבה ספרים אלמונים וזה מעניין לראות כי הם יותר מעיזים. זו היתה ממש אמנות במיטבה. הראו דברים מאוד מרשימים, דברים שלא הולכים איתם ברחוב אבל לנו כספרים זה מדהים לראות את זה. כולם רצים מסביב לדוגמנית ומצלמים אותה מכל הכיוונים. היה למשל ספר שעמד על הבמה עם מכונת תספרות ועשה ציורים אבל בצורה מהירה ומטורפת. זו ההתמחות שלו.
נסיעה כזו מאפשרת לנו לשנות את הגישה ולחזור עם אנרגיות אחרות וחדשות ללקוחות. יש הרבה מאוד אנרגיות אחר כך. אנחנו כבר ותיקים במקצוע אז בהזמדנות הזו אנחנו פוגשים גם את הדור הצעיר של הענף – כל החבר'ה הצעירים שבאים ללמוד.
זה מקום טוב להיות בו פעם בשנה גם אם השנה היה פחות טוב בגלל המצב הכלכלי. המון שנים שאנחנו נוסעים וזה נותן המון השראה ומחזיק לאורך שנים במקצוע. אנחנו עובדים במקצוע מאוד שוחק. אם אנחנו כמעצבי שיער לא רואים ולא מקבלים את התכתיב העולמי של האופנה שגם אנחנו חלק ממנו אז אנחנו לא מתקדמים. יש במקצוע שלנו המון צעירים מלאי מוטיבציה ומיומנות ומה שאני יכול לומר להם, בתור מי שהופיע על במות בעולם ונמצא בתערוכות – תסעו, תלמדו תתחרו. זה מקצוע שמצריך המון בטחון והמון ידע.
תערוכה מאוד חסרה
רועי סיץ
התערוכה הייתה די מאכזבת, כי היא הייתה קטנה בגודלה. הרבה מהחברות שבדרך כלל מופיעות לא הציגו שם. חברות כמו 'וולה' שתמיד יש לה במה מאוד גדולה, 'אינודלה', 'דווינס' לא היו שם. לוידאל ששון לא היתה במה משלהם וזה היה חסר.
מה שאנחנו רגילים לראות כל פעם – כמו דוכנים של מכירת ציוד שתמיד עמוס בהם היו חסרים. לא היה ריהוט בכלל. בסך הכל התערוכה היתה מאוד חסרה.
המצב הכלכלי באירופה השפיע הרבה יותר מאשר בישראל והחברות הגדולות לא משקיעות. היו בתערוכה השנה הרבה מעצבי שיער שלהם זו היתה הפעם הראשונה ולכן בשבילם זה עדיין היה יפה לראות אל כל מה שכן היה שם. מה שכן היה מעשיר מאוד היתה דווקה האוכלוסיה. דווקא על האנשים אפשר היה לראות אופנה ודברים מעניינים. היו כמו תספורות שלא היו קודם ושעכשיו הפכו לטרנד – שיער אישה קצר עם פוני ארוך. היו הרבה פסטלים והרבה אדום הרבה שילובים של בלונד עם אפור. היתה במה של 'FELLOWSHIP OF HAIRDREESING' ששם דווקא היה מעניין. היו הופעות מעניינות של ה'פיימים' שזו קבוצה של מעצבי שיער מוכשרים שעושים הופעות בעולם וסיעורי מוחות. הופיע על הבמה מרק ניסן ובוורלי קובלה. על הבמה הזו כל היום הציגו מעצבי שיער צעירים וזה היה הדבר היחיד המעניין.
בבמה של 'טי גי' העמידו אוטובוס אדום פתוח ואחרי כל הדרכה שעשו כל היום וכל הדוגמנים מה'שוואו' עלו מהבמה לאוטובוס וזה היה נחמד. אלו בעצם היו שני הדברים המעניינים היחידים.
כבר 12 שנה שאני נמצא שם בכל שנה והשנה למרות שהיתה אכזבה, בשנה הבאה, חד משמעית אני נוסע שוב.
אפרו כתסרוקת ולא כסלסול
שלמה מיכלסון
כבר 30 שנה שאני מקפיד להגיע לתערוכה והפעם היו שמעוות שבגלל המצב הכלכלי יש פחות במות וגם במות קטנות יותר. הפירמות הגדולות, חוץ מבייביליס, לא היו. דיברנו על כך ביננו והרמנו גבה. היום הראשון היה קצת מאכזב כי לא היה ממש מאורגן. כנראה שגם ציפו למעט אנשים ולא נערכו. ביום השני למחרת הגיעו המון אנשים ואז ההתארגנות היתה אחרת. למרות הצמצום היה מה לראות.
מי שהכי בלט היה פטריק קמרון שהצליח להביא המון אנשים. העבודה שלו על הבמה היתה מרתקת כרגיל. בקלילות. כל שלושת הימים הוא עמד על הבמה וריתק את כולם. הראה עבודה עם פחות ספוג ופחות ניפוח. נתן קצת דגש על שנות הארבעים דווקא ומרלין דיטריך. הרבה גלים והראה איך עם רולים הוא מגלגל ויוצר תסרוקת כמעט ללא ניפוח. עשה שימוש בקודקוד לתת נפח עם ספוג או שם אותו בחיבור לקוקו. הוא הדגים תסרוקות מאוד רומנטיות שטובות לכלות. גם כלות ישראליות יאהבו את זה. הזכיר את שנות הארבעים חמישים ופחות שנות השישים. גם בתספורות הוא ניסה להזכיר את השנים הללו. 'טוני וגיא' ו'טי גי' – הכי בלטו השנה. היה להם הכי הרבה קהל והם הציגו עבודות נפלאות. באופן כללי המראות היו של רטורו של שנות השמונים. ספרים שעשו עבודות בשנות ה-80 יבינו ויאהבו את מה שצפוי עכשיו, אבל הסגנון הוא יותר פראי.
קארה. אסימטריה ושיער שמסורק היטב. מה שהכי בלט הוא שיש נגיעות לאפרו. אפרו כתסרוקת ולא סלסול. לא ראינו עבודות סלסול פרמננטיות. ראינו בעיקר אפרו שהכניסו לו תלתלים קטנים משולבים עם פוני חלק. היו תסרוקות של רקע מתולתל עם פוני חלק שמשלב שני סגנונות תסרוקת. אפרו ליפה. כשהשיער בצבעים חמים זה מאוד יפה עם צבע בלונד וצבע אדום ואדום זוהר. בחומים זה משעמם.
בסך הכל היה סגנון שמזכיר את השנים האחרנות עם נגיעות של שמונים.
בתערוכה היו סמינרים של מהגוני שבעיני ההשתלמות שלו היתה מהטובות ביותר.
הצבעים והטכניקות המיוחדות של צביעה. הגוונים. שילבו שם צלליות בצורה מאוד מיוחדת: מתחת לשיער צובעים רצועות כך שאחר כך הם יפלו עם תנועות השיער בתספורת ואפשר יהיה לראות את צלליות הצבע מבפנים בכל נפנוף ותזוזה. היו מראות מיוחדים של כמה צבעים על השיער. היו תספורות בשיטות ידועות של הקווים המעניינים שלהם אבל בשילוב של הסגנון העכשווי. כבר מעל שנה שהם מנסים להכניס אופנה והם באמת מאוד מתמידים ומצליחים בכך. היתה עדיין מכירה גדולה של תוספות שיער. פחות על שיער חלק ויותר דגש על תסרוקות בייביליס או מגהצים שעושים הרבה גלים. אפשר לומר שמנסים להחזיר את הגלים למספרות.
בתערוכה שכזו תמיד אפשר לראות פטנטנים וגימיקים והרבה ישראלים באמת הביאו דברים שחסרים להם למספרות. אחד הדברים המוצלחים שראיתי שם הוא מכונה חשמלית לניירות כסף. זה כמו מחשב שמכניסים אליו את הנתונים של גודל הנייר והכמות והמכונה חותכת ומקפלת לפי הבקשה באופן אוטומטי. זה מאוד נוח. הבעיה היא שגם אם נקנה את זה אין לזה שרות בארץ. זה יכול להיות פתרון לכל מספרה ומאוד יקל על העבודה שלנו. אני יודע משיחה עם ספרים שזה אחד המוצרים שממש היו רוצים שיהיה בארץ. ראיתי שם יבואנים שממש חפשו מה להביא.
בנוסף, תערוכה כזו היא הזדמנות למעצבי השיער להפגש. בארץ אנחנו לא מתראים הרבה, אבל שם זו הזדמנות להתראות, לדבר על העבודה, לבדוק מה קורה בשוק, להחליף חוויות ממה שרואים ובדרך כלל הקשרים נשמרים גם אחרי שחוזרים. המפגשים האלה פעם בשנה עושים טוב לספר.
לא רק השיער חוזר לשנות ה-80, גם האופנה
יגאל סיץ'
התערוכה השנה היתה מאוד מצומצמת. היא היתה במימדים קטנים במיוחד ועדיין לא חזרה לימי הזוהר שלה, אבל מבחינת אופנה ראינו אופנה חדשה וראינו צבעוניות בשיער. למדנו שמבחינת צבעוניות נראה השנה המון בלונד על כל גווניו: מבלונד זהב לבלונד נחושת שהם החמים ועד לבלונד הקר עם אפורים ושילוב של סגולים בהירים.
האופנה חזרה מאוד לסגנון שנות השמונים אם בתספורות קצרות אז מאוד קצרות ומגולחות בעורף ובצדדים, והמון רעמה בקודקוד ולמעלה.
יש קריצה ל'וידאל ששון' של שנות ה- 60 עם הקווים המאוד גיאומטריים וגם א-סימרטיים.
כל זה נראה גם בביגוד החדש עם הרבה מאוד נוצצים ופייטים. המון פייטים בגוונים של שחור סגול אפור ועקב מאוד גבוה של פלטפורמה וסטילטו. היו טיציים בכל הגוונים ומגפיים – ממגף קצר עד מגף מעל הברך עד גובה חצאית המיני.
הכתפיים מאוד מודגשות בצורת A הפוך – רחב למעלה וצר מאוד ברגליים.
הבמות המעניינות במיוחד היו דווקא של צעירים אנונימים. הם הכי מעיזים ויותר עושים. מול במה כזו ישבתי כמעט יום שלם. חלק מהעניין הוא לא לחפש דווקא את המוכרים, את זה אני אומר בעיקר לוותיקים שביננו שמגיעים בכל שנה לתערוכה. 'וידאל ששון' ו'טוני וגיא' כבר לא מחדשים והמעניין על הבמות האלו של הצעירים הוא ששם רואים את מה שהולכת להיות אופנת הרחוב. כבר הרבה שנים שאני מגיע לתערוכות ואני מאוד אוהב אותן. עדיין לא נגמלתי…
הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם
