תמונה: אילוסטרציה. צילום: יח"צ AHAVAתפקידה העיקרי של הקוסמטיקאית הינו חינוך הלקוחה לניקיון עור הפנים וללמדה כיצד לטפל בו. במקרים של אקנה חשוב לערב את רופא העור כדי להגיע לטיפול האופטימלי
ברוריה אסא
את האקנה ניתן לסווג כמחלה למרות שבשלביו הראשונים נוטים לראותו "כמצב לא נעים". האקנה הינה פעילות פיזיולוגית מוגברת הגורמת לשינויים שונים בעור הידועים בשם פצעי בגרות. זוהי מחלת גיל הבגרות כי התפרצותה הראשונה היא בגיל הבגרות ושכיחות ההופעה נעה בין 60%-80%. אך יש מצבים שהמחלה מופיעה גם בגיל מבוגר יותר וכן במצבים מיוחדים כהריון בלות וכסימן מלווה למחלות פנימיות או בעקבות טיפול תרופתי בסטרואידים. האקנה היא מחלה הנפוצה בכל העולם אם כי שכיחותה רבה בארצות חמות. המחלה פוגעת בנשים ובגברים כאחד אך לנשים מודעות רבה יותר ליופי ולהופעתן, לכן נוצר הרושם כי הן מטפלות במצב טוב יותר לעומת הגברים שפונים לטיפול רק במקרים קשים של המחלה.
האקנה או 'אקנה וולגריס' הוא תהליך אקוטי המופיע על עור הפנים, חזה, גב וראש ויכול גם להגיע למצב כרוני. הוא יכול להעלם לאחר תקופה מסוימת בבגרות או להמשיך למשך עשרות שנים.
המחלה פוגעת בזקיק השערה ובבלוטת החלב הקשורה אליו. הפרשת החלב אופיינית לכולנו אך כמותה גדלה עד רבה מאד בגיל ההתבגרות ונובעת מהשפעת הורמוני המין. הפרשה מוגברת זו של חלב מהווה כנראה את הבסיס להופעת האקנה וולגריס. הפרשה זו גורמת להצטברות החלב בצינורות ההפרשה שלאחר מכן מתחמצנת בהשפעת החמצן שבאוויר, משחירה ויוצרת את ה'קומודון'. בנוסף ובמקביל להפרשה המוגברת משפיעים הורמוני המין על פתח הצינורית ומביאים להתרבות של תאי אפיתל ותאים 'קרניים' הגורמים לחסימת פתח התעלה.
בהמשך נוספים גורמים מישניים אשר אחראיים להופעת המורסה, להצטלקויות, אודם רב, ופגיעה נפשית.
הקומדון: הצורה הראשונית הפשוטה והאופינית לאקנה. הקומדון הינה נקודה שחורה בדיוק בפתח יציאת השערה. פקק של: חלב סמיך, תאי אפיטל וחומר קרטיני אשר סותם את פתח השערה. הצבע השחור בא מחימצון של הגפרית שבחלב. מאוד חשוב שלב הניקוי ע"י הקוסמטיקאית בתנאי היגיינה קפדניים משום שהנגעים שהוזכרו הינם סיבוך של הקומדון הראשוני.
במקרים שהקומדון חודר לתוך רקמת העור הוא מתורגם כגוף זר ומעורר תגובה המתבטאת בהרחבת כלי-דם ושילוח כלי דם לבנות, כדי למגר את 'הפולש'. נוצרת קשרית בלוטה אדומה מכאיבה שמזדהמת בנקל ע"י החיידקים שנמצאים בסביבה הטבעית של העור עד למיגול הקשרית. קשרית מוגלתית-פוסטולה יכולה להתרפא בלי הצטלקויות כל עוד היא שטחית אף במידה והמיגול חודר לדרמיס. רקמת החיבור מתערבת בריפוי ומופיעות צלקות על העור. מכאן ניתן להבין עד כמה חשובה ההיגינה ושמירה על ניקיון העור.
ההורמונים: ההנחה המקובלת היום הינה כי ההורמון המשפיע על בלוטת החלב ותאי האפיטל הינו ההורמון הזכרי האנדרוגן הנמצא גם אצל נשים. הורמון מין זה מופרש אצל הגברים בבלוטות המין-אשכים ואילו אצל הנשים ע"י בלוטות יותרת הכיליה-אדרנל. חוסר איזון הורמונלי ורמה גבוהה של האנדרוגן אצל הנקבה מהווה זרז להופעת האקנה הראשונית. זו גם הסיבה מדוע התופעה קשורה אצל הנשים עם מחזור הווסת תקופת ההריון ובתקופת האל-וסת (הבלות). תקופות אלו מאופינות באי איזון הורמונלי עם אפשרות להפרשה מוגברת של הורמונים אנדרוגנים.
אצל הנשים מופיע הורמון נוסף בעל 'זיקה' זכרית וזה הורמון הפרוגסטרון המופרש מהשחלה עם ההורמון הנקבי האסטרוגן. שוב חשובה הזיקה והאיזון בין שני הורמונים נשיים אילו.
הורמון נוסף אשר יחסו לו השפעה על הופעת האקנה אם כי במידה מועטה יותר הינו הורמון בלוטת התריס-תירוקסין יתר פעילות או תת פעילות של הורמון זה ביחד עם הגורמים שהוזכרו מביאים להחמרת מצב האקנה. ההנחה היא כי היוד המצוי בהורמון התירוכסין כשאין איזון בהפרשתו אחראי להחמרה בזה שבהיפרשו דרך העור הוא מגרה את העור גורם להתקרנות יתר בפתחי יציאת בלוטות החלב.
היגיינה: האחראית להחמרת המצב והפיכתו לאקוטי הינה ההיגיינה או יותר נכון חוסר ההיגיינה. על העור מצויה פלורה של חיידקים החיה בסימביוזה עם גוף האדם. מצב זה מופר כשהתנאים משתנים ואז מושבת חיידקים זו הופכת לאלימה ותוקפת את האזור שלה.
במצב זה משתנים כללי המשחק והטיפול מחייב תרופות להורדת הדלקת.
לדוגמא, חיידק הסטפילוקוקוס שנמצא דרך קבע בעור לוקח חלק פעיל ותורם לזיהום הדלקת אם לא שומרים על היגיינה ומקפידים על כללי הניקיון.
בקטריה נוספת שמתפתחת בפצעי האקנה עצמם נקראת קורינובקטריום אקנה כי ניתן לגדלה מקומודונים ופוסטולות של האקנה בבדיקה מקיפה התברר כי בקטריה זו גורמת לפיצול החומר השומני של החלב ולהיווצרות חומצות שומניות חופשיות אשר אחראיות לדלקת שנוצרת בפתח הזקיק במצב זה הטיפול הינו באנטיביוטיקה לטווח רחב ולתקופה ממושכת. האנטיביוטיקה תהיה מסוג כזה שאינה מזיקה לגוף אך נספגת בבלוטת החלב כטטרציקלין או אכרומיצין.
תורשה: נהוג לדרג את התורשה במקום הראשון כמדד להתפרצות מחלת האקנה. במשפחות בהם ההורים סבלו מאקנה הסיכויים כי גם בניהם יפתחו אקנה גבוהים. קרוב לוודאי שהתורשה אחראית להעברת "האנדרוגניות המשפחתית" מדור לדור כשם שתכונות אחרות עוברות בגנים.
מתח נפשי: סטרס מתח נפשי או מצבים נפשיים יכולים להשפיע על מצב העור או מצב בריאות האדם. כמו כן, הופעת פצעי האקנה מלחיצה את הנוער שמנסה להיפטר מהם ומתוך עצבנות "מפוצצים" את הקומודונים תוך וויתור על ההיגינה וטיפול מקצועי. "הפיצוץ" מביא להחרפת מצב הפצע להופעת מורסות ולצלקות ושוב המצב הנפשי נכנס לסטרס. לסטרס יש השפעה על חילוף החומרים בגוף ולהפרשת ההורמונים ללא איזון וחוזר חלילה.
מזון: ידוע ונפוץ מאוד שאכילת פחמימות ובעיקר סוכרים ושוקולד מחמירים את מצב האקנה. רמת סוכר גבוהה בדם שנגרמת מאכילת פחמימות מקשה על ריפוי הדלקת כי החיידקים שמתפתחים במורסה אוהבים סביבה מתוקה. גם לשומנים ולכולסטרול יש קשר לזמן הריפוי או לדרגת חומרת התפרצות המחלה. מתברר כי קשה להכניע את החיידקים כשרמות השומן בדם גבוהות.
בכל מקרה במצבים בהם האקנה מודלקת יש חשיבות רבה להדרכה תזונתית. הדגש צריך להיות על מזונות דלי שומנים ופחמימות. הרבה ירקות ופירות עם דגש על ויטמינים וחלבונים וכמובן שתיה רבה.
כדאי לשים לב לרגישות שמפתחים כלפי מזונות מסוימים כמו שוקולד, גרעינים, ביצים ודגים. הקו המנחה הינו תשומת לב למזון, סבלנות ונכונות להשקיע במזון ולא בבולמיה או אנורקסיה שמהוות מקלט מהמצב.
תעסוקה: אנשים שבמקום עבודתם חשופים לשמנים מינרליים ונפט רגישים לאקנה יותר מהאחרים. החשיפה המתמדת והמגע המתמיד עם הנפט, שמנים מינרליים ומתכות גורם לחסימת הזקיק ע"י חדירת השמן והזקיק החסום מיצר קומודון שמתפתח לפפולה מזדהם לפיסטולה והנה יש אקנה וולגריס על בסיס תעסוקתי. אקנה מסוג זה יכול להתפתח בכל אזור שעיר בגוף שבא במגע עם גורמי המחלה שצוינו כבר. חום זיעה תנאי היגיינה ירודים רק מגבירים את התפרצות הנגעים. במקרים חמורים ממליצים על החלפת מקום העבודה או שיפור והדרכה לשמירת ההיגיינה.
ברוריה אסא היא אחות מוסמכת ארומתרפיסטית וקוסמטיקאית