לקרני השמש יש גם השפעות חיוניות וחיוביות וגם השפעות מסוכנות ומזיקות. מהי האמת המסתתרת מאחורי כל המיתוסים הרווחים בנושא? האמת יוצאת לאור
יהודית ינוס וורדית שחף
לקרני השמש השפעה חיונית וחיובית וקליטתן על פני העור מסייעת להפיכת ויטמין D, בעל החשיבות הרבה בהחדרת הסידן לעצמות, מצורתו הבלתי פעילה לצורה הפעילה. אולם די בחשיפה של 2- 3 דקות ביום לאור השמש כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D. ילדים שגדלו בארצות אירופה ולא נחשפו במידה הנדרשת לאור השמש סבלו בעבר מרככת העצמות. אולם השיפור המשמעותי שחל בעשורים האחרונים בתזונה המערבית, הכוללת בין השאר גם החדרה מלאכותית של ויטמין D למגוון רחב של מוצרי מזון (מזון תינוקות, לחם, מוצרי חלב) הביאה כמעט לגמרי להיעלמות המחלה.
העלייה במקרי סרטן העור היא ללא ספק תוצאה של הסגידה לשמש. חלק מרכזי מהעניין הוא גם הפופולאריות של מכוני השיזוף. מחקרים גילו קשר הדוק בין שיזוף במיטות שיזוף וחשיפות ממושכת לשמש לבין סוגים שונים של סרטן עור, ובכל זאת, אנשים רבים ממשיכים לצלות ולטגן את עצמם.
מיתוס 1
המיתוס: שימוש סדיר בקרם הגנה שחוסם את קרני ה- UV מוביל לירידה ברמות ויטמין D.
העובדה: העיתון של מכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית פרסם בשנת 1997 מחקר שעסק בחולי פיגמנטוזה של יובש עור (מחלה הגורמת לריבוי גידולים סרטניים בעור בעת חשיפה לכמויות קטנות ביותר של קרני UV) אשר הראה כי רמות הוויטמין D של המטופלים – שקיבלו במשך מספר שנים הגנה מקסימאלית מפני קרני UV – היו נורמאליות, למרות שהמטופלים כמעט ולא נחשפו לקרני UV.
מיתוס 2
המיתוס: להשתזף מרוחים במקדם הגנה זה בסדר, כל עוד לא "נשרפים".
העובדה: מראה עור שזוף אומנם נחשב סימן לבריאות, אולם השיזוף הרסני לעור לא פחות מאשר כווייה צורבת. גם שיזוף וגם כווייה נגרמים על ידי קרני UVA ו-UVB, סוגים שונים של קרן אולטרה סגולה, שנפלטת מהשמש ומהאור המוקרן במיטות השיזוף. המחקרים אינם פוסקים בצורה חד משמעית שאחד הסוגים קשור לסרטן עור יותר מהשני, אבל אנו כן יודעים הוא שלשני סוגי הקרן יש השפעה שלילית על מבנה הד.נ.א של תאי העור – תופעה שעלולה להוביל להתפתחות סרטן. גם שיזוף וגם כווייה נגרמים על ידי קרני UVA ו-UVB, סוגים שונים של קרן אולטרה סגולה, שנפלטת מהשמש ומהאור המוקרן במיטות השיזוף, מאחר שכוויית שמש ושיזוף "רגיל" הרסניים לעורך, הנה מתחסל לו מיתוס עתיק נוסף, והוא ששכבת שיזוף בסיסית מגינה על העור. החומרים הפעילים להגנה מפני קרינת השמש מסוגלים להקטין או למנוע את נזקי החשיפה באחת מ-3 דרכים: כימית – על ידי ספיגת קרינת UV לפני שזו הגיעה לשכבות העור הפנימיות. בשיטה פיזיקאלית – על ידי החזרת האור. חומר הפועל באחת משתי שיטות אלו חייב להישאר על השכבה החיצונית של העור. ובשיטה הביולוגית – על ידי הפחתת התגובה הדלקתית באמצעות עיכובה או דרך שכלול תהליכי הריפוי. בשיטה זו החומר חייב לעבור דרך השכבה החיצונית כדי להגיע לשכבות הפנימיות שעליהן הוא משפיע. במספר תכשירים קיים שילוב של 3 השיטות. מוגבלותם של מקדמי ההגנה אינה ברורה למשתזפים, והם אינם מבינים שכל גוון קל של צבע על עורם, שאינו הגוון שאיתו נולדו, הוא סימן שהעור נחשף לקרניים אולטרה סגולות, נזקי השמש מצטברים, וככל שיצברו יותר כאלה, כך גדל הסיכון שיפתחו סרטן עור.
מיתוס 3
המיתוס: קרם הגנה חוסם את כל קרני ה- UV המגיעות לעור, ועל כן כאשר מורחים קרם הגנה העור אומנם מוגן אבל אינו מסוגל לייצר ויטמין D.
העובדה: לא קיימת חסימה מלאה (או אפילו כמעט מלאה) של קרני UV. אפילו קרם ההגנה היעיל ביותר הקיים מאפשר לקרני UV לעבור במידה שמובילה ליצור כמות מספקת של ויטמין D.
מיתוס 4
המיתוס: לוקח שנים עד שאפשר לראות את נזקי השמש על העור.
העובדה: זה אמנם בלתי אפשרי לדעת בדיוק כמה זמן לקח לסימנים על עורך להתפתח, אך מחקרים גילו שהם יכולים להופיע כמה שבועות מרגע החשיפה לשמש. הקרניים האולטרה סגולות משנות את הפיגמנט ומחלישות את הקולגן – השכבה שמעניקה לעור את גמישותו.
החדשות הטובות הן שיש לנזק תקנה. עורכם יכול לתקן חלק מהנזק אם תימנעו מהיחשפות לקרניים אולטרה סגולות – או לפחות תמרחו על העור קרם בעל מקדם הגנה ((SPF15 לפחות, לפני שאתם יוצאים. אי אפשר למנוע לחלוטין את הסיכון לפתח סרטן עור, כי כל חשיפה תורמת לסיכון, אבל אפשר להפחית אותו על ידי הישמרות מפני השמש.
מיתוס 5
המיתוס: ככל שרמת ה-SPF עולה, כך עולה גם רמת ההגנה לעור.
העובדה: מקדם ההגנה SPF הוא מדד למידת ההגנה מפני קרני UVB. הוא מבוסס על השוואה בין מנת הקרינה המינימאלית של UVB, הגורמת אדמומיות בעור – בשימוש בקרם הגנה – לבין הקרינה בלי קרם הגנה. למשל, אם האדמומיות מופיעה בתוך 20 דקות בלי הגנה, מקדם הגנה 15 אמור למנוע אדמומיות במשך זמן ארוך פי 15, כלומר לאחר כשעתיים וחצי . מתיאור זה משתמע כי ככל שנעלה ברמת ה-SPF של תכשיר ההגנה, כך נגן בצורה טובה יותר על גופנו, אולם תיאור זה לא ממש מדויק. העקומה של ה-SPF עולה באופן ליניארי, אך באיזשהו שלב היא משתטחת. זו לא עלייה רציפה. ולכן אין הבדל גדול בין מקדם הגנה 50 ל-100. במוצרי שמש המכילים מסנן קרינה מעל 30 SPF הדגש הוא יותר על ההגנה מפני קרני ה- UVA. זה רלוונטי יותר לאנשים בעלי עור רגיש שהתוספת השולית היא קריטית עבורם ולכן האדם הסביר לא צריך להשקיע במקדם הגנה שגדול יותר מ-30.
מיתוס 6
המיתוס: כשאתם לבושים, אז אפשר לוותר על מריחת קרם הגנה.
העובדה: ביקור בים עם חולצה ארוכת שרוולים ובהירה היא אמנם טובה יותר מאשר חשיפת פלג גופכם העליון לשמש, אבל האמת היא שחולצת הכותנה הסטנדרטית – מהסוג שאתם לובשים ביום שמש לוהט – היא בעלת מקדם הגנה 7 בלבד. קרניים אולטרה סגולות עלולות לצלות את גופכם תוך 70 דקות. רוב בגדי הקיץ לא באמת מגנים מפני השמש, כי הם עשויים מכותנה או פוליאסטר, שצפיפות החוטים שלהם אינה מספיק גבוהה, ולכן אינם חוסמים את הקרניים המסוכנות. היום גם בקרב רופאי העור רווחת הסברה שמריחת קרם בעל מקדם הגנה 15 לפחות, יחד עם לבישת בגד מבד באריגה צפופה – זו הדרך הנבונה ביותר להיות חכמים בשמש. בנוסף, ככל שצבע הבד כהה יותר, כך גדלה ההגנה שהוא מעניק. פריטי הגנה מהשמש נוספים: כובע רחב שוליים מבד (לא מקש!) ומשקפי שמש שחוסמים קרניים אולטרה סגולות מסוג A ומסוג B.
יהודית ינוס, המדריכה הראשית של שיסיידו
ורדית שחף, המדריכה הראשית של חברת לנקסטר
הקלק כאן – לפרסום חינם של מודעת דרושים ביופי!
