חומצות אלפא הידרוקסיות נפוצות בתעשיית הקוסמטיקה מזה שנים רבות כשהן משולבות במגוון תכשירי טיפוח בכלל ובתכשירי פילינג כימי בפרט. מה מאפיין את המבנה הכימי שלהן?
שרון הרשקוביץ
חומצות אלפא הידרוקסיות נפוצות בתעשיית הקוסמטיקה מזה שנים רבות כשהן משולבות במגוון תכשירי טיפוח בכלל ובתכשירי פילינג כימי בפרט.
תפקיד החומצות האלפא הידרוקסיות (AHA-Alpha Hydroxy Acids) מגוון ביותר.
הן יכולות לשמש כלחותן; (הן עצמן מולקולות היגרוסקופיות שקושרות את המים (לחות) ומחזיקות אותם בעור ובכך לא מאפשרות למים להתאדות החוצה); הן יעילות בתכשירי אנטי איג'ינג, הן יעילות למצבי אקנה קלים; כחלק מתכשירי הבהרה וכמובן בריכוזים וב -pH הנכונים הן משמשות כפילינג על דרגותיו השונות.
חומצות האלפא הידרוקסיות נקראות גם חומצות פירות כי בטבע ניתן להפיקן מפירות, למעט החומצה הגליקולית המופקת מקנה סוכר והחומצה הלקטית מהחמצת חלב. ניתן להפיקן מפירות, כמו לדוגמה חומצה מאלית מתפוחים ומאגסים, חומצה ציטרית מלימונים ומתפוזים, חומצה טרטרית מענבים וחומצה מנדלית משקדים מרים.
חומצות אלפא הידרוקסי הן מולקולות קטנות ולכן הן חודרות בקלות לעור ואף מסייעות לחדירת חומרים פעילים נוספים לעור. מכיוון שחומצות אלו מסייעות בהסרת שכבת התאים המתים נוצרת שכבת תאים חדשה שמושפעת בצורה טובה יותר מחומרים פעילים נוספים המצויים בפורמולה.
החומצות משמשות כלחותן כיוון שהן מרככות את השכבה הקרנית הנוקשה, מדללות או משירות את התאים המתים ומאפשרות לעור הצעיר וה"טרי" יותר להחשף לעין.
הודות לכך, קשה יותר למים להתאדות משכבת הקרנית "הטרייה" אל האוויר.
פעילות חומצות האלפא הידרוקסיות תלוייה בריכוז שלהן וב-pH של התכשיר. צורת המלח של החומצה אפקטיבי יותר כחומר לחות (סופח מים) וצורת החומצה החופשית כחומר קילוף (פילינג). גם הגירויים בעור הנוצרים כתוצאה משימוש ב-AHA תלויים בריכוז החומצות וב- pHשל התכשיר. ככל שה- pHיהיה קרוב יותר ל- pHשל העור, דהיינו בערך 5.5, כך הרגישות של העור תיקטן ואחוז החומצות החופשיות יקטן ולכן אפקטיביות הקילוף תיקטן ואפקטיביות הלחות תיגדל.
לכל חומצה יש ערך המאפיין אותה ושמו pKa (ניתן להעמיק ולקרוא על מושג הpKa). ככל שה- pKaקטן יותר כך החומצה חזקה יותר. החומצות אלפא הידרוקסי הנפוצות ביותר בקוסמטיקה הן גליקולית ולקטית.
pKa של חומצה גליקולית = 3.83
pKa של חומצה לקטית = 3.86
תנודות קלות ביותר בערך ה- pKa עלולות לשנות בצורה משמעותית את יחס החומצה-מלח ולהשפיע על כיוון האפקטיביות של החומצה – לחות, נגד קמטים, פילינג ועוד. ירידה של יחידה אחת ב- pKaמייצגת עלייה פי 10 בחוזק החומצה. כאשר ה- pHגבוה מערך ה- pKa בדרך כלל התכשיר יסייע בצורה אפקטיבית להעשרת לחות העור. ככל שה-pH של התכשיר יהיה נמוך מה-pKa של החומצה כך אפקט הפילינג יגבר ובהתאמה גם גירויי העור ותופעות הלוואי יחמירו.
ל-pH של התכשיר משמעות הרבה יותר גדולה מאשר ריכוז החומצות. כיום, חברות מנסות לפתח תערובות של מגוון חומצות בריכוזים מיוחדים וב- pH מסויימים על מנת להגביר את פעילות הקילוף במינימום תופעות לוואי וגירויי עור. יש לציין ששימוש ממושך בAHA – עשוי לחזק את שכבת הקרנית מבחינת עמידותה לתופעות גירויי עור ולתופעות התייבשות בנוכחות חומרי ניקוי, כמו לדוגמה סבונים. לעיתים תכשירים מכילים שילובי חומצות ב-pH נמוך על מנת ליצור קילוף, ובזמן יחסית קצר, כשהמוצר כבר משווק על המדף, ה- pH עולה והאפקטיביות יורדת, לכן בתכשירי חומצות יש לדאוג למערכת "בופר" חזקה שתשמור על ה-pH יציב לאורך כל חיי המדף. מוצרים נשטפים המכילים חומצות AHA כמו סבונים, מי פנים, קלינסרים אינם פעילים כמו התכשירים הנשארים על העור, כיוון שהם נשטפים מהעור ולא מאפשרים לחומצות לחדור לעור ולבצע את פעולתן לאורך זמן.
חומצה גליקולית
החומצה מסייעת בקילוף של תאים מתים משכבת הקרנית. החומצה עושה זאת במנגנוני פעולה שונים שחלקם ידועים וחלקם עדיין לא ברורים. לאחר שנשרו התאים המתים משכבת הקרנית, העור נראה זוהר וחלק. זו החומצה הפופלארית ביותר בשימוש בקוסמטיקה מכל החומצות האחרות.
חומצה לקטית
חומצה לקטית הנה מרכיב מגורמי הלחות הטבעיים שעל העור (NMF) ולכן היא נמצאת בסביבת ה- pHשל העור, כלומר 5.5, וכיוון שערך זה גבוה משמעותית מערך ה pKa(3.86) אז רוב החומצה נמצאת במצב המלח ומתפקדת כחומר לחות היגרוסקופי (סופח מים). כאשר מכניסים את החומצה לתכשירים בעלי pH נמוך מה- pKaשל החומצה אז החומצה הלקטית תפעל גם במנגנון שיוביל לפילינג עם כל תופעות הלוואי המלוות את התהליך.
חומצה מנדלית
זו חומצה אלפא הידרוקסי ארומטית (מכילה טבעת בנזן) שיתרונה בכך שהיא יותר מתאימה לבעלי עור רגיש ולבעלי עור כהה. ה- pKaשלה הוא 3.41. למרות שה- pKaשלה נמוך מגליקולית, (מה שמראה שהיא חומצה חזקה יותר מגליקולית), היא באופן משמעותי גורמת לפחות גירויי עור הודות לגודל המולקולה (מולקולת החומצה המנדלית הרבה יותר גדולה מהחומצה הגליקולית ולכן היא פחות מצליחה לחדור לעור ולכן היא פחות מגרה את העור וגם פחות מקלפת אותו). יתרה מזאת, תופעות הלוואי שלה מועטות יחסית לשאר ה-AHA והיא כמעט ולא יוצרת תופעת היפרפיגמנטציה בעור כהה (בעור כהה עלולה להיגרם תופעת היפרפיגמנטציה בעיקר בשימוש בחומצה גליקולית עקב תגובה דלקתית של העור לגליקולית). כמו כן, בגלל יתרונותיה ניתן להשתמש בה לזמן יותר ממושך.
חומצה סליצילית
החומצה הסליצילית שייכת לקבוצת החומצות הביתא הידרוקסיות BHA=Beta Hydroxy Acids. החומצה משמשת כחומר קרטוליטי, דהיינו גורמת לקילוף שכבת הקרנית באמצעות שבירת הקרטין. ה – pKa של חומצה סליצילית הוא 2.97.
לעומת חומצות האלפא הידרוקסיות, החומצה הסליצילית כמעט ולא נמסה במים, אלא רק בשמנים, אלכוהול וממסים מסויימים. הדבר מקנה לה יתרון בטיפול בבעיות אקנה. חומצה סליצילית פועלת לקילוף תאים, בין היתר, גם באמצעות מנגנון הדסמוליזה.
איך ניתן לבדוק במעבדה את יעילות החומצות?
קיימת שיטה הקרוייה DANSYL CHLORIDE. בשיטה זו לוקחים חלבונים הנקשרים בקלות לשכבת הקרנית (לחלבוני הקרטין), צובעים אותם בצבע פלורסנטי (זוהר) ומספיגים אותם על העור ל- 24 שעות באמצעות תחבושת מיוחדת.
מה שמתרחש הוא שהקרנית נצבעת בצבע הזוהר ומודדים את עוצמת הצבע ההתחלתית. לאחר מכן מתחילים טיפול בתכשירי חומצות ורואים את אפקט הנשירה של התאים עם הזמן לפי הירידה בעוצמת הצבע הפלורסנטי. מודדים כמה ימים לוקח לצבע להיעלם וזה המדד להתחדשות התאים, כי הרי כשתאים מתים נושרים מיד תאים חדשים נוצרים.
מילות סיכום – ממה יש להשמר
כפי שניתן לראות מכתבה זו, נושא החומצות האלפא הידרוקסיות הנו נושא חשוב ומורכב במיוחד עקב היתרונות האדירים שניתן להשיג באמצעות החומצות, אך עם זאת אל לנו לשכוח את החסרונות הבאים לידי ביטוי בתופעות לוואי שונות הכוללות אדמומיות, נפיחויות, כוויות, עקצוצים, צלקות ואפילו נזק לתאים בריאים במידה והתכשיר לא נרקח בצורה מקצועית ונכונה.
דוגמאות לפעולת החומצה הגליקולית וחומצות אלפא הידרוקסיות בכלל בשכבת הקרנית
(השכבה העליונה של התאים המתים)
– הסרת ה"דבק" הבינתאי (ליפידים הקושרים את התאים המתים) גורם לתאים לנשור.
– corneocyte envelope – זו מעטפת חלבונים סביב התאים המתים (ממברנת התאים) והיא מסייעת בחיבור (כוחות משיכה) בין התאים אחד לשני ובין התאים המתים לליפידים שסביבם (ה"דבק" הבינתאי). החומצות גורמות לשינויים במבנה המעטפת ע"י עיכוב אינזימים (חלבונים המזרזים תהליכים כימיים בתאים, ותפקידם בקרנית להוסיף קבוצות כימיות (פוספט וסולפט) למעטפת החלבונית על מנת שיהיה קישור ל"דבק" ולתאים מתים נוספים) וכך מתרחש ניתוק של התאים המתים מתאים מתים אחרים ומה"דבק" הבינתאי דבר המסייע לנשירת התאים.
– החומצות גם משפיעות על שינויים בחלבוני הדסמוזום (חלבונים הקושרים את תאי שכבת הקרנית אחד לשני) וכשהדסמוזום נפגע הקישור נחלש והתאים נושרים, כי אין דסמוזום שיחזיק אותם ביחד. לתהליך נשירת תאים באמצעות מנגנון פרוק דסמוזומים קוראים דסמוליזה (desmolysis) לדסמוזום תפקיד נוסף בתאי הקרנית והוא להעביר יונים בין התאים המקושרים באמצעותו, דבר החיוני לקישור בין התאים ולחיוניות התאים.
– תאי הקרנית מחוברים גם ע"י חלבונים הקרויים קדהרינים (cadherins). חלבונים אלו פועלים הודות לסידן שנקשר אליהם ומגן עליהם מפרוק על ידי אינזימים. AHA מסירים את הסידן מהקדהרינים, כתוצאה מכך האינזימים מפרקים את הקדהרינים ותאי הקרטין נפרדים ונושרים.
– חומצות האלפא הידרוקסיות קושרות גם מים מהלחות באוויר ומהשכבות הנמוכות של העור ובכך תורמות למאגר הלחות בשכבת הקרנית. כשתאי הקרנית עשירים בלחות הם מתרחקים זה מזה וכך הסיכוי לנשירתם מהקרנית גדל.
קיימת חשיבות רבה גם לפורמולציה לא רק מבחינת ריכוז החומצות ורמת ה- pHאלא גם מבחינת החומרים המשמרים (שומרים על המוצר מפני חיידקים, שמרים ועבשים) והחומרים המייצבים (מעניקים למוצר את המרקם וההומוגניות).
מוצר המכיל הרכב לא יעיל ולא ידידותי למשתמש של חומרים משמרים יחשוף את העור לסכנה הרבה יותר גדולה מבחינת החומרים המשמרים אשר יחדרו לעור טוב יותר הודות לחומצות שבתכשיר. יתרה מזאת, פורמולה שהמרקם שלה איננו הומוגני יגרום לריכוז החומצות שבתכשיר לא להיות הומוגני, וכך המשתמש ימרח על העור לדוגמה פילינג לא הומוגני שייצור אדמומיות ואף כוויות באיזורים מסויימים ופילינג קל באיזורים אחרים, דבר שיגרור נזק נגרר בשימוש בתכשירים טיפוליים לאחר פילינג, אשר לא יספגו בצורה הומוגנית בעור.
בכתבה זו בחרתי לא להמליץ על תדירויות טיפול, ריכוזי חומצות, סוגי חומצות והתאמתן לסוגי העור השונים כיוון שישנה משמעות רבה לכל הרכב התכשיר ולסוג התכשיר: האם התכשיר מכיל חומרים מרגיעים? האם התכשיר הוא במרקם ג'ל או קרם? האם התכשיר מכיל שמנים? איזה שמנים? האם לתכשיר מערכת בופר? האם התכשיר מכיל אלרגנים? האם התכשיר נשטף מהעור? מה דרגת החומציות של התכשיר?האם התכשיר מכיל גם חומצות להבהרה? האם התכשיר מכיל חומרי לחות מסיסי מים? וגורמים רבים אחרים.
כמו כן, חשיבות רבה לא רק לסוג העור אלא גם לטיפולים שהעור עובר, סוגי קרמים, תדירות וסוגי פילינגים, רגישות לשמש, רגישות לחומצות מסויימות, גוון העור, פצעונים, היסטוריה של מחלות עור, מצב לחות העור, פיגמנטציה, גורמים נוספים לכן כל תכשיר עומד בפני עצמו כתלות בפורמולה ובעור המטופל.
לידע כללי משרד הבריאות בארץ בנוהל רישום ורישוי תמרוקים מאשר שימוש בתמרוק המכיל חומצות אלפא הידרוקסיות עד 10% לקהל הרחב ועד 15% לשימוש במכוני יופי בידי קוסמטיקאיות מוסמכות ע"י משרד העבודה. במידה ותמרוק מכיל גם חומצות בטא הידרוקסי (כגון חומצה סליצילית), יכלול הריכוז המרבי גם את ריכוז החומצות הבטא הידרוקסי. כמו כן דרגת החומציות תהיה 3.5 ומעלה ועל התמרוק תהיה הנחייה לצרכנים "יש להשתמש בשילוב עם תכשיר בעל מקדם הגנה 15 לפחות".
זו הסיבה שבכתבה זו העדפתי לא להמליץ על ריכוזים ושילובים של חומצות לטיפולים השונים, כיוון שישנה משמעות רבה לכל מכלול הפורמולציה בהצלחת התכשיר ובהתאמתו למשתמש, ולכן כל תכשיר עומד בפני עצמו ויש לבחון אותו ממספר היבטים כימיים על מנת ליצור מקסימום אפקט במינימום נזק.
שרון הרשקוביץ הוא פורמולטור בכיר ומנהל פיתוח בתעשיית הקוסמטיקה והתרופות
הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם – אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם
