יום השפתון הבינלאומי צויין השבוע בעולם. כמה עובדות היסטוריות על המוצר הנשי הנמכר של כל הזמנים
| ירין שחף |
יום השפתון הבינלאומי צויין השבוע בעולם, הזדמנות נהדרת לעצור לרגע ולהתבונן מקרוב על המוצר הזה, שהומצא כבר לפני אלפי שנים וקצת הוזנח בשנה האחרונה בגלל המסכות והקורונה.
ההיסטוריה של השפתון שזורה בעובדות מעניינות: הוא הומצא על ידי המצרים והמלכה קלאופטרה בעצמה נהגה להשתמש בשפתון שנוצר מרסק של חיפושיות ונמלים, מה שיצר פיגמנט ארגמני.
ביפן העתיקה הנשים חויבו להתאפר כאשר נראו במקומות ציבוריים ואילו הנשים היווניות לא איפרו את שפתיהן בעבר משום שאיפור השפתיים נחשב לכזה שמיועד לשחקנים בלבד.
המלכה ויקטוריה אסרה על נשים רווקות למרוח שפתון, על מנת לא להטעות את הגברים לגבי יופיין האמיתי ואילו הדת הנוצרית התנגדה בעבר נחרצות לשימוש בשפתון ופרסמה כי שפתיים אדומות מסמלות את הפולחן לשטן ועוד מעשים מפוקפקים.
אבל איסורים לחוד ומציאות לחוד:
כל האיסורים והמגבלות על איפור השפתיים יצרו אפקט הפוך דווקא והנשים שהשתוקקו למעט צבע באזור השפתיים נהגו להתאפר בסתר ולצבוט, לנשוך או לשפשף את השפתיים בחומרים שונים בכדי לגרום להן למראה יותר אדמדם. בשנת 1884 ייצרה חברת היוקרה "גרלן" לראשונה את השפתון בצורתו הנוכחית והחלה למכור אותו באופן מסחרי לציבור הנשים. כמה שנים לאחר מכן המציאה הלנה רובינשטיין האגדית את שפתון "קשת הקופידון" שלראשונה הציע מריחה מושלמת ומפסלת שהבליטה את צורת "הלב" של השפתיים.
מאז נדמה, כי כל השאר היסטוריה: השפתון עבר מהפך של מחיר והפך ממוצר סופר יוקרתי למוצר שכל אישה יכולה להרשות לעצמה: למעשה אין כמעט אישה בעולם שלא מתאפרת בליפסטיק, גם אם היא אינה נוהגת להתאפר מעבר לכך בכלל בכלל.
"כשאת עצובה מרחי עוד ליפסטיק", אמרה קוקו שאנל וכמה שהיא צדקה: הליפסטיק כבר מזמן לא נחשב ל"סתם" מוצר איפור נשי אלא למשפר מצב רוח של ממש.
ביום הזה שמוקדש לשפתונים, אני מאחל לכולנו לא לוותר על השפתון עם או בלי מסכות. באמת שלא משנה איזה צבע תבחרו למרוח על השפתיים, כל עוד אתם זוכרים לחייך.
יום שפתון שמח!
ירין שחף, מנהל בית הספר למקצועות היופי
Hair & Styling: Alon Nixon
Models: Julia Achour & Idan borulya
Ph: Ben leon tlv
