אחת התופעות הנפוצות והמדוברות ביותר בעידן שלנו בהקשר של תזונה היא אכילה רגשית.
לאכילה רגשית יש מספר ביטויים, שחלקם אפילו מנוגדים זה לזה. המנגנון של אכילה רגשית מבוסס על העובדה שסיבות רגשיות שונות מביאות את האדם/המטופל לבטא מצוקות וקשיים רגשיים-נפשיים באמצעות אכילה, בין אם זה באכילה מוגזמת ובין אם זה באכילה מועטת באופן קיצוני.
כלומר ששני ה'קצוות' יכולים לבטא אכילה רגשית וששניהם גורמים גוף נזק: גם אכילה כפייתית-'בולמית' מסביב לשעון, וגם מיעוט באכילה באופן קיצוני. עצם העובדה שמצב נפשי משפיע על כמויות האוכל/הבחירה של מה אוכלים – יש בזה להצביע על אכילה רגשית. עצם העובדה שאופן ההתמודדות עם קושי נפשי כלשהו 'יושב' על אופן האכילה, זה לכשעצמו מעיד על מצב לא תקין – על 'אכילה רגשית'.
5 סימנים לאכילה רגשית
●מצב נפשי של מתח/עצב/פחד/דכאון – שבא לידי ביטוי בהפרעות אכילה/באכילה לא מאוזנת (בלשון המעטה)
●אכילה כפייתית, לא 'מסודרת', לא בריאה, ללא קשר לרעב אמיתי או לשובע.
●אכילה של כמויות אוכל לא סבירות, עירוב סוגי מזונות בלי מחשבה על מה ש'מכניסים לפה'.
●התעסקות במחשבות על אוכל מסביב לשעון, תכנונים סביב אוכל, אי יכולת להתנתק ממחשבות על אוכל.
●תלות באוכל. אי יכולת להתנתק מהקשר הסימביוטי שבין קושי נפשי לבין מציאת 'נחמה' באכילה לא מאוזנת.
ממה נובעת אכילה רגשית
אכילה רגשית כשמה כן היא נובעת מסיבות רגשיות שונות וממצבים מורכבים שהחיים לא פעם מזמנים לרבים מאיתנו, ביניהם: מתח נפשי, דיכאון, קושי חברתי, חרדה בעקבות שינויים שונים בחיים (כמו מעבר דירה, פרידה, אהבה נכזבת, משבר כלכלי משמעותי, וכו') תחושה של כישלון, חוויה שלילית מכל סוג שהוא, חרם חברתי, תחושת בדידות, בעיה רפואית שמתעוררת ומקשה על תפקוד בשוטף ומעוררת חוסר בטחון וחרדות לעתיד, ועוד.
חשוב להבין שאכילה רגשית מבטאת מצב של חוסר שליטה, זה לא סתם שהמטופל/ת מוצאים נחמה באוכל ובהעמסת כמויות אוכל בלתי נשלטות – זה ביטוי מובהק לאובדן שליטה. כשאין יכולת לוויסות רגשי בכלים תקינים, מוצאים נחמה רגשית באוכל.
למה זה קורה בכלל, מה יש באוכל שיכול לנחם אותנו?
לא מפליא שמסלול הבריחה אל מקור הנחמה עובר דרך המקרר…או דרך מגירת הממתקים, לכמויות של חטיפים, בצקים, מאפים, מטוגנים, אוכל מבושל, אוכל מוכן, אוכל קנוי, מלוח, מתוק, פיקנטי… אוכל עובד לכולנו על כל החושים: טעם, ריח, ראייה…מכירים משהו מעורר יותר מאוכל טוב ומשובח?! אולי העגבניה של אייל שני…אוכל הוא חוויה, אוכל הוא זיכרונות, אוכל הוא נוסטלגיה – כך שכל הקשר לאוכל מתחבר בקלות למילה 'נחמה'. באספקט הזה, זה לגיטימי. כל עוד שמדובר במינון נכון של נחמות קטנות מדי פעם ולא על בסיס יומי, כל עוד שאנחנו מרשים לעצמנו מדי פעם 'לחטוא' באכילה קצת מוגזמת או קצת 'שוברת חוקים' – זה טבעי ואנושי ואפילו בסדר גמור. הבעיה היא כשמתדרדרים לאכילה רגשית, כזו שמזיקה לבריאות ולגוף. כאן רצוי שיכנס לתמונה גורם מקצועי, שיתערב ויעזור. זה יכול להיות: רופא משפחה, דיאטנית, יועצת תזונה, רופא שמתמחה בהשמנת יתר, מכון/גוף מוסמך שמתמקד בפתרונות הרזיה וניהול אור חיים בריא, וכך הלאה.
איך הרפואה יכולה לסייע להתמודדות עם אכילה רגשית?
הרפואה יודעת היום לתת מענה לבעיות של אכילה רגשית, ויש לה מגוון פתרונות לזה במספר מישורים:
●טיפול רפואי באמצעות תרופות המסייעות לירידה במשקל
●ייעוץ אישי באמצעות שיחות/טיפול פסיכולוגי במיקוד התמודדות עם הפרעות אכילה
●ייעוץ דיאטני/ייעוץ תזונתי והמשך טיפול בייתי
●טיפול במסגרות של אשפוז/אשפוז יום
●פתרונות של רפואה משלימה (למשל, דיקור סיני)
●בניית אסטרטגיית הרזיה מותאמת אישית, בשילוב זריקות הרזיה ותכנית אימון-כושר אישית
מעוניינים לשמוע על פתרון מקיף, בטוח וקל ליישום לאכילה רגשית ולירידה במשקל?
דברו איתנו, מילאן מדיקל >>
תמונה Freepik