בכל שנה מגיע הקיץ ואיתו השקט העסקי של חודש אוגוסט. איך נערכים?
רונן וייס
אמאל'ה אנחנו כבר במאי! רגע, לא. אנחנו כבר ביוני…
"אז מה?" את שואלת אותי ומסתכלת עלי בעיניי ה"לא מבינה שלך".
אני אוהב שאת עושה את העיניים האלה, של ה"לא מבינה", למרות שאת עוד מעט בת 50.
"נו, את יודעת, עוד מעט מתחיל הקיץ…" אני לוחץ ומרגיש כמו השעשועון ההוא עם החידות.
"אני יודעת שהוא מתחיל", את עונה, "אבל באמת לא יודעת מה לעשות. הקיץ הקודם היה כמו רכבת הרים – כל כך הרבה עליות וירידות בהכנסות, שממש בא לי להקיא", אמרה ומזגה לעצמה מים.
מה שאני אוהב בתקופה הזו, מלבד התחושה האביבית שבאוויר, הרגע שבו הכל ממש נעים, הלילות קרירים והקיץ עוד לא הולם בכל הכוח, זה שבזמן הזה כל בעלי העסקים נרדמים.
הנה – עברו החגים, ואפשר רגע לנוח, לנום, לבהות.
ואני רוצה להגיד לכל בעלי העסקים רק מילה אחת, או שתיים:
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא! קומו, זה מסוכן!
חזרתי לחברתי, שחזרה לעיין בעיתון הנשי הנפוץ במדינה, וקראה על ההיא שהפכה להיות ההוא ועכשיו היא מייצגת את כולנו… "היי, היי, תחזרי אלי, בואי נתחיל לעבוד!" קראתי לעברה ועשיתי עם הידיים כמו משוגע.
"אוקי", התיישרה, "ממה נתחיל?" שאלה.
"נתחיל בהתחלה, נתחיל בתכנון", עניתי והמשכתי.
"אם לא נתכנן מה בדיוק נעשה בקיץ, מתי נמשוך לקוחות, איך נגיע אליהם ונתחיל היום – הקיץ יברח לנו ואנחנו נשאר יבשים וצמאים". כנראה שהאביב עושה אותי דרמטי, אבל מניסיון אני מתכוון לכל מילה.
"אוקי", ענתה, "התקופה הכי קשה לנו היא אוגוסט, כי העסק שלי הוא מספרה עם קוסמטיקה. אני עובדת עם קהל של נשים, קהל שבאוגוסט נמצא חזק עם הילדים, אז לא כל כך באים אלי. לכן אני חייבת להגיע לשם עם כסף ביד", ענתה והפכה למודאגת.
"בדיוק לזה אני מתכוון. עכשיו זה הזמן לבחור נישה שאליה את רוצה לגשת. לבנות מבצע ייחודי לתקופה, לבנות חבילות מאוד אטרקטיביות לקיץ, כי להזכירך – זה הזמן שמתכוננים לים, לטיולים עם המשפחה, למפגשים עם החברים בבתי הקפה, כשהרגליים שלנו בחוץ והשיער הפגום שלנו חשוף לעיני כל", הסברתי.
חברתי נעמדה על רגליה, רצה לאחור וחזרה עם מלאי של חומרים בידיה והתחילה לסדר בחבילות.
"אתה מתכוון שאעשה חבילה להכנה לקיץ, שכוללת עיצוב שיער והסרת שיער, חבילה להעלמת קמטים, וחבילה לטיפול בפגמי עור בקיץ?" שאלה.
"את חכמה, אבל זה לא מספיק לסדר את הכל בחבילות. צריך גם להחליט איך אורזים את הכל ואיך מגיעים ללקוחות" הסברתי, ועכשיו אני עמדתי והיא ישבה.
"זוכרת שכשהיינו קטנים, שיחקנו במשחק הזה עם שני גביעי קוטג' וחוט באמצע?" שאלתי.
"ברור", ענתה, "שיחקנו בזה שעות", חייכה.
"אז עכשיו נעשה את אותו הדבר: כל חבילה שאת בונה חייבת לדבר למישהו, לקהל יעד מסויים. נניח שאת בונה חבילה לצעירות שיוצאות לים ועם חברים. את חייבת לשאול את עצמך איך לדבר אליהן, שהן ישמעו אותי ממש כמו עם גביע הקוטג'. אם לא תדברי – תישארי לבד והקיץ יברח", שתקתי, ועכשיו גם היא השתתקה.
"אז אולי אפנה ללקוחות דרך פייסבוק?" אמרה בהיסוס.
"מעולה! ואיך עוד?" רציתי להמשיך את הרצף של התשובות הטובות.
"אולי אחלק חומר על חבילת הצעירות מחוץ לאוניברסיטה פה בעיר", אמרה עכשיו ביותר ביטחון.
"וגם אעשה מבצע חברה מביאה חברה. פשוט אביא אותן אלי להשתנות לקראת הקיץ".
חייכתי. חברתי הבינה. "רק אל תשכחי לדבר 'לקוחית'!" צעקתי, כשעמדתי ליד הדלת, פונה ללכת.
"כן, כן", ענתה, "צעירות מדברות 'צעירית". אני צריכה לבנות להן חומרים שמדברים בשפה שלהן, אחרת הן לא יבינו. למדתי את זה כבר במסלול של המכללה לעסקים לקידום העסק, זוכר?".
"זוכר, זוכר", חייכתי ויצאתי לרחוב.
אתם מכירים את הרגע הזה, שאתם קמים עבור מישהו מבוגר באוטובוס, או מעבירים ילד את הכביש, או סתם עוזרים לחבר? יש מין תחושה שהצלת נפש אחת. לא כותבים על זה במהדורות החדשות, אבל בעיניך זה שווה כותרת ראשית. ככה חשתי כשידעתי שהשעה הזו איתה הצליחה לי פעמיים:
היא גם היא מתחילה קמפיין מיוחד לקיץ על מנת שלא תיתן להזדמנות הזו לחלוף, וגם אתם קוראים את זה עכשיו, ואולי חלק מכם באמת יקום על הרגליים ויתחיל לתכנן אף הוא את הקיץ שלו.
רונן וייס הוא מנכ"ל המכללה לעסקים ומומחה בשיווק עסקי לתחום היופי, מחבר הספר "יופי של שיווק"
צילום: אימג' בנק ישראל