הגשמתי את אחד החלומות שלי: לעשות הפקת ביוטי תקופתית עם נגיעות אישיות, קצת אחרת
עינת אריאלי
לכל אורך התקופות והתפתחות האנושות היה עולם האיפור דבר המושרש עמוק באדם. לכל תקופה היה הטרנד הבולט שלה ומאפיין האיפור שלה. אבל בל נחשוב שהתקופות אינן קשורות זו לזו. להיפך הוא הנכון! תקופות עוברות אבל הסגנון שלהן והאלמנטים שבהן חוזרים ומשתקפים בדרך קצת אחרת בכל תקופה. הרומאים טענו כי "אישה ללא איפור היא כמו אוכל ללא מלח וכל אוכל טוב זקוק לתיבול..". האיפור נחוץ ליופי.
נושא התקופות תמיד ריתק אותי בכל תחום בו התעסקתי. אחד החלומות שלי מאז היותי מאפרת הוא לעשות קטלוג תקופתי עם נגיעה אישית קצת אחרת.
חברתי למעצבת אופנה מוכשרת ביותר בשם אפרת ון-קלוטן בעלת המותג "אצטרובל" והצלמת עידית ניסנבאום, וביחד יצרנו רעיון משותף של שימוש בנשיות עם נושא האקולוגיה. נושא מאוד ער בימינו ונושא המעסיק מאוד את כולנו. האיפור והשיער היו בהשראת התקופות, לעיתים כמו שהן ולעיתים עם השראה ואינטרפרטציה שלי.
התלבושות והאביזרים כולם נעשו בעבודת יד ע"י המעצבת ונעשה שימוש בחומרים שאינם מתכלים: פלסטיקה, ניילון נצמד, רשתות ברזל ואלומיניום ועוד. בצילום ישנו שימוש של האור הטבעי של החוץ וזמני הצילום נבחרו בקפידה לכל תקופה.
החלטנו להתמקד בחמש תקופות בלבד ואותן לצלם בקטלוג.
איך הכל התחיל?
ממצרים הקדומה כמובן. במצריים העיניים היו מאוד מודגשות עם צבעים של טורקיז וזהב. אייליינר עבה שנמשך כמעט עד הגבה (זאת עשו בעזרת מקל כחל שחור). הדגשה של קו ריסים תחתון ודגש על גבות שחורות מאוד (לעיתים אף גילחו את הגבות וציירו חדשות במקומן).
היו משזפים את הפנים בעזרת אדמה כתומה או צהובה. דוגמא בולטת ומוכרת היא קלאופטרה.
העיניים המודגשות מסמלות משהו מאוד נשי וחזק. בצילומים ההשראה שלי הייתה קלאופטרה. את הפנים והגוף החלטתי להשאיר בצבע האמיתי ולא לשזף. כמובן עיניים מאוד בולטות ומודגשות.
השיער נשאר חלק ממש כמו קלאופטרה (במקרה הזה השתמשנו בפאה). בבחירת הדוגמנית חיפשתי מראה חזק וחודר. אישה בעלת נוכחות מול המצלמה. גוון עור בהיר שיהיה קונטרסט לצבע השיער השחור החזק.
ימי הביניים
תקופה מאוד נקייה ופשוטה. בתקופה זו בלטו מאוד המעמדות. ככל שהמעמד היה גבוה יותר עור הפנים היה בהיר יותר. שכן המעמד הנמוך עבד בחוץ ולכן השתזף יותר. ככה ידעו לאיזה מעמד השתייך אותו אדם.
ככה גם באיפור – הפנים היו חיוורות ללא איפור כמעט. החווירו את הפנים בעזרת עופרת לבנה (שעם השנים הבינו שזה דבר מאוד לא בריא). לעיתים שמו קצת סומק ורדרד. האיפור הצבעוני היה בעיקר במעמד הנמוך ביותר (הזונות).
בצילומים הלכתי על לוק מאוד נקי וטהור. לקחתי השראה בשיער מהסדרה "משחקי הכס" והשתמשתי בצמות סיניות היוצאות בשני צידי הראש ושאר השיער בבייביליס עדין. מכיוון שהאיפור והשיער היו מאוד עדינים חיפשתי דוגמנית בעלת תווי פנים יפים באופן טבעי. שיראו את היופי שלה גם בלי הרבה איפור וכמובן שיהיה לה שיער ארוך ומלכותי. לשיער הוספנו נזר פרחוני העשוי בעבודת יד מניילון, רשתות וחוטי ברזל. הנותן תחושה של כתר מלכותי.
בארוק
גם כאן תקופה מאוד נקייה מבחינת האיפור. הפנים מאוד בהירות אך יש קצת צלליות בעיניים בצבעים בהירים. סומק ורדרד על תפוחי הלחיים בלבד והשפתיים הוקטנו מעט (מזכיר את הגיישות היפניות). בתקופת הבארוק נהגו לסמן נקודות חן על הפנים כנראה כדי להסתיר פצעים שהיו על הפנים והפך להיות משהו שבשגרה. מבחינת השיער, לרוב השתמשו בפאות או שהשיער היה אסוף למעלה. מראה מאוד אצילי ומהודק.
בקטלוג חיפשתי דוגמנית עם יופי ייחודי ומראה אצילי מאוד שתזכיר את התקופה. איפרתי אותה בצבעי תכלת בעיניים והדגשתי קצת את העיניים גם מתחת לקו הריסים התחתון. שפתון כהה יחסית ללא הקטנת השפתיים ונקודת חן מעל השפה.מבחינת השיער אספתי עם הגבהה ושאר השיער נמשך לצד. רציתי מראה בולט אך מאופק. בתוך השיער שילבנו עיטורים זהובים העשויים מחוטי ברזל דקים בעבודת יד של המעצבת.
המאה ה-20
במאה ה-20 ניתן לשים לב לחלוקה לפי עשרות שנים. כל עשר שנים ישנו טרנד חדש באיפור וניתן לשים לב למעין גל בתקופות – מתחילת המאה, בה האיפור מאוד עדין ורגוע, אחר כך בשנות ה-20 האיפור מתחזק מאוד וחוזר חלילה. ישנה מגמה מאוד בולטת של אינדיבידואליות. עם התפתחות הקולנוע וכוכבות הקולנוע ישנם טרנדים שמושפעים מהסביבה. כמו כן המראה השזוף הפך להיות יותר טרנדי עם השנים. האיפור כבר מותאם באופן אישי לכל אחת לפי צבע העור שלה, הבגדים, הרצון ועוד. בהפקה ההתמקדות הייתה בשתי תקופות עיקריות – שנות ה-20 ושנות ה-60 (ניתן לקרוא לזה תקופת המוד).
שנות ה-20
האנשים כבר למדו כיצד להבליט אזורים טובים ולהסתיר פגמים שונים. השתמשו בצבעים בולטים ומסגרו את העיניים בצורה מאוד מעושנת ועגולה גם למעלה וגם למטה. הגבות היו דקות ככל האפשר. היו מסדרים אותן או מציירים אותן לבד. בשנת 1923 הומצא מעגל הריסים לראשונה דבר שעזר להרמת הריסים ויצירת מראה דרמטי יותר. שפתיים בולטות היה מאוד אופנתי. הנשים הבינו שלא כל מה שמתאים לאחת יתאים גם לשניה. מבחינת השיער, היה אסוף לרוב עם רולים, גלים בשיער. מראה מהודק, מאוד סקסי ומסתורי. לעיתים עם אביזר בשיער – נוצה, קשת, סיכה ועוד.
בקטלוג חיפשתי דוגמנית עם מראה שיתאים לשנות ה-20 משהו מסתורי ולא ברור. יופי לא רגיל וסטנדרטי. לקחתי השראה מהתקופה עצמה והשתמשתי בצבעים כהים לעיניים, כמובן שהדבקתי ריסים למראה דרמטי יותר והשפתיים בצבע כהה קצת מוקטנות.
בשיער, שימוש בגלים ע"י סיכות ארוכות ומאחור אספתי למראה עגול ומוקפד. האביזר על השיער עשוי כולו מניילון והצמידים מניילון ואזיקונים.
שנות ה-60 (מוד)
תקופה שמזכירה את מצרים הקדומה. הדמות שהכי מאפיינת את התקופה היא טוויגי הידועה. יש משהו בתקופה הזאת שמראה על שובבות ורעננות. כנראה מכיוון שהיו מושכים קצת את השפה כלפי מעלה ויוצרים מראה מחייך תמיד. העיניים מודגשות בקו כפל העין ונמשך עד לגבה. הדגשה של העין גם למעלה וגם למטה והשפה התחתונה גדולה מהעליונה. הגבה מודגשת ומאורכת יותר. הגדלת העין ע"י נטרול קו ריסים תחתון וציור אחד חדש מלמטה. מראה בובתי. הצללות וחיטובים של הפנים. השיער מלא ניפוחים והרמות. או שיער פזור עם פן הפונה כלפי חוץ.
בבחירת הדוגמנית לקטלוג חיפשתי מישהי מלאת שמחת חיים, שיהיה לה יופי טבעי ושהעיניים שלה יתאימו לתקופה מבחינת העפעף שלה.
ההשראה שלי הייתה מהסרט "אוסטין פאוארס". השתמשתי בצבעים של צהוב. אייליינר שחור. צבעתי בלבן את קו הריסים התחתון והדבקתי ריסים מתחת לעין למראה פתוח של העין. אודם ורדרד שמח מאוד. בשיער מראה נפוח מאוד ופוני פארה פוסט פונה כלפי חוץ.
האביזרים גם הם בעבודת יד ועשויים מחוטי חשמל וחומר בידוד ונותנים עוד עניין לשובבות של התקופה שרצינו להראות.
בשורה התחתונה
ניתן לראות שבהתחלה היה סגנון האיפור מוכתב על ידי הכלל כמשהו נתון ללא בחירה. עם השנים הדבר השתנה עד ימינו. כיום האיפור הוא מאוד אינדיבידואלי. לכל אחת סגנון האיפור שלה, התאמה למבנה הפנים שלה והרצון שלה. ככל שעובר הזמן ניתן לראות את הטרנדים חוזרים כל פעם בדרך קצת אחרת והתקופות השונות לעולם לא נגמרות הן רק משתדרגות.
היופי הוא שכיום אפשר כל פעם לחזור לתקופה אחרת בזמן.
המלצה שלי – להשאיר בארון תמיד איזה פריט שאוהבים במיוחד. אי אפשר לדעת מתי תחזור האופנה ונצטער שלא השארנו אותו.
במידע על התקופות נעזרתי בספר: FASHIONS IN MAKEUP – from ancient to modern times, Richard corson
איפור ושיער: עינת אריאלי, עיצוב תלבושות ואביזרים: אפרת ון קלוטן – "אצטרובל", צילום ועריכה: עידית ניסנבאום, עריכה משנית: עופר מוסאי – "אינטר פוטו", דוגמניות: קרן שבת, הילה סגיב,יוני נירז'ברג, אלכסנדרה גודז, עמנואל גולן